הנשיא טראמפ נוטה להרחיב את הפעילות הצבאית האמריקנית באיראן, לאחר כמה ימים שבהם קיבל תדרוכים מבכירי ממשלו, כך מסרו גורמים אמריקנים לעיתון "וול סטריט ג'ורנל". האפשרויות שנבחנות כוללות הגברת התקיפות האוויריות, שליחת כוחות קרקעיים להשתלטות על איים איראניים סמוך למצרי הורמוז והפצצת "הר המכוש", אתר מבוצר שעשוי לשמש לפעילות גרעינית חשאית.
במקביל לחידוש התקיפות האמריקניות באיראן, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ ממשיך לדבר על עסקה עם האיראנים. בראיון לערוץ פוקס ניוז אמש אמר טראמפ כי: "איראן רוצה לדבר. הם נואשים לעסקה. הולך לנו טוב. הם לא אוהבים את מה שהם עושים, שוקלים אם להגיע לעסקה או לסיים את זה".
הוא הבטיח כי "בשבוע הבא נתקוף את תחנות הכוח והגשרים אם האיראנים לא יבואו לשולחן וינהלו מו״מ ברצינות." טראמפ טען בריאיון שנציגיו קיימו מגעים עם האיראנים מוקדם יותר אתמול והעבירו להם מסר לפיו אם לא יגיעו לעסקה "לא יישאר לכם כלום" באיראן.
למרות שארה"ב הרחיבה בימים האחרונים את התקיפות באיראן ואת עוצמתן והנשיא טראמפ מדבר על הרחבת המערכה לתוך איראן, גורמים מדיניים בכירים מטילים ספק רב לגבי האפשרות שהנשיא האמריקני יסתכן במלחמה עצימה עם איראן לפני בחירות האמצע בנובמבר ויכניס כוחות קרקעיים לתוך איראן,"טראמפ לא יסתכן בפעולה כזו שעלולה לגרום למספר רב של נפגעים אמריקנים", מעריך גורם מדיני בכיר.
לדבריו, ראש הממשלה נתניהו ינקוט בפגישתו בשבוע הבא עם הנשיא טראמפ משנה זהירות כדי שלא להצטייר כמי שדוחף את הנשיא טראמפ למלחמה עצימה ורחבה מול איראן, נתניהו יציג את הסיכונים הרבים שעדיין קיימים מצידה של איראן ואת העובדה שהיא ממשיכה בחשאי בפרויקט הגרעין שלה.
לדברי גורמים מדיניים, ישראל חוששת מהסכם גרעין חדש בין ארה"ב לאיראן שיהיה פשרני מידי בגלל הלחץ שבו נתון טראמפ להשיג הישג מדיני לפני בחירות האמצע בנובמבר.
מבחינת ישראל, עדיף שלא יושג הסכם גרעין חדש בכלל מכיוון שלפי ההערכות שלה הוא יהיה הסכם גרוע ועדיף שארה"ב תמשיך בלחץ הכלכלי ובמשטר הסנקציות נגד איראן, דבר שעשוי בהמשך למוטט את המשטר האיראני.
ישראל מקווה גם שהנשיא טראמפ ירחיב את התקיפות לתוך איראן עצמה ויפגע קשות בתשתיות האנרגיה והחשמל, דבר שיערער עוד יותר את המשטר,כך אומרים גורמים מדיניים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המאבק בין וושינגטון לטהרן עבר מזירת התקיפות הישירות אל המערכה על אחד מעורקי האנרגיה החשובים בעולם.
מיצרי הורמוז, שנראו במשך שנים כנתיב ימי חיוני לכלכלה העולמית, הפכו לזירת הכרעה אסטרטגית שבה מתנהל מאבק רחב יותר על מאזן הכוחות במזרח התיכון ועל השאלה מי יקבע את כללי המשחק לאחר העימות.
ארצות הברית מבקשת להשיב לעצמה את חופש השיט במיצר ולהחליש את מנופי הלחץ האיראניים. איראן, מנגד, מבקשת להוכיח כי באמצעות מיקומה הגיאוגרפי, יכולותיה הצבאיות הא־סימטריות ונכונותה לנהל מלחמת התשה, היא מסוגלת לכפות משוואת כוח גם מול המעצמה החזקה בעולם.
כך הפך אזור הורמוז לאזור של "מלחמה בתוך המלחמה", מאבק שאינו מתנהל רק באמצעות טילים, תקיפות ופעולות ימיות, אלא גם באמצעות עמידות כלכלית, סבלנות אסטרטגית ומאבק על תודעת הניצחון.
הורמוז הוא הרבה מעבר למעבר ימי
לדברי גורמים מדיניים, חשיבותם של מיצרי הורמוז אינה נובעת רק מכמות מכליות הנפט והגז העוברות במימיהם, אלא מהמשוואות האסטרטגיות של כוח והשפעה שהם מגלמים בין המעצמות הגדולות לבין השחקנים האזוריים.
המיצר הצר, שרוחבו כ־39 קילומטרים בלבד, מחבר בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, ודרכו עוברים כמעט חמישית מתנועת הנפט העולמית לצד חלק משמעותי מייצוא הגז הטבעי הנוזלי, בעיקר מקטאר ומאיראן.
לכן כל משבר באזור המיצר חורג מיד מגבולות המזרח התיכון. אפילו פגיעה זמנית בתנועת הספינות גורמת לשווקים להעריך מחדש את רמת הסיכון, מעלה את מחירי הנפט, הביטוח והשינוע הימי ומשפיעה על היציבות הכלכלית העולמית.
להערכת גורמים ביטחוניים, הניסיון מהעימות האחרון הוכיח כי גם עצם הירידה בחשש מפגיעה בחופש השיט מספיקה כדי להרגיע את השווקים ולהוריד את תחזיות מחירי האנרגיה. כלומר, הורמוז אינו רק מעבר פיזי של סחורות הוא גם מוקד פסיכולוגי שבו נקבעות ציפיות כלכליות עולמיות.
האסטרטגיה האיראנית: לא חייבים לסגור את המיצר
לדברי גורמים ביטחוניים בישראל,איראן רואה בהורמוז אחד מקלפי ההרתעה החשובים ביותר שלה מול הלחצים האמריקניים.
אולם בניגוד להערכה הרווחת, איראן אינה חייבת בהכרח לסגור לחלוטין את המיצר כדי להשיג הישג אסטרטגי. מטרתה המרכזית היא ליצור אי ודאות מתמשכת שתגרום למדינות, לחברות ספנות ולחברות ביטוח לחשוש מהמשך פעילות רגילה באזור.
לדברי גורמים ביטחוניים, במשך עשרות שנים בנתה איראן מערך לחימה א סימטרי שנועד להתמודד מול העליונות הצבאית האמריקנית. היא פיזרה מערכי טילים, כטב"מים, מכ"מים וסוללות חוף בעשרות אתרים שונים, כדי למנוע מצב שבו תקיפה אחת תשתק את יכולותיה.
מבחינת טהרן, עצם האפשרות לפגיעה בשיט מספיקה. אם חברות ספנות יחששו לעבור במיצר, אם עלויות הביטוח יאמירו ואם השווקים יעריכו מחדש את הסיכון , איראן כבר השיגה חלק ממטרותיה.
גורמים ביטחוניים אומרים כי זו למעשה תפיסת הלחימה האיראנית, לא בהכרח למנוע מעבר פיזי של ספינות, אלא להעלות את המחיר הכלכלי והפסיכולוגי של השימוש בנתיב.
עם זאת, קיים גם גבול לשימוש בכלי הזה. סגירה מוחלטת של מיצרי הורמוז עלולה לפגוע לא רק במערב אלא גם במדינות התלויות באנרגיה מהמפרץ, ובראשן סין והודו. מהלך כזה עלול ליצור חזית בינלאומית רחבה נגד איראן ולשחוק את אחד מנכסי ההרתעה החשובים ביותר שלה.
להערכת גורמים מדיניים בכירים,ארה"ב ניצבת מול בעיה אסטרטגית מורכבת.
תקיפות אוויריות יכולות לפגוע במתקנים צבאיים איראניים, להשמיד מערכות נשק ולהחליש את יכולותיה של טהרן, אך הן אינן מבטיחות חופש שיט יציב לאורך זמן.
הסיבה לכך היא מבנה הכוח האיראני. בניגוד לצבאות קלאסיים שמרכזים את עיקר כוחם בבסיסים גדולים, איראן בנתה מערך מבוזר שנועד לשרוד גם תחת מתקפה רחבת היקף.
לכן, גם לאחר מערכה אווירית משמעותית, עלולה וושינגטון למצוא את עצמה מול אותה שאלה בסיסית, כיצד מבטיחים תנועה חופשית של מיכליות במעבר ימי שבו היריב עדיין מסוגל להפעיל איום?
מכאן נובעת הדילמה האמריקנית, האם להסתפק בלחץ מתמשך, או לעבור לשלב צבאי רחב יותר.
פעולה קרקעית נגד איראן תהיה מערכה מורכבת ויקרה, הסותרת את רצונו של טראמפ להימנע ממלחמות ארוכות בסגנון עיראק ואפגניסטן.
גם הרחבת הנוכחות הימית האמריקנית אינה פתרון פשוט. איראן מחזיקה ביכולות של טילים מדויקים, כטב"מים, מוקשים ימיים וסירות תקיפה מהירות, המסוגלות לאיים על כוחות גדולים יותר.
בעידן הנוכחי אין צורך בפגיעה בפועל כדי לשבש את המסחר. עצם האפשרות של תקיפה מספיקה כדי להעלות מחירים וליצור לחץ כלכלי.
להערכת גורמים ביטחוניים, איראן מאמינה כי היא מסוגלת לספוג לחץ ממושך ולנהל מלחמת התשה שבה היתרון האמריקני בטכנולוגיה ובכוח אש אינו מתורגם בהכרח להכרעה.
ככל שהעימות נמשך, עולה הסיכון שהלחץ יעבור מצד לצד. איראן מבקשת להוכיח כי היא מסוגלת לעמוד מול מעצמה עולמית, בעוד טראמפ מבקש להוכיח כי ארצות הברית עדיין מסוגלת לכפות סדר חדש.
זו הסיבה ששני הצדדים משדרים נחישות, אך במקביל מנסים להימנע מצעד שיחייב אותם להסלים למלחמה רחבה שאיש מהם אינו בטוח שהוא מעוניין בה.
לדברי גורמים מדיניים, המאבק על מיצרי הורמוז אינו מוגבל לארה"ב ולאיראן בלבד. הוא משקף שינוי רחב יותר במערכת הבינלאומית.
ארה"ב עדיין נותרה הכוח הימי המרכזי בעולם והגורם בעל היכולת הגדולה ביותר להבטיח את ביטחון נתיבי הסחר העולמיים.
בסופו של דבר, הקרב על מיצרי הורמוז אינו רק מאבק על נתיב ימי.
זהו מאבק על השאלה מי יעצב את המציאות האסטרטגית לאחר העימות.
להערכת גורמים מדיניים,טראמפ מבקש להוכיח שכוחה של ארה"ב עדיין מאפשר לה לקבוע כללים חדשים באזור. איראן מבקשת להוכיח כי גם מול מעצמה עולמית ניתן ליצור משוואת כוח באמצעות סבלנות, התשה ושליטה בנקודות מפתח גיאוגרפיות.
לכן הקרב על מיצרי הורמוז עשוי להתברר לא רק כפרק נוסף במלחמה בין ארה"ב לאיראן, אלא כמבחן רחב יותר לשאלה מי יעצב את הסדר החדש במזרח התיכון , האם ארה"ב הצליחה להשיב לעצמה את עליונותה האזורית, או שאיראן הצליחה ליצור משוואת כוח חדשה מול המעצמה החזקה בעולם.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
