לאחר פגישה בין ראש הממשלה נתניהו בכירי מערכת הביטחון עם השליח האמריקני סטיב וויטקוף, פרסמה אמש לשכת ראש הממשלה הודעה שבה ההתייחסות לאיראן הופיעה בסופה. בהודעה נמסר כי ראש הממשלה הבהיר בפני וויטקוף שאיראן הוכיחה שוב ושוב כי אין לסמוך על הבטחותיה, זאת לקראת פגישתו הצפויה של השליח האמריקני עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י.
גורמים מדיניים בכירים מסרו כי ישראל העלתה בפני האמריקנים ארבע דרישות לקראת המשא ומתן עם איראן ביום שישי הקרוב.
א.הוצאת האורניום המועשר ברמה גבוהה מאיראן והעברתו למדינה אחרת.
ב.הפסקה מוחלטת של העשרת אורניום נוספת.
ג.הפסקת ייצור טילים בליסטיים בידי איראן.
ד.עצירת המימון והסיוע האיראני לשלוחות הפרו האיראניות במזרח התיכון.
נשיא ארה"ב טראמפ אמר אמש כי "אנחנו מנהלים עכשיו מו"מ עם איראן", לדבריו,"איראן רוצה לנהל את המו"מ עם ארה"ב".
באשר למתווה השיחות ולמיקומן , הנשיא טראמפ הבהיר: "איני יכול להגיד איפה הוא מתקיים".
דיפלומט איראני אמר אמש לערוץ אל-ג'זירה: "סביר שמוסקט, בירת עומאן, תארח את השיחות עם וושינגטון ולא טורקיה. אנחנו מודים למדינות האזור על מאמציהן למצוא פתרון למחלוקת בין טהראן לוושינגטון ולהפחתת המתיחות."
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההנהגה האיראנית דוחה בעקביות את הדרישה האמריקנית לשלב במשא ומתן על הגרעין גם את תוכנית הטילים הבליסטיים ואת רשת השלוחות האזורית של איראן.
האיראנים מעריכים כי מדובר בניסיון אמריקני לשחוק את מוקדי הכוח המרכזיים של המשטר.
מבחינתה של איראן,מערך הטילים הבליסטיים והשלוחות האזוריות שלה אינם קלפי מיקוח אלא נכסים ריבוניים לגיטימיים, המשמשים כאמצעי הרתעה והבטחת יציבות המשטר.
לכן, טהראן מתעקשת לצמצם כל מסלול משא ומתן אפשרי עם ארה"ב לתחום הגרעיני הטכני בלבד.
לדברי הגורמים הביטחוניים, למרות התקיפות הצבאיות הקשות שספגו מתקני הגרעין בקיץ 2025 במבצע "עם כלביא", איראן הצליחה להפתיע את המערכת הבין לאומית ביכולתה לשקם במהירות את התשתיות שנפגעו, בעיקר את המתקנים החיוניים בנתנז ובאספהאן. הפגיעה הפיזית באתרים האלה לא הצליחה לשלול מאיראן את הידע והיכולות בתחום הגרעין.
השאיפה האיראנית כרגע היא לקבע לעצמה מעמד של מדינת סף גרעינית, כעובדה שאינה ניתנת לשינוי.
איראן מחזיקה כעת בכ-400 ק"ג של אורניום המועשר לרמה של 60 אחוזים שמהווה כיום את אחד הקלפים החשובים שלה בכל משא ומתן, המיקום הודאי שלהם אינו ידוע למערב, ייתכן שהם באתרים שהופצצו על ידי ישראל וארה"ב בקיץ שעבר או שהם הוברחו למקום מסתור חדש.
איראן תנסה להשתמש בכמות הזו של האורניום המועשר ככקלף מיקוח במשא ומתן.
ההערכה בקרב גורמים ביטחוניים בישראל היא כי לקראת המשא ומתן בסוף השבוע עם ארה"ב ,איראן תקדם מתווה טכני שנועד לאזן בין שימור זכויותיה הגרעיניות לבין הפחתת החששות הבין לאומיים.
המתווה הזה מתבסס על רעיון של תקופת השעיה טכנית ממושכת של פרוייקט הגרעין, שבה לא תיאסר העשרת האורניום לחלוטין אלא תוגבל לרמות העשרה נמוכות ומצומצמות תחת פיקוח, עלי שמחאני, יועצו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי, אמר השבוע לערוץ אלמיאדין הלבנוני כי לאיראן יש נכונות להסכים להעשרה של 20 אחוזים.
על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס",רעיון נוסף שמציעה טהראן לקראת המשא ומתן הוא הקמתו של קונסורציום בין לאומי להעשרת אורניום, שבו היא תהיה שותפה מייסדת.
מבחינתה, אין מדובר בוויתור אלא במנגנון שימור, כזה שיאפשר לה להשתלב בטכנולוגיה הגרעינית האזרחית המתקדמת בעולם, תוך המשך פיתוח תשתיותיה והצטיידות בדורות מתקדמים של צנטריפוגות תחת פיקוח, בתום תקופת ההשעיה, חידוש העשרת האורניום יהפוך לזכות משפטית מבוססת, שאינה ניתנת לערעור.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי איראן מנסה באמצעות המשא ומתן עם ארה"ב לבסס כללי משחק חדשים, שלפיהם הדרך ליציבות אזורית עוברת בהכרח דרך ההכרה בזכויותיה הגרעיניות ובהבנה כי ביטחונה הוא חלק בלתי נפרד מביטחון האזור כולו.
להערכת גורמי ביטחון בכירים הנשיא טראמפ רציני באיומיו כלפי איראן, ומוכן להפעיל כוח צבאי אגרסיבי אם יחשוב שהאינטרסים האמריקניים בסכנה ואם טהראן לא תיענה לדרישות וושינגטון.
עם זאת, קיימת עדיין אפשרות לדיפלומטיה, בעיקר משום שהמשטר האיראני מצוי כיום בעמדה חלשה יותר מבעבר, בעקבות הפגיעה באתרי הגרעין, המשבר הכלכלי החריף וגל המחאה חסר התקדים מאז המהפכה האסלמית בשנת 1979.
לפי ההערכות גורמים ביטחוניים, תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה קשות אך לא חוסלה, איראן עדיין מחזיקה במלאי אורניום מועשר, ביכולות טילים בליסטיים מתקדמות ובמערך של שלוחות אזוריות כמו חזבאללה, החות'ים בתימן והמיליציות בעיראק. מציאות זו מציבה את האזור על סף עימות, אם יכשל המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, עלול הדבר להוביל לתקיפה אמריקנית באיראן שתגרור תגובה צבאית איראנית ואפילו למלחמה אזורית.
בתרחיש של תקיפה, ישראל צפויה להיות יעד מרכזי לתקיפה איראנית בטילים בליסטיים, גורמי הביטחון מזהירים כי מערכה ממושכת נגד איראן עלולה לצאת משליטה ולהפוך למלחמה אזורית רחבה עם השלכות קשות על יציבות המזרח התיכון.
מה יקרה לגל המחאה באיראן אם יושג הסכם?
גורמי מודיעין במערב מעריכים שהשגת הסכם בין איראן לארה"ב עשויה להרגיע באופן זמני את גל המחאות, בעיקר משום שההסכם ייתן לאיראן תוקף בינלאומי וזמן לקדם את האינטרסים שלה מבלי להתמודד עם איומים חיצוניים מיידיים.
עם זאת, ההסכם לא צפוי לפתור את המשבר הפנימי במלואו, והמחאות עלולות להתחדש אם ההסכם לא יענה על הציפיות של הציבור או אם המשטר יחזור למדיניות פנימית אגרסיבית ומדכאת.
המשטר האיראני צפוי להשתמש בהסכם ככלי לחיזוק הלגיטימציה שלו ולביסוסו, אך במקביל תימשך העירנות במערב למתרחש בזירה המקומית האיראנית, צפוי שהמצב הפנימי באיראן יישאר מתוח ופגיע להתפרצויות מחודשות של תסיסה חברתית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
