התקיפות של ישראל וארה"ב על איראן הביאו למותם של רבים מבכירי הדרג המדיני והצבאי, זאת על רקע המשך המלחמה שפרצה ב-28 בפברואר.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ,אמר אמש בשיחה עם כתבים בבית הלבן כי המציאות הפוליטית בטהראן השתנתה ללא היכר: "כבר ביצענו חילופי משטר. הפלנו משטר אחד, ואז הפלנו את המשטר השני. עכשיו יש לנו קבוצה של אנשים שהם מאוד שונים. הם הרבה יותר הגיוניים, אני חושב שהם הרבה פחות רדיקליים,עברנו חילופי משטר".
עם זאת, צריך לזכור כי מספר אישים איראנים בכירים, בהם יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, הנשיא מסעוד פזשכיאן וקצינים בכירים שמפקדים על "משמרות המהפכה" שרדו את התקיפות, בעוד טהראן מיהרה למנות מחליפים לאישים שחוסלו.
להלן הבכירים המרכזיים שנהרגו מאז פרוץ המלחמה:
המנהיג העליון של איראן
ביום הראשון למלחמה ב-2 בפברואר נהרג עלי ח'מינאי, שכיהן כמנהיג העליון מאז שנת 1989. הוא חוסל בתקיפה ישראלית על טהראן שבה נהרגו גם בני משפחתו ובכירים נוספים.
בנו, מוג'תבא, ניצל , על אף שנפצע לפי טענת הממשל האמריקני ומונה ליורשו, אך טרם נשא דברים בפומבי.
מפקד חיל הים של משמרות המהפכה
איראן אישרה שלשום את דבר מותו של עלי רזא תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, שישראל הודיעה על חיסולו בשבוע שעבר יחד עם קצינים בכירים נוספים. הוא נחשב כאחראי למצור על מיצר הורמוז.
תנגסירי נחשב לאחת הדמויות הבולטות בצבא, ולחם במלחמת איראן–עיראק (1980–1988). הוא מונה לתפקידו ב-2018.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי
חיסולו של עלי לריג'אני עשוי להיחשב לאובדן הכבד ביותר של הצמרת המדינית לאחר מותו של עלי ח'מינאי. הוא נהרג במהלך תקיפה ישראלית ב-17 במרץ באזור טהראן, שבה נהרגו גם בני משפחתו.
ימים ספורים קודם לכן נראה משתתף בצעדה פרו-ממשלתית בבירה.
מפקד משמרות המהפכה
מוחמד באקפור, שהיה מפקד כוחות היבשה של משמרות המהפכה, מונה למפקד הכללי ביוני 2025, לאחר שקודמו חוסיין סלאמי שנהרג במלחמת 12 הימים.
באקפור נהרג ביום הראשון למתקפה האמריקאית-ישראלית, ובמקומו מונה שר ההגנה לשעבר אחמד וחידי.
יועץ המנהיג העליון
ביום הראשון למלחמה נהרג עלי שמח'אני, יועץ למנהיג העליון ואחד מבכירי מערכת הביטחון מאז 1980. הלווייתו נערכה בטהראן.
שר המודיעין
אסמאעיל ח'טיב נהרג בתקיפה ישראלית על טהרן ב-18 במרץ. הוא כיהן בתפקידו מאז 2021, וארגוני זכויות אדם האשימו אותו במעורבות בדיכוי מחאות.
שר ההגנה
עזיז נאסרזאדה, מבכירי הוותיקים של מלחמת איראן–עיראק, נהרג בתקיפה אווירית ביום הראשון למלחמה.
מפקד כוחות הבסיג'
ב-17 במרץ נהרג ע'לאם רזא סולימאני, מפקד כוחות הבאסיג' של משמרות המהפכה, בתקיפה ישראלית.
ראש מודיעין הבאסיג'
צה"ל הודיע ב-20 במרץ כי חיסל בטהרן את אסמאעיל אחמדי, ראש מודיעין הבאסיג', הכפוף למשמרות המהפכה.
דובר משמרות המהפכה
ב-20 במרץ, חוסל עלי מוחמד נאאיני בהתקפה ישראלית. זמן קצר לפני מותו אמר כי תעשיית הטילים האיראנית "מתפקדת מצוין" וכי הייצור נמשך גם בזמן מלחמה.
ראש הלשכה הצבאית של המנהיג העליון
מוחמד שיראזי חוסל ביום הראשון למלחמה. תפקידו כלל תיאום בין זרועות הביטחון במסגרת לשכת המנהיג העליון.
הרמטכ"ל האיראני
עבד א-רחים מוסאווי חוסל ביום הראשון למלחמה. הוא מונה לתפקיד ביוני 2025 לאחר שקודמו, מוחמד באקרי, חוסל במלחמה קודמת שנמשכה 12 ימים.
השאלה האם הושג “שינוי משטר” באיראן, כפי שטען הנשיא טראמפ היא שאלה כבדת משקל, ורוב ההערכות של גורמים ביטחוניים ומודיעיניים בישראל ובמערב נוטות להיות זהירות בהרבה ואף ספקניות.
במונחים מקצועיים, שינוי משטר איננו מסתכם בפגיעה קשה בצמרת או אפילו בחיסול של מנהיגים בכירים, אלא דורש קריסה של המבנה השלטוני הקיים, החלפה של ההנהגה העליונה במערכת חדשה, ושינוי מהותי באידיאולוגיה או באופי השלטון.
לכן, גם אם אכן חוסלו דמויות מפתח רבות, ואפילו אם המנהיג העליון עצמו חוסל, אין בכך בהכרח כדי להעיד על שינוי משטר כל עוד המערכת עצמה ממשיכה לתפקד, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
על פי ההערכה הרווחת בקרב גורמי ביטחון, התקיפות האמריקניות והישראליות יצרו פגיעה חסרת תקדים בצמרת הביטחונית והפוליטית של איראן, לצד שיבוש משמעותי, גם אם זמני, בשרשרת הפיקוד.
יחד עם זאת, במקביל לפגיעה הזו, המשטר האיראני הוכיח יכולת מהירה יחסית להתאושש, למנות מחליפים ולהמשיך להפעיל את מנגנוני הכוח המרכזיים שלו, ובראשם משמרות המהפכה. המשמעות היא שמדובר במעין "הלם מערכתי", עמוק ומטלטל, אך לא בקריסה מערכתית כוללת.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העמידות המבנית של המשטר האיראני. גורמי מודיעין מדגישים כי מדובר במשטר הבנוי על מנגנונים עמוקים ורב שכבתיים, שבהם קיימת חפיפה בין מוסדות דתיים, ביטחוניים ופוליטיים, באופן שמקשה מאוד על הפלתו באמצעות פגיעה נקודתית בצמרת.
מעבר לכך, ישנה גם שכבת עומק אידיאולוגית של ההיאתולות השיעיים, שלפיה עצם ההישרדות מול אויב חזק נתפסת כהישג ואף כניצחון. בהקשר זה, החשיבה השיעית המהפכנית, כפי שהיא באה לידי ביטוי באיראן, רואה ביכולת לעמוד על הרגליים גם לאחר מכה קשה הוכחה לצדקת הדרך, דבר שמחזק את חוסן המשטר דווקא ברגעי משבר.
בנוסף, אחד המרכיבים הקריטיים החסרים בשלב זה הוא היעדרו של מרד פנימי משמעותי.
שינוי משטר אמיתי כמעט תמיד כרוך בהתקוממות עממית רחבה או לחלופין בפיצול עמוק בתוך האליטות השלטוניות. נכון לעכשיו, לפי הערכות ביטחוניות, אין עדות לקריסה של שליטת המשטר ברחובות, ואין סימנים ברורים לפיצול דרמטי בצמרת השלטון. בהיעדר גורמים כאלה, קשה מאוד לטעון שהתרחש שינוי משטר במובן המלא של המושג.
בישראל ניכרת זהירות, בהתבטאויותיו של ראש הממשלה נתניהו מושם דגש על עומק הפגיעה באיראן ועל ההישגים הצבאיים, אך לא נשמעת קביעה חד משמעית שהמשטר עצמו הוחלף בפועל.
בסופו של דבר, גורמים ביטחוניים נוטים להגדיר את המצב הנוכחי במונחים של “דקפיטציה (עריפת ראשים) חלקית”, כלומר חיסול נרחב של שכבת הנהגה, לצד ערעור יציבות זמני, יצירת בלבול ופגיעה ביכולת קבלת ההחלטות.
עם זאת, הם אינם רואים בכך שינוי משטר מלא או קריסה של הרפובליקה האסלאמית. השורה התחתונה של ההערכה הביטחונית המקצועית היא כי טראמפ ככל הנראה מגזים או מקדים את המציאות,משיקולים מדיניים ופוליטיים, וכי מדובר בפגיעה אסטרטגית עמוקה ומשמעותית, אך לא בשינוי משטר של ממש.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
