גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי פגיעה אמריקנית ישראלית ביעדים כלכליים באיראן תביא בסופו של דבר להחלשתו ולקריסתו של המשטר, התוצאה הישירה של לחץ כזה תהיה יציאתם של עשרות אלפי מפגינים לרחובות, למרות מעשי הטבח האכזריים שעשה המשטר בחודש ינואר שהביאו למותם של כ-35 אלף בני אדם על פי ההערכות במערב.
להערכתם, הלחץ הכלכלי והאינפלציה הגואה באיראן יגרמו להתפרצות זעם עממי כלפי המשטר בעקבות המלחמה, כבר עתה עשרות אלפי איראניים הפסידו את מקומות עבודתם בגלל ההפצצות הישראליות על מפעלי הפלדה והמפעלים הפטרוכימיים באיראן.
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר אתמול כי צה"ל תקף את שני המתקנים הפטרוכימיים שאחראים יחד לכ-85 אחוזים מהיצוא הפטרוכימי של איראן וכי הם הוצאו מכלל שימוש ואינם מתפקדים.
על פי הערכות של גורמי הביטחון,כרגע סיכויי חידוש גל המחאה נראים נמוכים בגלל המלחמה הנמשכת אך אי אפשר לשלול אותם לחלוטין.
הסיכוי למחאה רחבה תלוי במספר תנאים מרכזיים. לחץ כלכלי חמור ומתמשך, כולל ירידה משמעותית בהכנסות הרפובליקה האסלאמית, מחסור במזון או קריסה של שירותים ציבוריים, עשוי גם הוא להוות מנוע להתפרצות מחאה מחודשת.
כמו כן, כישלון הממשל האיראני ביכולת לשלוט במצוקה האזרחית לניהול חיי היום יום עשוי להחיות את המחאות, במיוחד אם המנגנונים המוסדיים כמו משמרות המהפכה וכוחות הבאסיג' לא יצליחו להכיל את המתח הציבורי.
אירועים של הרג מפגינים עלולים גם הם להצית גל מחאה מחודש. בנוסף, התארגנות פנימית של מתנגדי המשטר בתוך הערים הגדולות עשויה לספק את המומנטום הדרוש להתרחבות המחאה.
עם זאת, קיימות מגבלות משמעותיות המגבילות את הצלחת המחאות. מנגנון ביטחון הפנים האיראני בנוי להגן על עצמו מפני הפיכות פנימיות, גם מול מחאות נרחבות.
ניסיון העבר מראה כי המחאות לא מצליחות להפיל את השלטון, והמשטר מסוגל לבלום אותן באמצעות יכולות ביטחוניות,מעשי טבח במפגינים,מעצרים המוניים, תעמולה נגדית והעמדה לדין.
צריך לקחת בחשבון כי על פי דברים שאמר הנשיא טראמפ השבוע לתקשורת האמריקנית, ארה"ב העבירה באמצעות הכורדים נשק למפגינים באיראן, כך שחלק מהם יהיו חמושים בעת ההפגנות ויוכלו להתעמת בצורה הוגנת עם כל מי שינסה לפגוע בהם, זהו בהחלט שיפור לעומת המצב שהיו בהפגנות בחודש ינואר שעבר.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי הסתמכות בלבד על גל המחאה לצורך הפלת המשטר באיראן הינה הימור כושל, יש להמשיך בתקיפות על יעדי המשטר ולהדק עוד יותר את הסנקציות הכלכליות על איראן, אולם, גל המחאה לא נכשל לחלוטין, והוא נחשב ככלי ארוך טווח המכוון להחלשת המוסדות המרכזיים של המשטר כדי לאפשר פריצת דרך בעתיד.
לסיכום, סיכויי חידוש המחאות ברחובות ערי איראן קיימים אך מותנים בתנאים חיצוניים משמעותיים, בעיקר קשיים כלכליים, לחץ צבאי חיצוני או אירועי טריגר.
לכן הפגיעה במערכת הכלכלית של איראן באמצעות סנקציות או הפצצות אוויריות כבדות היא חיונית כדי להניע את גל המחאה מחדש.
הערה:פורסם לראשונה ב,אפוק"
