העיתון "א-שרק אלאווסט" מדווח הבוקר כי ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, נפגש עם יו״ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בעמאן ביולי האחרון, כדי לדון ב"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה.
ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, גיבש תוכנית ליום שאחרי סיום המלחמה ברצועת עזה. על פי התוכנית, תוקם רשות בינלאומית זמנית וכוחות ביטחון רב־לאומיים לצד כוחות מקומיים, עד להעברת האחריות לרשות הפלסטינית.
התוכנית אינה כוללת הגירת תושבים אלא שמירה על זכותם לשוב לבתיהם ועל רכושם.
בדיווח נמסר כי ארבעה מקורות יודעי דבר ציינו שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ הסמיך את טוני בלייר לגייס תמיכה אזורית ובינלאומית ביוזמה.
עם זאת, מקורות פלסטינים אמרו ל"אל-שרק אל-אוסאט" כי הרשות הפלסטינית אינה מתנגדת לסיוע מצד גורמים בינלאומיים וערביים, אך היא זו שצריכה לשלוט בעזה, לא להפך.
לדברי אותם מקורות, הנשיא טראמפ עדיין לא אימץ את התוכנית, וגם מדינות ערב טרם הסכימו לה. הם הדגישו כי סדר העדיפויות כעת הוא פתיחת מסלול להקמת מדינה פלסטינית עתידית בגדה, בעזה ובמזרח ירושלים.
עיקרי התוכנית
התוכנית מתארת הקמת הרשות הבינלאומית הזמנית לעזה (GITA) בהחלטת מועצת הביטחון של האו״ם, שתשמש "הסמכות הפוליטית והמשפטית העליונה ברצועה בתקופת המעבר".
בראש הרשות תעמוד מועצה בת 7–10 חברים, ובהם לפחות נציג פלסטיני אחד (איש עסקים או דמות ביטחונית), בכיר מטעם האו״ם, אישים בינלאומיים בעלי ניסיון ביצועי או פיננסי, וכן נציגות משמעותית ממדינות מוסלמיות לשם חיזוק הלגיטימציה האזורית.
המועצה תהיה מוסמכת לקבל החלטות מחייבות, לאשר חקיקה ומינויים ולתת הנחיות אסטרטגיות. היא תדווח למועצת הביטחון של האו״ם.
יו״ר המועצה ייבחר בהסכמה בינלאומית, ינהל את פעילותה המדינית והחיצונית ויתאם עם הרשות הפלסטינית. לצדו תפעל מזכירות אסטרטגית בת כ־25 אנשי צוות, יחידת הגנה מיוחדת של כוחות ערביים ובינלאומיים, וכן מזכירות מבצעת שתשמש זרוע ניהולית ותפקח על ועדה פלסטינית טכנוקרטית עצמאית שתנהל את עזה בפועל.
תחומי האחריות: סיוע הומניטרי, שיקום, חקיקה ומשפט, ביטחון ותיאום עם הרשות הפלסטינית.
במקביל, ימונה נציג תיאום מטעם הרשות הפלסטינית, שתפקידו להבטיח שהחלטות הרשות הבינלאומית יתואמו ככל האפשר עם החלטות הרשות, כחלק מתהליך לאיחוד כל השטחים הפלסטיניים תחת שלטונה.
התוכנית כוללת הקמת רשות לקידום השקעות ופיתוח כלכלי, ורשות נפרדת לחלוקת מענקים ממשלתיים.
בנוסף, הגופים הבאים יהיו כפופים ל- GITA
- רשויות מקומיות בעזה, שיספקו שירותים לתושבים.
- משטרה אזרחית מקומית, בלתי מפלגתית, שתשמור על הסדר ותגן על אזרחים.
- מועצה שיפוטית בראשות שופט ערבי שתפקח על בתי המשפט והתביעה.
כוח השיטור האזרחי יתוגבר על ידי כוח יציבות בינלאומי רב־לאומי שיפעל לשמירת הגבולות, מניעת חזרת מיליציות חמושות, הגנה על פעולות הומניטריות ושיקום, ותמיכה באכיפת החוק המקומית.
לפי התוכנית, התקציב יעמוד על 90 מיליון דולר בשנה הראשונה, 135 מיליון בשנה השנייה ו־164 מיליון בשנה השלישית.
מקורות פלסטיניים אמרו לעיתון כי התוכנית מוכרת למקבלי ההחלטות ברמאללה אך לא אושרה. "הרשות צריכה לשלוט בעזה, אין מניעה להיעזר בכוחות בינלאומיים וערביים , אבל לא שהם ישלטו והרשות רק תשתתף", אמר אחד מהם.
לדבריו, הנשיא טראמפ טרם אימץ את התוכנית וגם מדינות ערב לא נתנו לה אור ירוק.
המקורות ציינו כי היוזמה נתקלה בקשיים בעקבות סירוב ארה״ב להעניק אשרות כניסה לבכירי הרשות והחיסול הישראלי בדוחא ב־9 בספטמבר, שפגע בהנהגת חמאס.
עוד נמסר כי טוני בלייר ניסה לשכנע את חמאס, דרך מגעים עם מצרים וקטאר, שלא להכשיל את היוזמה.
התוכנית מתנגדת לרעיון טראמפ בדבר הגירת פלסטינים מעזה, ומציעה להקים יחידה לשמירת זכויות קניין כדי להבטיח שכל עזיבה מרצון לא תפגע בזכות לשוב או לשמור על רכוש.
מקור המעורה בדיונים אמר: "אין לנו תוכנית להוציא את תושבי עזה – עזה שייכת לאנשי עזה".
במקביל, התוכנית מציינת במפורש את הצורך ב"פירוז, פירוק מנשק ושילוב מחדש", כלומר חמאס יוכל להישאר קיים , אך כגוף בלתי חמוש.
התוכנית מייעדת לרשות הפלסטינית תפקיד מתואם אך מוגבל במסגרת GITA תוך דרישה לרפורמות עמוקות במוסדותיה. בסוף התהליך , כל השטחים הפלסטיניים אמורים להתאחד תחת שלטון הרשות.
זהו רעיון שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התנגד לו לאורך השנים, מה שמעורר ספק לגבי נכונותה של ישראל לקבל את היוזמה. עם זאת, לפי הדיווח, גם ישראל ניהלה עם טוני בלייר שיח ענייני.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל מתנגדת בתוקף לכל מעורבות של הרש"פ בניהול הרצועה ביום שאחרי המלחמה וכי מה שעומד על הפרק הינו הכרעת ארגון חמאס על פי חמשת העקרונות שאישר הקבינט הביטחוני.
הערה< פורסם לראשונה ב"אפוק"
