העיתון "א-שרק אלאווסט" פירסם ב-13 בדצמבר מאמר על השאלה האם חמאס אחראי לקריסת "ציר ההתנגדות בעקבות ההתקפה שלו על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
במאמר נאמר כי עם ציון שנה לנפילת משטרו של בשאר אסד בסוריה, מתעורר מחדש ויכוח חריף בתוך חוגים המזוהים עם מה שמכונה “ציר ההתנגדות” לגבי האם מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ("מבול אל־אקצא") היא שהובילה לפירוק עוצמתו של הציר ולקריסת מרכיביו המרכזיים, או שמדובר בתהליך עמוק ורחב יותר, שחמאס היא רק אחד מגורמיו.
הוויכוח, שהחל כעימותים מילוליים ברשתות החברתיות, בעיקר בפלטפורמת X גלש גם לשיחות פנימיות בלתי רשמיות ואף למפגשים פוליטיים מצומצמים ברצועת עזה. בחלק מהמקרים, כך לפי דיווחי “א־שרק אל־אווסט”, נידונה השאלה גם בדרג ההנהגה של חמאס, עוד בטרם דבריו של ח’אלד משעל הציתו מחדש את המחלוקת.
העימות התחדד לאחר ראיון טלוויזיוני בשבוע שעבר של בכיר חמאס ח’אלד משעל לערוץ אלג'זירה, , שבו הצהיר כי תנועתו לא השתייכה מעולם לשום ציר אזורי, וכי שמרה לאורך השנים על פתיחות כלפי כלל המדינות הערביות והאסלאמיות.
הדברים, שנאמרו בתשובה לשאלה על יחסיה של חמאס עם “ציר ההתנגדות”, עוררו ביקורת חריפה מצד תומכי משטר אסד לשעבר, שראו בהם ניסיון להתנער מאחריות קולקטיבית.
אולם הביקורת החריפה ביותר לא נשמעה בדמשק או בביירות , אלא דווקא ברצועת עזה.
במאמר מפורט כי במפגשים בלתי רשמיים שנערכו ברצועה, בהשתתפות פעילים בכירים מזרמים שונים, עלתה טענה מרכזית והיא שתנועת חמאס עשתה שגיאה חמורה כשיצאה למתקפה רחבת היקף ללא תיאום מוקדם עם שותפיה בציר, ובייחוד עם הפלגים הפועלים לצדה בעזה.
פעיל בכיר האחראי על כמה אזורים בעיר עזה אמר באחד המפגשים כי היה ברור מראש שמתקפה כזו תגרור תגובה קשה ורחבת היקף מצד ישראל, ולכן נדרש תיאום שיאפשר היערכות מוקדמת.
לדברי מקורות שנכחו בדיונים, רוב המשתתפים סברו כי התוצאות חרגו בהרבה מהצפוי, למשל, התרחבות הלחימה לחזיתות נוספות, חיסולים דרמטיים של בכירי חיזבאללה , בהם מזכ״ל הארגון חסן נסראללה , נפילת משטר אסד, תקיפות נרחבות נגד איראן, ובעיקר שינוי יסודי במאזן האזורי, על רקע נחישות ישראלית, בגיבוי אמריקאי, לפרק את עזה ולבנון מנשקן.
במהלך אחד הדיונים נשמע קול חריג במיוחד, מפיו של פעיל שטח בולט מהזרוע הצבאית של אחד הפלגים שאמר:
“המבול של חמאס הרס אותנו והרס אותה, והרס את כל מה שסביב. לא נשאר לא ציר ולא שום דבר אחר”.
מנגד, קולות אחרים דחו את הטלת האחריות הבלעדית על חמאס. לדבריהם, שורה של כשלים ביטחוניים בתוך מרכיבי “ציר ההתנגדות” , ולא רק יוזמת 7 באוקטובר , אפשרו לישראל לפגוע בעומק הציר ולבצע חיסולים משמעותיים.
אחרים הדגישו כי חרף המכה הקשה, הציר אינו מחוסל וכי ביכולתו להתארגן מחדש.
יש אף שטענו כי חמאס הייתה צריכה לגלות אומץ ציבורי ולהתנצל על קבלת ההחלטה לפעול לבדה, בדומה להודאתו של חסן נסראללה לאחר מלחמת לבנון השנייה ב־2006, אז הודה בטעותו בהבאת המלחמה ללבנון.
מקורות משני פלגים פלסטיניים שונים בעזה הודו במאמר כי מאז תחילת המלחמה חלה פגיעה ממשית במצבם הכלכלי של הפלגים, בין היתר בשל שיבושים בתמיכה האיראנית. לדבריהם, צעדים שננקטו למניעת העברת כספים לרצועה, לצד הפגיעה הישירה באיראן, יצרו אי־סדירות בתשלום משכורות ותמריצים לפעילים.
בכיר בפלג אסלאמי אמר ל“א־שרק אל־אווסט” כי תוצאות מערכת “מבול אל־אקצא” פגעו אנושות ביכולתו של הציר לפעול כגוף מתואם ובעל מנגנון קבלת החלטות משותף, תיאום שלדבריו כלל לא עמד לנגד עיניה של חמאס בעת פתיחת המערכה.
ומהי ההערכה הישראלית?
גורמים בכירים במערכת הביטחון מעריכים כי למרות שאיראן וחזבאללה ידעו מראש על תכנון אפשרי של התקיפה המתוכננת,חמאס פעל ללא תיאום אסטרטגי מלא עם יתר מרכיבי הציר, ובכך כפה על איראן, חיזבאללה והשלוחים האחרים עובדה מוגמרת ומציאות מלחמתית שלא בחרו בעיתויה.
לדבריהם,המהלך של חמאס חשף את מגבלות ציר ההתנגדות, דהיינו, היעדר פיקוד אחוד, אינטרסים סותרים ופער בין רטוריקה של “מלחמה משותפת” ליכולת ליישם אותה בפועל.
חיזבאללה ואיראן נגררו להסלמה מבוקרת, אך נמנעו ממלחמה כוללת , דבר שנתפס בישראל כהוכחה לכך שהציר אינו גוף מלוכד אלא רשת אינטרסים רופפת.
הקריסה של משטר בשאר אסד והפגיעה הקשה בחיזבאללה וביכולות האיראניות לא נגרמו ישירות מחמאס, אך אירועי ה-7 באוקטובר סיפקו לישראל ולארה״ב לגיטימציה בינלאומית לפעול בעוצמה נגד כלל מרכיבי הציר.
בישראל סבורים הגורמים הביטחוניים הבכירים כי ההרתעה של הציר נשחקה קשות, אך הוא לא חוסל ויעבור תהליך של התאמה, שיקום וניסיון לבנייה מחודשת , בעיקר בהובלת איראן.
גורם ביטחוני בכיר מסכם ואומר כי חמאס לא מוטט את ציר ההתנגדות, אך בהחלט חשף אותו, פיצל אותו והאיץ את היחלשותו, במחיר אסטרטגי כבד גם לעצמו וגם לבעלי בריתו.
