הצהרותיו האחרונות של דונלד טראמפ החזירו את הבסיס האווירי הנקרא בגרם בצפון אפגניסטן למרכז הדיון הפוליטי והתקשורתי בארה"ב ובעולם.
טראמפ הדגיש שוב ושוב את הצורך של ארצו להחזיר את השליטה בבסיס האסטרטגי, שהיה סמל להישגי הכוח הצבאי האמריקאי באסיה במהלך שני העשורים האחרונים. הבסיס ממוקם כ-50 ק"מ צפונית לקאבול, בקרבת המדינות היריבות סין ורוסיה, ומשמש כנקודת תצפית אסטרטגית על אזור מרכז אסיה כולו.
לפי טראמפ, הבסיס מהווה את "אחד מהבסיסים הגדולים בעולם", עם חשיבות מיוחדת בשל קרבתו לאזורי ניסוי גרעיניים בסין ולמסלולי תעופה צבאיים אסטרטגיים. במהלך מסיבת עיתונאים בלונדון, ציין הנשיא טראמפ כי השגת שליטה מחודשת בבסיס בגרם תאפשר לארה"ב מעקב צמוד אחר התפתחות הכוח הסיני, ואף העלה את האפשרות להשתמש בבסיס נגד ארגוני טרור כמו ארגון דאעש- ח’וראסאן. הפעיל באפגניסטן.
בימים האחרונים, טראמפ לא הסתפק בהצהרות פוליטיות בלבד, בפוסטים ברשתות החברתיות ובמסיבות עיתונאים הוא איים על אפגניסטן בתוצאות "רעות" אם תסרב להחזיר את הבסיס לארה"ב.
יחד עם זאת, לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, ניהל הבית הלבן מו"מ עם הטאליבאן בנוגע להחזרת פריסה אמריקאית מצומצמת בבגרם, מבלי לחשוף פרטים על "האמצעים" בהם מתכוונת ארה"ב להשתמש כדי להפעיל לחץ.
העיתון "וול סטריט ג’ורנל" דיווח לפני כמה ימים כי שיחות בין שר החוץ של הטאליבאן, אמיר חאן מתקי, ושליחו של טראמפ לענייני בני ערובה, אדם בוהלר, החלו החודש, בנוגע לפריסה מוגבלת של כוח אמריקאי בבגרם, וכי השיחות עדיין נמצאות בשלבים ראשוניים.
בסיס בגרם נוסד בשנות ה-50 והפך למרכז פעילות צבאית סובייטית בין 1979–1989, ולאחר מכן נכבש על ידי ארה"ב ב-2001 והפך לבסיס האמריקאי הגדול ביותר במאבק בטאליבאן ובאל-קאעידה.
מנגד, הממשלה האפגנית וסוכנויות הביטחון המקומיות סירבו בתוקף לכל סוג של העברת הבסיס לידי שליטת ארה"ב.
עם זאת, צריך לזכור כי משטר הטאליבאן שואף להכרה בינלאומית ולשחרור כ-7 מיליארד דולר מנכסים אפגניים שהוקפאו בארה"ב.
ראש המטה הכללי האפגני, פשיה אלדין פטרת, הבהיר כי כל נסיון ויתור על אדמת המדינה הוא בלתי אפשרי, והדגיש כי אפגניסטן אינה מפחדת מכוח זר כלשהו, תוך שהוא מזכיר את ההישגים במאבק נגד ארה"ב ובנות בריתה בשני העשורים האחרונים.
החשיבות של בסיס בגרם אינה מוגבלת לגבולות אפגניסטן. גורמי מודיעין מערביים ציינו כי בסיס האוויר מאפשר שליטה אסטרטגית באזור כולו, כולל יכולת לבצע מעקב ומבצעים צבאיים בסמוך לסין.
זאת ועוד, חזרת הצבא האמריקאי לבסיס בגרם תאפשר ניצול משאבים טבעיים עשירים בהרים האפגניים, ותתרום להשגת נוכחות צבאית וכלכלית במזרח אסיה.
אולם, כל ניסיון כזה יתקל באתגרים משפטיים מורכבים: ההסכם שנחתם ב-2020 בין הנשיא טראמפ לטאליבאן קובע נסיגה מלאה של הכוחות האמריקנים, והחזרת כוח חדש למדינה תיחשב להפרה של התחייבות זו.
בנוסף, מהלך כזה ייתפס בסין וברוסיה כניסיון לתחום את ההשפעה שלהם באזור ולהגביר את הנוכחות האמריקנית, מה שעלול להחריף את המתיחות הגלובלית.
פרשנים אפגניים מעריכים כי הנשיא טראמפ מנצל את הצורך האפגני בהקלה בסנקציות ובהפגת הבידוד הפוליטי כדי להשיג בסיס אסטרטגי, גם אם בצורה מוגבלת.
להערכתם, הנשיא טראמפ מנסה להשיג מקסימום יתרון על בסיס הצורך הכלכלי והפוליטי של אפגניסטן, אך כל תרחיש כזה נתקל בסיכונים גבוהים, הן מבחינה פוליטית מול הקהילה הבינלאומית והן מבחינה צבאית מול המדינות היריבות.
בסיס בגרם מהווה כיום מוקד מתיחות של אינטרסים צבאיים, כלכליים ופוליטיים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הנשיא טראמפ מנסה לשוב לשם כדי להחזיר לארה"ב את ההשפעה האסטרטגית שהייתה לה בעבר, בעוד שהאפגנים שומרים על עצמאותם ומסרבים לויתור על אדמתם. במקביל, העולם צופה בתנועות אלה בעין ספקנית: חזרה אמריקנית לבגרם היא לא רק עניין אפגני פנימי, אלא מרכיב מרכזי במאבק על האיזון האסטרטגי בין המעצמות במאה ה-21, מול סין, רוסיה ויריבים נוספים באזור.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
