גורמים ביטחוניים בכירים מודאגים מחתימת הסכם ההגנה האסטרטגי המשותף השבוע בין סעודיה לפקיסטן, במהלך ביקור רשמי בריאד של ראש ממשלת פקיסטן מוחמד שהבאז שריף.
פקיסטן הינה מדינה סונית ענקית שמחזיקה בנשק גרעיני ואף נתנה מחסה למנהיג אלקאעדה אוסאמה בן לאדן עד שחוסל על אדמתה על יד צבא ארה"ב במאי 2011.
בהצהרה משותפת שפורסמה לאחר החתימה נאמר כי ההסכם נועד לפתח את שיתופי הפעולה הביטחוניים בין שתי המדינות, לחזק את ההרתעה המשותפת מול כל מתקפה, ומבוסס על עיקרון שכל תקיפה על אחת מהן תיחשב כתקיפה על שתיהן גם יחד.
על פי דיווחים בתקשורת הערבית, ההסכם נחתם בהמשך לשותפות היסטורית הנמשכת כשמונה עשורים בין סעודיה לפקיסטן, ומתבסס על קשרי אחווה, סולידריות אסלאמית, אינטרסים אסטרטגיים ושיתוף פעולה ביטחוני הדוק.
שתי המדינות מקיימות יחסים הדוקים שנבנו לאורך כ-80 שנה, הנשענים על זיקה דתית, קשרי אחווה ואינטרסים משותפים. במרוצת השנים הפכו היחסים לשותפות אסטרטגית רחבה שכללה תחומים פוליטיים, כלכליים וצבאיים. סעודיה נחשבת לאחד התומכים הכלכליים המרכזיים של פקיסטן, בעוד איסלאמאבאד מהווה שותף ביטחוני מרכזי עבור ריאד בסוגיות של ביטחון אזורי והגנה משותפת.
בשנים האחרונות גבר שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות באמצעות אימונים צבאיים משותפים, הסכמים לתיאום ביטחוני ולמאבק בטרור, לצד קו מדיני אחיד מול אתגרי האזור.
פרשנים סעודים אומרים כי חתימת הסכם ההגנה האסטרטגי המשותף משקפת רמה מתקדמת של שותפות ומסמנת מסגרת ברורה לחיזוק ההרתעה הצבאית והתיאום הביטחוני מול איומים, כחלק מחזון רחב יותר לשמירה על הביטחון והיציבות באזור.
הדרג הביטחוני בישראל מודאג מההתפתחות הזו שנתפסת כמהלך החורג משיתוף פעולה דו צדדי רגיל, ההסכם הזה מוצג בתקשורת הערבית כתשובה לאיומים הישראלים כלפי מדינות האזור שהתחזקו לאור התקיפה הישראלית על צמרת חמאס בדוחא בירת קטאר והמשך התקיפות האויריות הישראליות בלבנון ובסוריה.
אחרי השמדת אתרי הגרעין באיראן על ידי ישראל וארה"ב נראה שהציר הסוני בראשותה של סעודיה מחפש מטריית הרתעה חדשה הנשענת על שותף סוני שמחזיק בנשק גרעיני.
נראה שסעודיה מעריכה שהסכם נורמליזציה עם ישראל, שבמסגרתו היא הייתה אמורה לקבל מארה"ב כור גרעיני , אינו נראה באופק והיא מסתייעת כעת בפקיסטן כדי לחזק את ההרתעה מול ישראל.
חתימת ההסכם הסעודי–פקיסטני באה במקביל לישיבת "מועצת ההגנה המשותפת של המפרץ" ב-18 בספטמבר, שדנה בדרכי התמודדות עם התוקפנות הישראלית.
במהלך הדיונים עלה נושא השימוש הישראלי באמצעי לחימה מתקדמים שאפילו מערכות מכ"ם חדישות לא הצליחו לזהותם – עובדה שהגבירה את הצורך ביצירת שותפויות ביטחוניות רחבות יותר.
בעוד שבעבר התאפיינו הקשרים בין סעודיה לפקיסטן בעיקר באימונים צבאיים ובתרגילים משותפים, ההסכם החדש מקנה למערכת היחסים מימד מחייב המבוסס על עקרון ההגנה ההדדית. בכך נפתח הפתח להקמת ברית רחבה יותר שעשויה לכלול מדינות ערביות ואסלאמיות נוספות , כפי שהדגיש שר ההגנה הפקיסטני.
יום לאחר חתימת ההסכם תיאר שר ההגנה הפקיסטני, חוואג'ה מוחמד אסף, את ההסכם כ"צעד מהפכני" ש"איננו כולל שום הבנה מוקדמת עם וושינגטון".
בריאיון לרשת המקומית "ג'יו" הדגיש כי פקיסטן תשתמש בכל כלי ההרתעה שברשותה , כולל יכולות גרעיניות , כדי להבטיח את יישום ההסכם במידת הצורך.
לדבריו: "כל היכולות הצבאיות שלנו יעמדו לשירות ההגנה המשותפת, אך איננו מאחלים שאיש יעמיד במבחן את נחישותנו".
אסף ציין כי לקשרים הצבאיים בין המדינות שורשים עמוקים והיסטוריים, והזכיר את השתתפות הצבא הפקיסטני בהכשרת כוחות סעודיים ובתרגילים משותפים. עם זאת, הוא הדגיש הפעם: "דיברנו תמיד על הסדרים הדומים לנאט"ו. זוהי זכות בסיסית של עמי האזור, ובייחוד העמים המוסלמים, להגן יחד על מולדתם ואומותיהם".
עוד הוא ציין כי ההסכם אינו כולל סעיף המונע ממדינות אחרות , ובראשן מדינות ערב , להצטרף אליו, ואף לא מפקיסטן לחתום על הסכמים דומים עם מדינות נוספות.
בשנים האחרונות הורחב שיתוף הפעולה הביטחוני גם להתמודדות עם אתגרי הים ואיומים על נתיבי שיט אסטרטגיים בים סוף ובים הערבי. פקיסטן משתתפת באופן קבוע ביוזמות להגנת חופש השיט, ובכך מחזקת את מעמדה כשותפה מרכזית בכל סדר ביטחוני אזורי עתידי.
בעוד ישראל ממשיכה לפתח את כוחה הצבאי ולהרחיב את פעילותה האזורית, ההסכם בין סעודיה לפקיסטן נתפס בעולם הערבי כתגובה מעשית להגברת ההרתעה והוא עשוי גם להוות בסיס להתרחבות שותפות ביטחונית עם מדינות נוספות במפרץ ובעולם הערבי.
כך עשוי ההסכם להפוך מהבנה דו־צדדית לגרעין של ברית אזורית רחבה, שתסמל את מגמת מדינות המפרץ לגוון את מקורות הביטחון שלהן ולהקים מערך צבאי מחוץ למטרייה המערבית המסורתית.
במערכת הביטחון הישראלית מודאגים מכיוון שבעצם היותה של פקיסטן מעצמה גרעינית היא מעניקה להסכם ערך אסטרטגי מוסף, שכן זהו רכיב הרתעה שלא קיים בשום מדינה ערבית, ובמיוחד במפרץ.
בכך הופכת ההצטרפות להסכם לאופציה אטרקטיבית למדינות אחרות המבקשות לחזק את ביטחונן מבלי להיגרר למרוץ חימוש יקר.
ברית ההגנה הסעודית פקיסטנית טומנת בחובה זרעים של שינוי אזורי שיכול למשוך אחריו מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות, ובמידה שיתממש יהפוך לגרעין של ברית הגנה רחבה שתעצב מחדש את מפת הביטחון במזרח התיכון ובעולם האסלאמי.
מהו כוחה הצבאי של פקיסטן? פקיסטן מייצרת מגוון רחב של כלי נשק קלים וכבדים, טנקים, טילים קונבנציונליים וגרעיניים וכן מטוסי קרב. בנוסף, היא מפתחת פריגטות וצוללות בשיתוף פעולה עם סין וצרפת.
על פי גורמי מודיעין מערביים, ברשותה של פקיסטן למעלה מ־150 ראשי נפץ גרעיניים, והיא פועלת כיום גם לייצור ראשי נפץ גרעיניים טקטיים קטנים.
