המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן נכנס בימים האחרונים לשלב רגיש ומכריע במיוחד. מצד אחד, ניכרת התקדמות זהירה ואיטית בניסיונות להגיע למזכר הבנות שיביא להפסקת ההסלמה האזורית, ומצד שני שני הצדדים ממשיכים לאיים זה על זה ולהיערך גם לאפשרות של עימות צבאי רחב.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי הנשיא טראמפ, למרות הצהרותיו, נחוש להגיע להסכם מדיני עם איראן ואיננו מוכן לחזור ללחימה והאיראנים יודעים זאת היטב.
עם זאת, טראמפ נחוש באותה המידה להשיג הסכם גרעין חדש עם איראן שיהיה הרבה יותר טוב מהסכם הגרעין שעליו חתם הנשיא אובאמה בשנת 2015, זוהי נקודה מאוד רגישה וחשובה עבורו להראות לעם האמריקני שהוא הצליח מול איראן יותר מאובאמה.
גורמים ביטחוניים בכירים מסרו הערכה לדרג המדיני כי המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי איננו מעוניין להגיע כעת להסכם עם ארה"ב.
בכיר בממשל האמריקני עדכן אמש גורמים מדיניים בישראל אודות המאמצים להגיע להסכם בין איראן לארה״ב. הבכיר אמר כי אין כל ודאות לכך שיושג הסכם וטען כי ״אם יושג הסכם וזה אם גדול, הוא יהיה כזה שישראל תהיה מרוצה ממנו״.
בלב המשבר ניצבת משוואת “הורמוז תמורת רגיעה”. וושינגטון דורשת מאיראן להוציא את האורניום המועשר משטחה, לוותר על העשרת אורניום, להבטיח את פתיחת מיצרי הורמוז ,במתכונת שהייתה לפני המלחמה, ולהפסיק את ההסלמה באזור.
מנגד, טהראן מתעקשת לשמור על "הקווים האדומים" שלה, ובראשם הזכות להמשיך בפיתוח תוכנית הגרעין, הסרת המצור הכלכלי ומתן ערבויות שלא תיפתח נגדה מחדש מלחמה.
גורמים מדיניים מעריכים כי המחלוקת הזו היא הסיבה המרכזית לכך שהמשא ומתן מתקדם באיטיות רבה, למרות מאמצי התיווך של פקיסטן, קטאר ומעורבותן של מדינות נוספות באזור.
היחסים בין וושינגטון לטהראן נעים כמטוטלת מתמדת בין סף תהום לבין דיפלומטיה. שתי המדינות מבינות שהסלמה כוללת עלולה לגרום לנזק אדיר, אך במקביל כל אחת מהן מנסה לשפר עמדות לפני חתימה על כל הסכם אפשרי.
ארה"ב זקוקה ליציבות אזורית ולהבטחת זרימת הנפט העולמית, במיוחד על רקע החשש מזינוק במחירי האנרגיה ופגיעה בכלכלה העולמית. איראן, לעומת זאת, מתקשה להמשיך להתמודד עם הסנקציות הכבדות והבידוד הכלכלי, ולכן היא זקוקה להסרת המצור הימי, הסנקציות והפשרת כספיה המוקפאים.
עם זאת, טהראן אינה מעוניינת להצטייר כמי שנכנעה ללחץ האמריקני. לכן היא ממשיכה לאותת כי ביכולתה להסלים את המצב, בין היתר באמצעות איום על השיט במיצרי הורמוז.
המתיחות הזו כבר משפיעה בפועל על שוק האנרגיה העולמי. מאות מכליות נפט עוכבו בתקופה האחרונה במים הפתוחים על ידי הצי האמריקני, והחשש מפגיעה בתנועת הספנות מוסיף ללחץ הבינלאומי למצוא פתרון מדיני מהיר.
אחת הסוגיות המרכזיות במשא ומתן היא עתיד מאגרי האורניום המועשר של איראן, על פי גורמים ביטחוניים בידי איראן כ-450 ק"ג של אורניום המועשר לרמה של 60 אחוזים ועוד כטונה של אורניום מועשר לרמה נמוכה יותר, כל הכמות הזו יכולה לשמש לייצור פצצות גרעין בתוך זמן קצר.
על פי גורמים מדיניים, מתקיימים מגעים אינטנסיביים באמצעות מתווכים, ובראשם פקיסטן, בניסיון להגיע לעסקה שתשלב הקלות כלכליות משמעותיות בתמורה להגבלות על תוכנית הגרעין.
איראן דורשת שחרור כספים מוקפאים והסרה חלקית של הסנקציות, בעיקר בתחומי הנפט, הגז והפטרוכימיה. מנגד, ארצות הברית דורשת את מסירת כל האורניום המועשר שבידי איראן, את הרס מתקני הגרעין והתחייבות שלא להעשיר יותר אורניום.
למרות האופטימיות הזהירה, גורמים מדיניים מעריכים כי הפערים בין הצדדים עדיין עמוקים מאוד. הסוגיות הקשורות להשפעה האזורית של איראן, לחימוש שלוחותיה במזרח התיכון, לפרויקט הטילים הבליסטיים שלה ולתוכנית הגרעין נותרו קשות במיוחד לפתרון ובינתיים אינן נדונות כלל במסגרת מזכר ההבנות.
במוקד המתיחות עומד גם החשש מעימות ימי ישיר במפרץ ובמצרי הורמוז. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי במקרה של הידרדרות נוספת, איראן עשויה להשתמש באמצעים סמויים כמו מוקשים ימיים וטילי טורפדו כדי לפגוע בתנועת הספנות ולהעלות את מחיר העימות עבור ארה"ב ובעלות בריתה.
במקביל, ארצות הברית ממשיכה להפעיל לחץ צבאי וכלכלי על טהראן, כולל איום בתקיפות נוספות והחרפת הסנקציות במקרה של כישלון המשא ומתן.
הנשיא טראמפ ממשיך לשדר מסר כפול, מצד אחד תמיכה בפתרון דיפלומטי, ומצד שני איום ברור כי אם לא יושג "הסכם טוב", וושינגטון תבחן גם אופציות צבאיות.
גם מזכיר המדינה מרקו רוביו הבהיר כי קיימים סימנים חיוביים במשא ומתן, אך הזהיר מפני אופטימיות מוגזמת.
לדברי גורמים מדיניים בכירים,לצד איומי ההסלמה, מופעל כיום לחץ בינלאומי כבד למנוע הידרדרות נוספת באזור. מדינות רבות חוששות כי עימות רחב במפרץ יוביל למשבר אנרגיה עולמי ולזינוק חד במחירי הנפט.
לכן, מדינות כמו פקיסטן, סין, סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר פועלות מאחורי הקלעים מול ארה"ב כדי לקדם הסדר שימנע מלחמה נוספת.
לפי הערכות שונות, הצדדים בוחנים אפשרות להאריך את הפסקת האש לתקופה של 60 יום, שבמהלכה יתנהל משא ומתן אינטנסיבי על הסכם רחב יותר.
למרות ההתקדמות היחסית במגעים, קשה להעריך בשלב זה אם הצדדים אכן יצליחו להגיע להסכם יציב וארוך טווח.
הקווים האדומים של וושינגטון ושל טהראן כמעט שלא השתנו, חוסר האמון בין הצדדים עמוק מאוד, והלחצים הפנימיים בתוך איראן ובארצות הברית מקשים עוד יותר על קבלת החלטות.
לכן,ההערכה בקרב גורמים ביטחוניים בישראל היא כי גם אם ייחתם בקרוב מזכר הבנות זמני, הוא צפוי להיות שברירי מאוד. המשבר בין ארצות הברית לאיראן עדיין רחוק מסיום, והאזור כולו ממשיך לעמוד על סף עימות רחב שעלול להתחדש בכל רגע.
גורם ביטחוני בכיר אומר ימים קשים עוד לפנינו, המלחמה עדיין לא הגיעה לקיצה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
