בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס, לאחר חיסולם של אסמאעיל הנייה ויחיא סינוואר, ממחישה פעם נוספת את אחת התכונות שאפיינו את התנועה מאז הקמתה , היכולת להתחדש ולהצמיח הנהגה חדשה גם לאחר פגיעה קשה בצמרת הארגון, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
ישראל הצליחה לאורך השנים לפגוע בשכבת הפיקוד הבכירה של חמאס באמצעות חיסולים ממוקדים, אולם התנועה הוכיחה שוב ושוב כי היא מסוגלת לייצר רציפות הנהגתית ולהמשיך לתפקד.
עצם קיום הבחירות לראשות הלשכה המדינית, בעיצומה של מלחמה שעדיין נמשכת ברצועת עזה בעצימות נמוכה, מלמד כי ישראל אמנם פגעה קשות בהנהגה המדינית והצבאית של חמאס, אך לא הצליחה לפרק את המסגרת הארגונית שלה, עם זאת, גורמים ביטחוניים מדגישים כי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה חטפה מכה קשה מאוד מאז ה-7 באוקטובר 2023.
אלא שהפעם ניצבת חמאס בפני אתגר מורכב בהרבה מהחלפת ראש הלשכה המדינית שלה. עליה לבנות מחדש את מנגנוני קבלת ההחלטות שלה לאחר מלחמה שהותירה חלל עמוק הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי.
מאז הקמתה בשנת 1987 עמדה תנועת חמאס בפני גלי מעצרים, גירושים וחיסולים. ישראל חיסלה את מייסדה השייח' אחמד יאסין, את יורשו עבד אל־עזיז א־רנתיסי, את מפקד הזרוע הצבאית צלאח שחאדה ובכירים רבים נוספים. למרות זאת, התנועה לא התמוטטה.
דווקא תחת לחץ הצליחה חמאס לבצע חילופי דורות ולהצמיח הנהגה חדשה. מהסיבה הזו גורמי המודיעין בישראל מתארים את התנועה כ"הידרה" מן המיתולוגיה היוונית , יצור שכל ראש שנכרת ממנו מצמיח ראשים חדשים.
גם בשנתיים האחרונות הוכיחה חמאס את כושר ההתאוששות שלה. שלושה ראשי הלשכה המדינית וארבעה מפקדי הזרוע הצבאית הוחלפו בעקבות חיסולים, אך התנועה ממשיכה לפעול, אף שנחלשה משמעותית בעקבות המלחמה ברצועת עזה והפגיעה בתשתיותיה הארגוניות.
להערכת גורמים ביטחוניים,בחירתו של ח'ליל אל-חיה אינה נועדה רק למלא את מקומם של הנייה וסינוואר. האתגר האמיתי הוא שיקום מערכת קבלת ההחלטות של התנועה.
המלחמה פגעה קשות בשכבת ההנהגה, החלישה את מנגנוני התיאום בין הזרועות השונות ויצרה צורך להגדיר מחדש את חלוקת הסמכויות בין הנהגת הפנים לבין הנהגת החוץ.
לאורך השנים פיתחה חמאס מנגנון קבלת החלטות המבוסס על מוסדות "השורא", (המועצה המייעצת),שאפשר לה להתמודד עם משברים ולהבטיח המשכיות. אולם כיום נדרשת ההנהגה החדשה לעשות הרבה יותר מאשר לאייש משרות שהתפנו. עליה לשקם את מוקדי הכוח, לחדש את ערוצי התיאום ולבנות מחדש את מנגנוני הפיקוד שנפגעו במהלך הלחימה.
מאז שנת 2017, עם התחזקותם של אסמאעיל הנייה ויחיא סינוואר, עבר מרכז הכובד של חמאס מהנהגת החוץ אל הנהגת רצועת עזה.
במקביל העמיקו קשרי התנועה עם איראן וחיזבאללה. תהליך זה השפיע גם על מאבקי הכוח הפנימיים, בעיקר מול מחנהו של חאלד משעל, שנתפס בטהראן כמי שהוביל בעבר את החלטת חמאס לעזוב את סוריה, משעל משתייך לתנועת "האחים המוסלמים" ומתנגד להתערבות איראן בנעשה בתנועה ובמערכת קבלת ההחלטות.
אולם, להערכת גורמים ביטחוניים, חיסולם של יחיא סינוואר ואסמאעיל הנייה על ידי ישראל, אילץ את התנועה להרחיב מחדש את תפקידה של הנהגת החוץ.
הנהגה זו , שרובה עבר באחרונה לטורקיה,נהנית כיום מחופש פעולה רחב יותר, מסוגלת לקיים קשר רציף עם המדינות המתווכות ולנהל את המשא ומתן המדיני, בעוד שהנהגת הזרוע הצבאית ברצועת עזה ממשיכה לפעול תחת מגבלות ביטחוניות קשות.
מבחן ההנהגה החדשה
להערכת גורמים ביטחוניים,האתגר הגדול ביותר של ח'ליל אל-חיה יהיה ליצור איזון בין הנהגה קולקטיבית לבין יכולת לקבל הכרעות במהירות.
ריבוי מוקדי הכוח מחייב התייעצות רחבה כדי לשמור על הלגיטימציה הפנימית ולמנוע מאבקי שליטה. מנגד, מערכת מסורבלת מדי עלולה להביא לשיתוק דווקא ברגעי הכרעה.
הצלחתו של אל־חיה תהיה תלויה ביכולתו לבנות הנהגה מוסדית שתשלב שיתוף רחב בקבלת ההחלטות עם סמכות ברורה שתאפשר להכריע בעת הצורך.
מדוע ישראל רואה בח'ליל אל-חיה יעד אסטרטגי?
מנקודת המבט הישראלית, ח'ליל אל־חיה אינו רק מחליפו של סינוואר.
למרות הופעתו הפומבית כראש צוות המשא ומתן, בישראל מעריכים גורמים ביטחוניים בכירים כי הוא היה במשך שנים שותף למעגל קבלת ההחלטות האסטרטגיות של חמאס ולא שימש רק כשליח להעברת מסרים.
כראש הנהגת חמאס ברצועת עזה בעבר, הוא מכיר היטב את המערכות המדיניות, הצבאיות והארגוניות של התנועה. במקביל הוא מקיים קשרים הדוקים עם הנהגת החוץ, ולכן נתפס כדמות המסוגלת לחבר בין מוקדי הכוח השונים.
גם במהלך המשא ומתן התבלט ח'ליל אל-חיה בעמדותיו התקיפות. בישראל ראו בו אחד הבכירים שהתעקשו על עמדות חמאס לאורך סבבי המגעים השונים. במקביל שילם מחיר אישי כבד כאשר איבד כמה מילדיו ובני משפחתו במהלך המלחמה.
ניסיון החיסול של ישראל נגדו ונגד בכירים נוספים בדוחא בשנה שעברה ממחיש כי ישראל רואה בו אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של התנועה,גורמים ביטחוניים אומרים כי כי גם בעתיד הוא יוסיף לעמוד בראש רשימת יעדי החיסול.
מעבר למשמעות הארגונית, בחירתו של ח'ליל אל-חיה נושאת גם מסר פוליטי.
פרשנים המקובים לחמאס ברצועת עזה אומרים כי מבחינת חמאס, קיום הליך בחירה מסודר בעיצומה של מלחמה נועד להמחיש כי מדיניות החיסולים הישראלית, חרף הישגיה המבצעיים, לא הצליחה להביא לקריסת התנועה או לשלול ממנה את יכולתה לחדש את הנהגתה.
מבחינת ישראל, התמונה מורכבת יותר.גורמים ביטחוניים אומרים כי החיסולים פגעו קשות בצמרת חמאס והחלישו את יכולותיה, אולם הם טרם הביאו להתפוררות הארגון או לוויתורו על יעדיו האסטרטגיים.
בכך ממשיכה חמאס לשדר מסר של רציפות ארגונית וניסיון לשמר את הלגיטימציה הפנימית שלה.
לדכרי גורמים ביטחוניים, האתגר הרחב ביותר של ההנהגה החדשה אינו רק הישרדותה של חמאס, אלא הגדרת תפקידה בעתיד המערכת הפלסטינית.
במשך שנים הפכה רצועת עזה למרכז הכובד של התנועה, אולם המציאות שנוצרה בעקבות המלחמה מחייבת חשיבה מחודשת על מקומה של חמאס בזירה הפלסטינית הרחבה, על יחסיה עם שאר הארגונים הפלסטיניים, על קשריה עם המדינות המתווכות ועל יחסיה עם בעלי בריתה האזוריים.
במקביל תידרש ההנהגה החדשה להתמודד עם השאלה כיצד לאזן בין צורכי השיקום של רצועת עזה לבין המשך הובלת הפרויקט הלאומי הפלסטיני, אתגר שילווה את התנועה גם לאחר סיום הלחימה.
לסיכום, ח'ליל אל־חיה נכנס לתפקיד בתקופה הקשה ביותר בתולדות חמאס. הוא אינו יורש רק את מקומם של הנייה וסינוואר, אלא גם מערכת הנהגה שנפגעה קשות, תנועה המתמודדת עם לחצים צבאיים ופוליטיים חסרי תקדים וסביבה אזורית המשתנה במהירות.
יכולתה של חמאס לשמור על לכידותה הארגונית כבר הוכחה בעבר, אולם הפעם המבחן רחב הרבה יותר. הצלחתו של אל-חיה לא תימדד רק ביכולתו להבטיח את המשכיות התנועה, אלא גם ביכולתו לעצב מחדש את מנגנוני קבלת ההחלטות שלה, לשקם את מוסדותיה ולהתאים את חמאס למציאות האזורית החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה.
עליו יהיה לאזן בין שיקום רצועת עזה, ניהול המשא ומתן על הפסקת האש ויישום תוכנית טראמפ ברצועת עזה, שמירה על הקשר עם איראן ובעלות בריתה, והתמודדות עם הלחצים הגוברים מצד המדינות הערביות המבקשות לעצב מחדש את עתיד הרצועה.
בסופו של דבר, השאלה איננה רק האם ח'ליל אל־חיה יצליח להחזיק את חמאס מאוחדת, אלא האם יצליח להוביל אותה לעידן חדש, שבו תידרש התנועה להגדיר מחדש את דרכה הפוליטית והצבאית, תוך שהיא מתמודדת עם מציאות אזורית שונה לחלוטין מזו שהכירה לפני מלחמת "חרבות ברזל".
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
