מבין כל המדינות שהכירו באחרונה במדינה פלסטינית עצמאית, החשובה ביותר עבור הפלסטינים הייתה בריטניה.
מבחינת הפלסטינים, הכרזתו של ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, על הכרת ארצו במדינה פלסטינית, מהווה תפנית משמעותית במדיניותה של המדינה שהייתה הראשונה ליזום, באמצעות הצהרת בלפור בשנת 1917, את הקמתה של מדינת ישראל.
המהלך הבריטי נחשב לצעד שמהווה שינוי בולט במדיניות החוץ של בריטניה, לאחר עשרות שנים שבהן היא חיברה את ההכרה להסדר שלום כולל.
ממשלת בריטניה הדגישה כי ההכרה נועדה לשמור על מה שנותר מהאפשרות להסדר היסטורי שיבטיח לפלסטינים ריבונות.
בהנהגת הרש"פ רואים בהכרה של מספר מדינות גדולות, ובראשן בריטניה וקנדה, במדינת פלסטינית, כי היא מהווה התפתחות בעלת חשיבות רבה במסלול המאבק הפלסטיני, בעוד הרחוב הפלסטיני איננו מתרגש,יש לו תחושה חזקה של סקפטיות, ההצהרות על הכרה במדינה פלסטינית אינן עוצרות את המלחמה ברצועת עזה ואת הרחבת ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון.
פלסטינים רבים תוהים על המשמעות המעשית של ההכרה במדינה פלסטינית מצד המעצמות, ומה צפוי לנבוע ממנה.
ד״ר מוסטפא אל־ברע׳ות׳י, ראש יוזמת "אל־וטן” הפלסטינית, הגדיר את ההכרה ״סמליות ריקה״, שלדבריו אינה משנה את מציאות ״המדינה האחת והאפרטהייד״ שכופה ישראל, ואינה עוצרת את ההשמדה והטיהור האתני המתבצעים בעזה".
עם זאת, פרשנים פלסטינים רואים בה כמה נקודות חיוביות.
- היא מבטאת תפנית גדולה בדעת הקהל העולמית ושינוי אסטרטגי בעמדות המעצמות כלפי ישראל ותמיכתן בה.
- להכרה הבריטית במדינה פלסטינית יש משמעות סמלית עמוקה, ההכרה במדינה פלסטינית מהווה נסיגה משתמעת ממדיניות בריטית שנמשכה יותר ממאה שנה.
ג.ההכרה במדינה פלסטינית היא גם פרי מאמציהן של הקהילות הערביות והמוסלמיות במדינות הללו.
ד. הישג חשוב לקמפיין ההפגנות השבועיות, הפעילויות המחאתיות והמהלכים הציבוריים הנעשים למען הכרה במדינה פלסטינית עצמאית.
תנועת חמאס מנסה להציג את ההישג המדיני הזה כתוצאה ישירה של ההתקפה על ישובי עוטף עזה והטבח הנורא ב-7 באוקטובר 2023.
הפרשן הפוליטי הפלסטיני, עלי בגדאדי, טוען כי מה שעמד מאחורי ההחלטה הבריטית ודומותיה באירופה הוא בראש ובראשונה אירועי "מבול אל-אקצא".
הוא אמר לאתר הקטארי "אלח'ליג און ליין" כי לולא אותם אירועים, לא היה חוזר בזעם כזה הדיון על הסוגיה הפלסטינית, החוק הבינלאומי או פתרון שתי המדינות. לדבריו, "לפני מבצע מבול אל-אקצא הסוגיה הפלסטינית הייתה בדרך להישכח, והשיח נע לכיוון נורמליזציה, כאילו אדמת פלסטין חסרת בעלים".
היוזמה הסעודית-צרפתית
הוועידה הבינלאומית בניו יורק (28–29 ביולי 2025), שנערכה בשותפות סעודיה וצרפת ובהשתתפות מדינות המפרץ ועשרות מדינות נוספות, הוצגה כצעד ראשון להפיכת ההסכמה הבינלאומית על פתרון שתי המדינות לתוכנית פעולה מעשית. סעודיה הכריזה על הקצאת 300 מיליון דולר מהבנק העולמי לתמיכה בכלכלה הפלסטינית וחיזוק עמידות האוכלוסייה.
במסגרת הוועידה הוקמו שמונה ועדות בינלאומיות שידונו במרכיבי המדינה הפלסטינית העתידית – כלכלה, ביטחון, שיקום, משפט ומוסדות. המטרה:הקמת מדינה מאוחדת וריבונית בגבולות 1967, בלוח זמנים ברור ונתמך בינלאומית.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי למרות המומנטום המדיני הפרו פלסטיני, הועידה שארגנו סעודיה וצרפת לא תביא לשום שינוי בשטח וכי אין במומנטום הזה הפעלת לחץ ממשי על ישראל וארה"ב.
להצהרת הסיום של הועידה אין שום מנגנוני אכיפה בשטח.
מבחינתה של ישראל, למרות הצונאמי המדיני העכור, ישראל ניצבת איתן מולו בזכות התמיכה האמריקנית של הנשיא טראמפ, במיוחד במועצת הביטחון של האו"ם.
הוטו האמריקני במועצת הביטחון של האו"ם מונע כרגע כל מהלך מעשי נגד ישראל בעניין המדינה הפלסטינית, לכן ישראל מתאמת את כל מהלכיה באופק הדוק עם ממשל טראמפ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש ב-29 בספטמבר בוושינגטון עם הנשיא טראמפ ויתאם עמו את התשובה המדינית של ישראל ליוזמה הסעודית צרפתית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
