כל המליציות הפועלות באזורים שבשליטת ישראל ברצועת עזה טוענות כי למרות חיסול כמה ממפקדיהם הבולטים, הם ימשיכו להילחם נגד חמאס.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מאז הפסקת האש באוקטובר שעבר גויסו לשורותיהן פעילים נוספים, וכי הן שואפות למלא תפקיד בעתיד הרצועה.
הופעתן של קבוצות אלו המתנגדות לחמאס , אף שהן עדיין קטנות ופועלות בשטח מוגבל , הגבירה את הלחץ על ארגון הטרור.
בחמאס רואים בתופעת המליציות החמושות ניסיון של ישראל להקים צבא קטן שיילחם נגד חמאס ברצועה, דוגמת צבא דרום לבנון( צד"ל) בראשותו של הגנרל אנטואן לחד שהוקם על ידי ישראל ב-1983 להילחם נגד חזבאללה בלבנון.
מקורות בחמאס אמרו לעיתון "א־שרק אל־אווסט" כי הלחימה במה שהם מכנים "כנופיות חמושות המשתפות פעולה עם ישראל" לא תיפסק, ותימשך בדרכים שונות. אחד המקורות טען כי "מטרתה של ישראל להעניק להן חשיבות קרסה מלכתחילה, לאחר שהקבוצות הללו לא הצליחו להפוך לאיום ממשי שיכול לסייע בחיסול התנועה".
גורמים ביטחוניים מצריים מסרו לעיתון כי הקבוצות הנתמכות על ידי ישראל הגבירו את פעילותן מאז הפסקת האש. לדבריהם, מספר פעיליהן מגיע לכ-1000 איש, עלייה של כ־400 מאז תחילת הפסקת האש.
מצרים ממלאת תפקיד מרכזי במגעים לסיום הלחימה, ולדברי אותם גורמים, פעילות הקבוצות הללו צפויה להתגבר כל עוד אין הסכם כולל על עתיד הרצועה.
גורם מצרי אמר לעיתון כי לקבוצות האנטי־חמאסיות אין בסיס תמיכה ציבורי, אך הופעתן מעוררת חשש ליציבות הרצועה ומעלה את הסיכון להתלקחות פנימית.
השלכות רצח יאסר אבו שבאב
רסאן א-דהיני,מי שהיה סגנו של יאסר אבו שבאב, ראש המליציה הפרו ישראלית באזור רפיח, נכנס לתפקיד המחליף של יאסר אבו שבאב שנרצח בעקבות סכסוך בתוך החמולה שלו.
רצח יאסר אבו שבאב הכה הדים בכל המזרח התיכון שעוקב מקרוב אחר הנעשה ברצועת עזה, ארגון חמאס לא היה מעורב בחיסול אך הוא בירך על הרצח ומנסה לטעון כי החיסול הוא הצלחה שלו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי במערכת הביטחון חלוקות הדעות על ההשלכות של החיסול על המצב הביטחוני ברצועה, יש אסכולה אחת שטוענת כי מדובר במכה קשה לישראל אשר עודדה את החמולות המקומיות ברצועה המתנגדות לחמאס וציידה אותן בנשק.
יצויין, כי בעקבות מותו של יאסר אבו שבאב הסגירו עשרות פעילים במליציות את עצמם לידי חמאס מחשש כי יחוסלו ואילו האסכולה השנייה במערכת הביטחון סבורה כי מדובר במשבר זמני בלבד וכי אפשר להתגבר עליו במהרה ולהמשיך הלאה.
ברצועה פועלות 5 חמולות המתנגדות לחמאס ונתמכות על ידי ישראל.
בתיאום עם צה"ל הן נפרשו לאורך הקו הצהוב מצפון לדרום ומסייעות לצה"ל להילחם בחמאס על פני הקרקע ומתחתיה.
ישראל פועלת מאז תחילת המלחמה לייצר מבנה שלטוני חלופי בעזה באמצעות גורמים מקומיים, חמולות ומיליציות חמושות שנועדו למלא את הוואקום שנוצר בשטח ולמנוע את הישארות חמאס לשלטון.
דמותו של יאסר אבו־שבאב, שעמד בראש מליציית “הכוחות העממיים” ברפיח ושיתף פעולה עם צה"ל, הוצגה כאחת מנקודות המבחן של המודל הזה.
המצב הביטחוני המורכב ברצועת עזה והצורך למוטט את שלטון חמאס בכל דרך אפשרית העמיד את ישראל בפני אתגר מורכב בגלל סירובו של הדרג המדיני להשאיר בשלטון את חמאס או לאפשר את חזרתה של הרש"פ לרצועה.
ישראל נקטה במהלך של יצירת "סדר ביטחוני מקומי" באמצעות גורמים בעלי רקע פלילי, ללא לגיטימציה ציבורית או תשתית מוסדית.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, חמש מיליציות לפחות פועלות מאחורי "הקו הצהוב", בחסות צה"ל, במטרה למנוע את התארגנות חמאס מחדש.
אלא שהמודל נשען כמעט כולו על נוכחות צבאית ישראלית ולא על רצון או תמיכה מקומית.
הרצח של יאסר אבו־שבאב ממחיש עד כמה כוחן של המיליציות מוגבל מחוץ לאזורים שבשליטה ישראלית.
נסיבות מותו של אבו־שבאב עדיין שנויות במחלוקת, אך גורמים ביטחוניים אומרים כי מבחינה ביטחונית ישראל ניצבת מול ספקות גוברים בנוגע ליכולת שלה להישען על כוחות מקומיים בעיצוב היום שאחרי מכמה סיבות.
- חוסר לגיטימציה ציבורית הופך את המיליציות הנחשבות למשתפות פעולה עם ישראל לפגיעות במיוחד.
- רקע פלילי ומאפיינים חמולתיים מחלישים את תפקודן כמסגרת שלטונית.
- חוסר יכולת ארגונית מונע מהן יכולת לנהל אזורים או לשמר יציבות.
חיסולו של יאסר אבו שבאב פגע בניסיון הישראלי לבנות "מנהיגות אלטרנטיבית" בעזה, והזכיר כי שחקנים המבססים את כוחם על גיבוי חיצוני בלבד הם יעד קל לפגיעה.
המשמעויות מבחינת ישראל
מותו של יאסר אבו־שבאב אינו מחסל את פרויקט המיליציות ברצועה, אך הוא מחייב בחינה מחודשת של יכולתן למלא תפקיד של ממש ביום שאחרי,גורמים ביטחוניים בכירים מסיקים כבר כמה לקחים מהאירוע.
א.היעדר תשתית שלטונית – ללא מסגרת אזרחית ומנגנוני שלטון, כוח חמוש בלבד אינו יכול לייצר סדר.
ב.סיכון ביטחוני לישראל-קריסה של כוחות מקומיים עלולה ליצור חלל שחמאס ינצל במהירות ויכנס לתוכו כדי למלא אותו.
ג.היעדר שחקנים פלסטינים מקובלים – ישראל מתקשה לזהות גורם בעל בסיס עממי, שאיננו חמאס או הרש"פ, שיכול לנהל את הרצועה,
ד.בהקשר הרחב–כישלון חוזר בניסיון להנדס הנהגה פלסטינית
אירועים דומים לזה שבעזה מופיעים לאורך ההיסטוריה הפלסטינית, "אגודות הכפרים" שהוקמו על ידי ישראל ביהודה ושומרון בשנות ה־80, דמויות משתפות פעולה בתקופות שונות, ומאות ניסיונות של ישראל לעקוף הנהגה קיימת באמצעות פיתויים כלכליים, ברוב המקרים,ללא הצלחה.
גורם ביטחוני מזהיר כי גורלה של קבוצת השיח'ים מחברון שרוצה להקים אמירות שתיכנס להסכם נורמליזציה עם ישראל, עלול להיות דומה לגורלו של יאסר אבו שבאב.
הדרג המדיני והביטחוני מסתייגים מתמיכה בקבוצה הזו שזוכה בינתיים רק לתמיכתו של השר ניר ברקת.
הם נתונים לאיומים על חייהם מצד מנגנוני הביטחון של הרש"פ והשב"כ ומתפ"ש מתחמקים מתמיכה בהם, גם הדרג המדיני מהסס אם לתת להם את התמיכה הדרושה.
הגורם הביטחוני הבכיר מזהיר כי חיסול יאסר אבו־שבאב מציב שוב את המסקנה המוכרת: הנהגה פלסטינית בת־קיימא אינה יכולה להיבנות מבחוץ, בטח לא באמצעות מיליציות חמושות נטולות בסיס ציבורי.
היא חייבת להיות אותנטית ונבחרת על ידי הציבור הפלסטיני כדי שתקבל לגיטימציה רחבה, כרגע המציאות ברצועת עזה וביהודה ושומרון היא עויינת ביותר למדינת ישראל וכל הנהגה אותנטית מקומית שתצמח תפעל נגד ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
