הנשיא הזמני הסורי אחמד א-שרע צפוי השבוע לרשום אירוע היסטורי הוא יהיה הנשיא הסורי הראשון שיבקר בארצות הברית וייפגש מחר עם הנשיא טראמפ בבית הלבן.
אחמד א-שרע, שהיה מנהיג ארגון הטרור "הייאת תחריר א-שאם" ולפני זה מחבל בכיר בארגוני אל-קאעדה ודאע"ש ונלחם נגד חיילי צבא ארה"ב, צפוי במהלך ביקורו בוושינגטון להכריז על הצטרפות סוריה לקואליציה הבין-לאומית בראשות ארצות הברית נגד דאע"ש.
על פי דיווחים בתקשורת הסורית, לקראת פגישת א-שרע עם הנשיא טראמפ, פתחה סוריה במבצע נרחב נגד תאי טרור של דאעש בכמה מחוזות במדינה, עד כה נעצרו 71 בני אדם ב-61 פשיטות, דובר משרד הפנים עדכן כי בחלק מהפשיטות נתפסו גם חומרי נפץ וכלי נשק.
בסוף השבוע האחרון הצליחה ארה"ב לקדם החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שהסירה את שמו של אחמד א-שרע מרשימת הטרור, ולאחריה הודיעה בריטניה על ביטול הסנקציות הכספיות שהטילה עליו ועל שר הפנים שלו, אנאס ח'טאב, גם האיחוד האירופי הודיע כי יישר קו עם החלטת האו"ם ויבטל סנקציות דומות.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הביקור חסר התקדים הזה מהווה נקודת ציון משמעותית במערכת היחסים החדשה שבין סוריה למערב, והוא מסמן מבחינת סוריה עצמה ניתוק מוחלט מהעולם שייצג משטרו של בשאר אסד מבחינה פוליטית, כלכלית, חברתית ואידיאולוגית.
מדובר במשטר שנשען במשך עשרות שנים על ברית עם ברית המועצות לשעבר, שממנה הוא אימץ את התפיסה האידיאולוגית הטוטליטרית והמדכאת שלו, את מבנה השלטון ואף את שיטות החקירה והעינויים שלו,לכך התווספה הברית האסטרטגית ארוכת השנים עם איראן.
"סוריה החדשה" עולה כעת על מסלול שונה לחלוטין, מסלול של איזון אזורי חדש , החל מהקשר האסטרטגי המיוחד עם טורקיה ודרך אירופה שהולכת ונפתחת יותר ויותר כלפי דמשק.
המשטר הסורי החדש ייסד יחסים טובים עם ירדן ועם המדינות המובילות במפרץ, סעודיה וקטאר, שהפכו למעטפת הערבית ולבעלות ברית אסטרטגיות חשובות של המשטר החדש.
לעומת זאת, ביחס לעיראק וללבנון נותר השלטון החדש בדמשק כבול למורשת העבר.
עיראק מודאגת משלטונו של אחמד א-שרע, ואילו זרם הפליטים החלקי ללבנון בעקבות מעשי הטבח של המשטר הסורי בעדה העלווית בחוף הסורי ובעדה הדרוזית בסווידא, מעוררים מחדש מתחים בתוך מערכת האיזונים העדינה של העדות בלבנון.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי ביקורו של הנשיא הסורי א-שרע בוושינגטון ופגישתו הצפויה עם הנשיא טראמפ מבטאים שינוי אסטרטגי במדיניות הממשל ורצון עז של הנשיא טראמפ לשלב את סוריה בחזונו החדש במזרח התיכון ובהסכמי אברהם.
ישראל הפכה מאז ה-7 באוקטובר 2023 למעצמה אזורית חזקה ואחמד א-שרע מבין שהיא יכולה למנוע ממנו את ביסוס שלטונו ולערער כל יציבות שהוא מנסה להשיג אם לא יובטחו האינטרסים הביטחוניים שלה בסוריה.
ישראל השמידה את כל ארסנל הנשק של הנשיא לשעבר בשאר אסד, כבשה את כתר החרמון והקימה אזור חיץ נרחב בדרום סוריה כדי להגן על הישובים הישראלים ברמת הגולן, כמו כן היא נחושה להגן על בני בריתה הדרוזים בסווידא מפני מעשי טבח נוספים של ארגוני טרור ג'יהאדיסטים.
ישראל גם מתנגדת נחרצות להקמת בסיסי צבא של טורקיה בשטח סוריה.
על פי גורמים מדיניים בכירים, הנשיא טראמפ מתכנן לנסות ולקרב בין ירושלים לדמשק בשני שלבים, בשלב הראשון חתימת הסכם ביטחוני ביניהן, המבוסס על הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה משנת 1974, ובשלב השני הסכם נורמליזציה.
על פי הצהרותיו הפומביות, הנשיא אחמד א-שרע דורש את נסיגת ישראל מאזור החיץ שהקימה בדרום סוריה ובהמשך גם את נסיגתה מרמת הגולן, להערכת גורמים ביטחוניים בכירים בישראל,לנשיא טראמפ יש סיכוי טוב לצרף את סוריה לקואליציה הבינלאומית הנלחמת נגד דאע"ש אולם הוא צפוי להיתקל בקשיים גדולים בכל הקשור להשגת הסכם ביטחוני בינה לבין ישראל.
מדוע לא נחתם עד כה הההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה?
הנשיא הסורי אחמד א־שרע אמר ב־18 בספטמבר כי "המשא ומתן המתנהל עם ישראל להשגת הסכם ביטחוני עשוי להבשיל לתוצאות בימים הקרובים".
השליח האמריקני לסוריה תום בראק אמר ב-26 בספטמבר כי "שני היריבים הוותיקים קרובים להשגת הסכם רגיעה, שבמסגרתו תפסיק ישראל את התקיפות שלה, וסוריה תתחייב שלא להזיז כוחות או ציוד כבד סמוך לגבול עם ישראל".
אולם מאז לא קרה שום דבר,גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל מסרבת במסגרת ההסכם הצפוי לרדת מכתר החרמון ודורשת הקמת "מסדרון הומניטרי" מצפון ישראל לבני בריתה הדרוזים בסווידא, אלו הן המחלוקות העיקריות שמונעות הגעה להסכם ביטחוני בין שתי המדינות.
מבחינת סוריה, הדרישה הישראלית להקים "מסדרון הומניטרי" לסווידא אינה נועדה להגן על הדרוזים, כפי שטוענת ישראל.
לטענת דמשק,כפי שמדווחים פרשנים סורים, אין לישראל כל עניין אמיתי בדאגה לדרוזים, אלא מדובר בניסיון להשתמש בהם כאמצעי להתערבות בעניינים הפנימיים של סוריה ולהפעיל לחץ על המשטר.
קבלת דרישה כזו תהווה צעד חסר תקדים של לגיטימציה לנוכחות חיצונית (כיבוש) בשטח סוריה, ופגיעה בריבונותה ובמרקם החברתי־פוליטי שלה.
בנוסף לכך, המסדרון המוצע יחייב הצבת כוחות ישראליים או בינלאומיים לשמירת הביטחון ,מה שדמשק רואה בו כהפרת ריבונות וניסיון לנתק את סווידא משטח המדינה ולחבר אותה להשפעה זרה.
על פי גורמים מדיניים בכירים, המשטר הסורי החדש מתנגד גם לדרישה הישראלית להקים אזור ביטחוני מפורז שיתפרס מהגבול ברמת הגולן ועד סמוך לדמשק.
פירוש הדבר הוא שהצבא הסורי לא יוכל לפעול באזור זה, מה שהופך אותו דה־פקטו לשטח מחוץ לשליטת הממשלה הסורית.
מבחינה אסטרטגית משמעות הדבר היא כי אם ישראל תחליט, מסיבה כלשהי, לחדור שוב לשטח סוריה ידיה של דמשק יהיו כבולות.
האזור המפורז הזה אמור לכלול את מחוזות קוניטרה, דרעא וסווידא גם יחד, ועלול לעודד מגמות בדלניות, כמו זו של מנהיג הדרוזים בסוריה השיח' חִכְמת אל־הִג’רי שדורש להתנתק מסוריה ולהקים אוטונומיה הקשורה לישראל.
הנשיא אחמד א-שרע גם מתנגד לדרישה הישראלית לחופש פעולה אווירי מלא במרחב האווירי הסורי ולדרישה כי סוריה תכיר בה באופן מלא.
מבחינתו, זהו צעד מוקדם מדי , כל עוד שאלת השליטה הישראלית ברמת הגולן "הכבושה" אינה מוסדרת.
מבחינת סוריה, כל נורמליזציה עתידית עם ישראל תלויה בראש ובראשונה בהחזרת הגולן.
בדיון פומבי במכון המזרח התיכון בניו יורק ב-23 בספטמבר שעבר שלל א־שרע כל אפשרות לנורמליזציה עם ישראל בשלב זה.
אולם, להערכת גורמים מדיניים בירושלים, עצם ביקורו של הנשיא הסורי אחמד א-שרע בבית הלבן השבוע ופגישתו עם הנשיא טראמפ יביאו לקידום המגעים על הסכם ביטחוני עם ישראל, הנשיא טראמפ צפוי לחבק את א-שרע חיבוק דוב ולהפעיל עליו לחצים שונים להצטרף לחזון החדש שלו של שלום במזרח התיכון ולחתום, לפחות בשלב הזה, על הסכם ביטחוני עם ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
