מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.
המלחמה בין ארה"ב לאיראן הגיעה למבוי סתום, ומיצרי הורמוז הפכו לקלף המיקוח המרכזי של טהרן. קטאר מנסה לתווך בין הצדדים ולפתוח את המיצר בתקווה לפתוח במקביל גם את הדרך חזרה למשא ומתן.
המשבר הכלכלי, שחיקת האמון והמחאה הציבורית מערערים את יציבות המשטר, אך משמרות המהפכה, מנגנוני הדיכוי ומיצר הורמוז עדיין מעניקים לטהרן עוצמה שמונעת בשלב זה קריסה.
מאחורי הסכם ההגנה המשולש שנחתם במכה מסתתר ניסיון לבנות חומת מגן מוסלמית מול איראן ולהעביר את מרכז הכובד הביטחוני של המזרח התיכון לידי מדינות האזור.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן באזור הורמוז היא שברירית וזמנית בלבד, השיחות על מיצר הורמוז נמשכות, אך הסיכון להסלמה צבאית גדולה נותר בעינו, כאשר מיצר הורמוז עומד במרכז העימות האסטרטגי.
המאבק סביב מיצר הורמוז אינו רק על חופש השיט, טהרן מנסה להפוך את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני קבוע, בעוד ארה"ב ומדינות המפרץ מבקשות למנוע ממנה שליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
מדיניות "מצור תמורת מצור" אינה עוד איום ימי. החות'ים מאותתים כי גם מתקני הנפט הסעודיים על הכוונת, קושרים את המערכה ישירות לעימות בין איראן לארה"ב ומעמידים את ריאד בפני דילמה אסטרטגית מורכבת.
בירושלים מעריכים כי הנשיא האמריקני יכריע בקרוב בין הסלמה צבאית לבין חידוש המו"מ עם טהראן,החלטה שעשויה לקבוע אם ישראל תישאר מחוץ למערכה או תיגרר אליה.
מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.
המלחמה בין ארה"ב לאיראן הגיעה למבוי סתום, ומיצרי הורמוז הפכו לקלף המיקוח המרכזי של טהרן. קטאר מנסה לתווך בין הצדדים ולפתוח את המיצר בתקווה לפתוח במקביל גם את הדרך חזרה למשא ומתן.
המשבר הכלכלי, שחיקת האמון והמחאה הציבורית מערערים את יציבות המשטר, אך משמרות המהפכה, מנגנוני הדיכוי ומיצר הורמוז עדיין מעניקים לטהרן עוצמה שמונעת בשלב זה קריסה.
מאחורי הסכם ההגנה המשולש שנחתם במכה מסתתר ניסיון לבנות חומת מגן מוסלמית מול איראן ולהעביר את מרכז הכובד הביטחוני של המזרח התיכון לידי מדינות האזור.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן באזור הורמוז היא שברירית וזמנית בלבד, השיחות על מיצר הורמוז נמשכות, אך הסיכון להסלמה צבאית גדולה נותר בעינו, כאשר מיצר הורמוז עומד במרכז העימות האסטרטגי.
המאבק סביב מיצר הורמוז אינו רק על חופש השיט, טהרן מנסה להפוך את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני קבוע, בעוד ארה"ב ומדינות המפרץ מבקשות למנוע ממנה שליטה באחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
מדיניות "מצור תמורת מצור" אינה עוד איום ימי. החות'ים מאותתים כי גם מתקני הנפט הסעודיים על הכוונת, קושרים את המערכה ישירות לעימות בין איראן לארה"ב ומעמידים את ריאד בפני דילמה אסטרטגית מורכבת.
בירושלים מעריכים כי הנשיא האמריקני יכריע בקרוב בין הסלמה צבאית לבין חידוש המו"מ עם טהראן,החלטה שעשויה לקבוע אם ישראל תישאר מחוץ למערכה או תיגרר אליה.
