על פי דיווחים מאיראן, השימוש באינטרנט עדיין מוגבל ביותר לאחר שנחסם על ידי שלטונות איראן במהלך גל המחאה נגד המשטר.
ארגון הניטור NetBlocks דיווח בסוף השבוע כי מידת הגישה לרשת האינטרנט באיראן עומדת על כ-2 אחוזים בלבד מאמת השימוש הרגילה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי גל המחאה האחרון באיראן חשף שוב את מרכזיותו של האינטרנט ואת מקומו כמוקד כוח והשפעה מדיני וביטחוני.
מה שהחל כהפגנות מקומיות על רקע משבר כלכלי עמוק, הפך בתוך ימים לגל מחאה של מאות אלפי מפגינים שבו זירת הרחוב השתלבה בזירת הסייבר.
השילוב הזה אילץ את משטר ההיאתולות לקבל החלטה דרמטית ולהוביל לניתוק כמעט מלא של המדינה מן האינטרנט הבין לאומי, המהלך החריג הזה הדגיש את האופן שבו חיבור לרשת איננו עוד עניין טכני אלא מרכיב אסטרטגי במאבק של השלטון הדיקטטורי על שליטה ומידע במדינה.
ההפגנות שהחלו בפריפריה התפשטו במהירות לערים המרכזיות באיראן ולעיר הבירה טהראן.
איראן הצדיקה את ניתוק האינטרנט בכך שהוא שימש, לטענתה, לא רק לתיאום בין מפגינים אלא ככלי שליטה עבור גורמים חיצוניים, כמו ארה"ב וישראל.
האיראנים אמרו לגורמים דיפלומטים זרים,כי בשליטה בשרתים מחוץ למדינה ניתן להעביר הנחיות בזמן אמת, להזרים מידע מהיר לשטח ולכוון את פעילות המפגינים. לכן לטענתם, במציאות המחאה שנוצרה, האינטרנט שימש יותר ממרחב תקשורתי והפך גם לתשתית פיקוד מבצעית לכל דבר על המפגינים ברחבי איראן.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי האיראנים חששו כי החיבור לרשת הגלובלית גם יפתח אפשרות להפעיל אמל"ח מתקדם יותר, ניסיון העבר ממלחמת 12 הימים לימד אותם כי אמצעי לחימה כמו רחפנים מתאבדים וכטב"מים אזרחיים יכולים להסתמך על רשתות סלולריות ועל קשר אינטרנטי המאפשר לשלוט בהם מרחוק.
בנוסף לכך, הדאגה האיראנית גברה מפני שימוש ברשתות לווייניות, ובראשן מערכות כמו סטארלינק, בבעלותו של אילון מאסק, שאינן נשלטות בקלות על ידי ממשלות.
להערכת הגורמים הביטחוניים, איראן גם נקטה בצעדי שיבוש נגד תקשורת לוויינית כדי למנוע יצירת ערוצי קשר שאינם כפופים לריבונות המדינה.
ההחלטה של שלטונות איראן לנתק את האינטרנט מהשימוש על ידי אזרחים, חשפה את היערכותה המוקדמת של איראן ליום שבו האינטרנט הבין לאומי עלול להפוך לאיום על ביטחונה הלאומי.
איראן בונה, מזה שנים, רשת פנימית עצמאית המאפשרת לבנקים, מוסדות ממשל ומערכות חינוך להמשיך לפעול גם כאשר החיבור לעולם מנותק. רשת זו סיפקה למדינה יכולת המשכיות ומנעה קריסה של שירותים בסיסיים בזמן שהקווים החיצוניים נותקו.
המהלך של ניתוק האינטרנט קשור גם להיבט כלכלי רגיש, המשטר האיראני מאמין שחלק מהלחצים על שער המטבע המקומי מופעלים באמצעות אתרי מסחר וערוצי מידע חיצוניים, לטענת המשטר, סגירת הערוץ הבין לאומי צמצמה את היכולת להשפיע על שער החליפין של המטבע האיראני בדרכים מלאכותיות.
למרות שההפגנות דעכו בחלק גדול מהאזורים באיראן, השלטון האיראני עדיין זהיר מאוד בכל הנוגע לפתיחת הרשת במלואה.
הוא מכנה זאת בשם "ריבונות דיגיטלית" ומתאר את האינטרנט כמרחב שיש להגן עליו כמו על גבול פיזי.
לפי התפיסה הזו, חיבור לרשת העולמית הוא צומת אסטרטגי ולא משאב טכנולוגי רגיל.
גל המחאה הנוכחי המחיש עד כמה האינטרנט הפך לכלי קריטי הן בידי המפגינים והן בידי המשטר הדיקטטורי של ההיאתולות.
האינטרנט מאפשר התארגנות מהירה,תיאום והפצת מידע לאזרחים , אולם, באותה העת המשטר האיראני טוען כי הוא מסמן פתח להתערבות חיצונית ולערעור היציבות השלטונית שלו.
מבחינתו, הסוגיה איננה עוד שאלה של חופש ביטוי בלבד, אלא סוגיה של ביטחון לאומי.
על בסיס הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מעריכים גורמי מודיעין בכירים במערב כי למרות יכולת השליטה המרשימה שהפגינה איראן על זרימת המידע, התלות המעמיקה שלה בתשתיות תקשורת מקומיות מותירה נקודות תורפה שיכולות להיות מנוצלות בעתיד.
לדבריהם, מערכות האינטרנט הלווייני כמו סטארלינק עדיין מהוות אפשרות לעקיפת חסימות, אך הצלחתן תלויה בגישה פיזית למשדרי הקצה וביכולת להצפין תעבורה מבלי להתגלות.
עם זאת, אסור להתעלם מהעובדה שאיראן משקיעה משאבים משמעותיים בפיתוח אמצעי ניטור, שיבוש ואיכון, ויכולה להקשות על כל ניסיון ליצירת ערוצי תקשורת חיצוניים.
מכאן שהמערב אינו חסר כלים לחלוטין, אך אפקטיביות הכלים הללו מוגבלת ותלויה בנסיבות בשטח וברמת השליטה של השלטון האיראני במוקדי ההפגנות.
במילים אחרות, המאבק על השליטה במרחב הדיגיטלי לא יוכרע באופן מוחלט על ידי צד אחד, והוא צפוי להישאר שדה עימות מרכזי בגלי מחאה עתידיים באיראן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
