נראה כי העיכוב הגדול בהשגת הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה ,שעל פיו סעודיה הייתה אמורה לקבל מארה"ב כור גרעיני, והפעילות האווירית ההתקפית הישראלית בקטאר,רצועת עזה, לבנון וסוריה דחפו את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לחפש מענה צבאי הרתעתי כדי לחזק את מעמדה האזורי של סעודיה.
לכן, הוא פנה לפקיסטן, שהינה מדינה מוסלמית סונית וחתם עמה על ברית הגנה.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מודאגים מחתימת הסכם ההגנה האסטרטגי המשותף השבוע בין סעודיה לפקיסטן, במהלך ביקור רשמי בריאד של ראש ממשלת פקיסטן מוחמד שהבאז שריף.
פקיסטן הינה מדינה סונית ענקית שמחזיקה בנשק גרעיני ואף נתנה מחסה למנהיג אלקאעדה אוסאמה בן לאדן עד שחוסל על אדמתה על יד צבא ארה"ב במאי 2011.
הדרג הביטחוני בישראל מודאג מההתפתחות הזו שנתפסת כמהלך החורג משיתוף פעולה דו צדדי רגיל, ההסכם הזה מוצג בתקשורת הערבית כתשובה לאיומים הישראלים כלפי מדינות האזור שהתחזקו לאור התקיפה הישראלית על צמרת חמאס בדוחא בירת קטאר והמשך התקיפות האויריות הישראליות בלבנון ובסוריה.
אחרי השמדת אתרי הגרעין באיראן על ידי ישראל וארה"ב נראה שהציר הסוני בראשותה של סעודיה מחפש מטריית הרתעה חדשה הנשענת על שותף סוני שמחזיק בנשק גרעיני.
נראה שסעודיה מעריכה שהסכם נורמליזציה עם ישראל, שבמסגרתו היא הייתה אמורה לקבל מארה"ב כור גרעיני , אינו נראה באופק והיא מסתייעת כעת בפקיסטן כדי לחזק את ההרתעה מול ישראל.
ביום רביעי שעבר, ה-17 בספטמבר, במהלך ביקורו של ראש ממשלת פקיסטן, שאהבז שאריף, בריאד, נחתם הסכם הגנה אסטרטגי משותף בין סעודיה לפקיסטן.
ההסכם פתח דיון רחב על משמעותו והשלכותיו האזוריות והבינלאומיות. אף ששיתוף הפעולה הצבאי בין ריאד לאסלאמאבאד מתקיים מזה שנים, התזמון של ההסכם רגיש במיוחד, לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון , החל מהתקפות ישראליות על מדינות ערביות כמו קטאר, לבנון, תימן וסוריה והמשך המלחמה ברצועת עזה.
הסכם זה מעלה שאלות האם סעודיה מחפשת חלופה לארצות הברית, שתמיד הייתה שותפה ההגנה המרכזית שלה, ומה תהיה תגובת וושינגטון. בנוסף, עולה השאלה כיצד ההסכם ישפיע על פקיסטן במאבקה נגד הטליבאן האפגני והפקיסטני, וכן על הקשר עם הודו, במיוחד לאחר המלחמה האחרונה בין הודו לפקיסטן לפני כחודשים ספורים.
גם עמדתה של איראן צפויה להיות משמעותית, שכן למרות שיפור מסוים ביחסיה עם אסלאמאבאד, צפוי שהיא לא תראה בעין יפה את ההסכם החדש.
שר ההגנה הפקיסטני, חוואג'ה אסיף, ציין כי פקיסטן תשתמש בכל יכולותיה הצבאיות , כולל כוח גרעיני, ליישום ההסכם עם סעודיה. הוא הדגיש כי כל היכולות הללו יהיו כפופות להסכם, אך הביע תקווה שאף אחד לא ינסה "לבחון" את הכוח הזה.
אסיף הכחיש קיומו של תיאום מוקדם עם ארצות הברית בנושא, והבהיר כי ההסכם אינו מכוון נגד אף מדינה ואינו ניסיון להשתלטות, אלא הסכם הגנה הדדי שמבטיח שמירה על שטחי סעודיה כפי שפקיסטן תשמור על שטחיה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי עמדת וושינגטון חשובה מאוד, וכי היא עלולה לראות בהסכם כלי למתן מענה להשפעה האיראנית באזור. עם זאת, בהתחשב במתחים האחרונים בין ישראל למדינות ערב, ייתכן שהממשל האמריקני לא יקבל את ההסכם בברכה.
סעודיה היא ראש המחנה הוסני הנמצא ביריבות ועוינות מתמדת מול המחנה השיעי בראשותה של איראן.
צפוי שאיראן לא תראה את ההסכם בעין יפה, אף על פי שמתקיים שיפור יחסי איראן-פקיסטן לאחרונה.
פקיסטן הסונית עשתה בחירה ברורה והיא העניקה עדיפות לסעודיה, בעלת המשקל הרב בעולם האסלאמי והערבי, על פני איראן.
הודו, מצידה, רואה בהסכם איום, שכן הוא מחזק את עמדת פקיסטן באזור ומעניק לה השפעה נוספת, דבר שעלול לפגוע במעמדה של הודו ובקשריה הכלכליים עם סעודיה.
להסכם יש היבט אסטרטגי, הוא צפוי להשפיע על מדיניות החוץ של פקיסטן, שכן היא נוטלת על עצמה תפקיד שאותו מילאה ארצות הברית בעבר.
ההסכם צפוי גם להשפיע על הקשרים עם איראן, ולחזק את עמדת פקיסטן מול הודו בסכסוך קאשמיר, ובנוסף לסייע לה להתמודד מול ארגונים חמושים.
פרשנים בעולם הערבי אומרים כי הסכם ההגנה הדדי בין סעודיה לפקיסטן כולל התחייבות הגנת שטחים הדדית בין שתי המדינות, וכולל גם את כל היכולות הצבאיות של פקיסטן, לרבות כוח גרעיני.
ההסכם פותחת אפשרות להצטרפות מדינות ערביות נוספות בעתיד, למעין הקמת נאט"ו מוסלמי.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי להסכם הזה יש השלכות אזוריות חשובות, הוא מסמן שינוי במערך ההגנה של המפרץ והעולם הערבי ומדגיש כי סעודיה אינה מסתמכת אך ורק על ארה"ב.
לדבריהם, ההסכם מחזק את עמדת סעודיה מול איראן, הודו וארגונים חמושים מקומיים. והוא עשוי להפעיל לחץ על איראן לשקול מחדש את יחסיה מול פקיסטן.
איראן צפויה להירתע מההסכם, כיוון שהוא מחליש את האפשרות להשפעה ישירה על פקיסטן ומגביל את האזור האסטרטגי שלה.
ואילו הודו, עלולה לראות בהסכם חיזוק עמדת פקיסטן באזור וחשש לפגיעה בפרויקטים הכלכליים שלה עם סעודיה.
ההסכם מהווה מהלך אסטרטגי משמעותי שמחזק את סעודיה ואת פקיסטן מבחינה ביטחונית ומוסרית, אך יוצר סיכונים פוליטיים וביטחוניים חדשים באזור, במיוחד ביחסים עם איראן, הודו וארה"ב. ההסכם משדר מסר ברור: המזרח התיכון נכנס לשלב חדש של בריתות אסטרטגיות ישירות, ללא תלות בוואשינגטון בלבד.
מהן ההשלכות על ישראל?
ההסכם בין סעודיה לפקיסטן יכול להשפיע על ישראל בכמה מישורים אסטרטגיים וביטחוניים חשובים.
א.הפעלת לחץ ביטחוני נוסף על ישראל- החיבור בין סעודיה לפקיסטן מחזק את החזית המוסלמית באזור ומוסיף מימד של הגנה צבאית הדדית, כולל יכולת גרעינית פוטנציאלית.
ישראל תידרש להעריך מחדש את האסטרטגיה שלה מול המפרץ וגבולותיה בצפון ובדרום.
ב.מגבלות על פעולה צבאית ישירה-סעודיה מחזיקה כיום מעמד של שחקן מרכזי בעולם המוסלמי, והחיבור עם פקיסטן יוצר פוטנציאל לפגיעה באופציה הישראלית לפעולות צבאיות בלתי מוגבלות נגד אויבים באזור.
פעולות ישירות של ישראל נגד חיזבאללה, איראן, סוריה או ארגוני טרור חמושים עלולות להיות מסוכנות יותר בגלל ההבטחה להגנה הדדית בין סעודיה לפקיסטן.
ג. שינוי במאזן הכוחות הגרעיני והאסטרטגי-יכולת גרעינית פוטנציאלית של פקיסטן המוגנת על ידי ההסכם, גם אם אינה מופעלת, מוסיפה לחץ פסיכולוגי ואסטרטגי על ישראל.
ישראל תידרש לחזק את מערך ההגנה האווירית והמודיעינית שלה מול האפשרות שהחיזוק האזורי יאפשר העברת טכנולוגיה או אמצעים צבאיים למדינות אחרות במזרח התיכון.
ד.השפעה על הסכמי נורמליזציה-ההסכם עשוי להאט או לסבך תהליכי נורמליזציה של ישראל עם מדינות ערביות, מכיוון שסעודיה הופכת לשחקן יותר עצמאי ומסוגלת להציע מענה אסטרטגי בעצמה, מבלי להזדקק לישראל או לארה"ב.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
