אמצעי התקשורת של חמאס בעזה מדווחים כי בשבועות האחרונים הולכות ומצטברות אינדיקציות פלסטיניות על עלייה בפעילותם של כוחות מיוחדים ישראליים באזורים שונים ברצועת עזה.
על פי הדיווחים, בניגוד לפעולות הצבאיות הרחבות שאפיינו חלקים ניכרים מהמלחמה, מדובר כעת בפעולות נקודתיות יותר, המבוצעות על ידי מליציות מקומיות הקשורות לישראל, שמטרתן להגיע ליעדים ספציפיים, לאסוף מידע, לעצור או לחטוף פעילים ולבחון את יכולת החדירה לשטח.
התקשורת הפלסטינית פירסמה בסוף השבוע האחרון מידע כי חמאס סיכל ניסיון חטיפה של אחד מפעיליו באזור ח'אן יונס לאחר שחמושים מקומיים, בחיפוי רחפנים ישראלים, נכנסו לעימות עם פעילים של הג'יהאד האסלאמי, באירוע נהרג אחד מפעילי הג'יהאד האסלאמי.
להערכת גורמים בחמאס, האירועים האחרונים אינם מאפשרים עדיין לקבוע כי ישראל שינתה באופן רשמי את דפוס הפעולה שלה, אך הם מצביעים לכל הפחות על ניסיון להרחיב את חופש הפעולה המבצעי והמודיעיני שלה ברצועה.
החשש הפלסטיני גבר במיוחד בעקבות חטיפתו בשבוע שעבר של מועין אל-עראביד, ראש מנגנון הביטחון הפנימי של חמאס, על ידי השב"כ הישראלי, הדיעה הרווחת ברצועת עזה היא כי חמאס פרוץ מבחינה מודיעינית.
מבחינת הפלסטינים, לא מדובר רק בעוד פעולה נגד יעד ביטחוני, אלא בהוכחה אפשרית לכך שכוחות ישראליים מסוגלים להגיע אל לב אזורים שבהם עדיין פועלים מנגנוני הביטחון וההתנגדות הפלסטיניים.
על פי משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס בעזה, כוח ישראלי מיוחד חדר לאזור אל-כתיבה, במערב העיר עזה, באמצעות כלי רכב אזרחיים, תחת חיפוי אווירי כבד, כדי לחטוף את מועין אלעראביד.
הפרטים על המבצע עדיין מגיעים בעיקר מהצד הפלסטיני, אך עצם הדיווחים על חדירת כוח מיוחד ועל הצלחת החטיפה הפכו את האירוע לנקודת התייחסות מרכזית בשיח הביטחוני ברצועה.
החשש הפלסטיני אינו נובע רק מחטיפתו של אל-עראביד, הוא נובע מהשאלה כיצד הצליחה ישראל להגיע אליו.
אם אכן התבצע המבצע באמצעות שילוב של מודיעין מוקדם, כוח מיוחד, אמצעים להסוואה וחיפוי אווירי, המשמעות היא שישראל אינה מסתפקת עוד באיתור מטרות באמצעות מודיעין מרחוק, אלא מנסה לתרגם את המידע לפעולה ישירה בתוך השטח.
מבחינת חמאס, זו התפתחות מדאיגה במיוחד,לדברי גורמים ביטחוניים בכירים בישראל,מערכת הביטחון הפנימי של חמאס יכולה להתמודד עם תקיפות אוויריות, גם אם קשה מאוד לעשות זאת, אך חדירה של כוח מיוחד קטן אל תוך האזור שבו היא פועלת מצביעה על בעיה מסוג אחר מבחינתו, חדירה אפשרית למנגנוני האבטחה, איסוף מידע על תנועת פעילים ויכולת לזהות נקודות תורפה במערך ההגנה.
אחד המרכיבים הבולטים בדיווחים הפלסטיניים האחרונים הוא הטענה כי ישראל מגבירה את השימוש במיליציות ובקבוצות חמושות מקומיות.
על פי הדיווחים הללו, קבוצות כאלה פועלות בעיקר באזורים הנמצאים בשליטה ישראלית או בסמוך ל"קו הצהוב", וממלאות תפקידים של איסוף מידע, אבטחת תנועה וסיוע לכוחות ישראליים.
הטענה בדבר הגברת השימוש במיליציות היא בשלב זה טענה פלסטינית, גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי ישראל מפעילה שש מליציות מקומיות ברחבי הרצועה אך אינם מאשרים כי ישראל הרחיבה באופן משמעותי את השימוש במיליציות מקומיות לצורך פעילות מבצעית בתוך הרצועה.
עם זאת, עצם הופעתן החוזרת של הטענות הללו בשיח הפלסטיני חשובה בפני עצמה, היא משקפת חשש הולך וגובר בקרב חמאס ובקרב גורמים פלסטיניים אחרים מכך שישראל מנסה לבנות לעצמה יכולת פעולה המבוססת לא רק על הכוחות והמודיעין שלה, אלא גם על גורמים מקומיים המכירים את השטח ואת החברה הפלסטינית.
אבל גם אם היקף השימוש במיליציות קטן בהרבה מכפי שמתארים הפלסטינים, להערכת גורמים ביטחוניים, החשש עצמו מעיד על תחושת החדירות הגוברת בתוך המערכת הביטחונית של חמאס.
להערכתם, חמאס חושש שישראל בונה כעת מחדש, לאחר 3 שנות מלחמה, את תמונת המודיעין שלה ברצועה וממפה את היעדים לחיסול ולחטיפה.
בעוד החיסולים הממוקדים מעניקים לישראל הישגים מבצעיים,שיטת החטיפה עשויה להעניק לה הישג מודיעיני.
פעיל טרור הנמצא בידי ישראל יכול לספק מידע על מבנה הארגון, על קשרים בין פעילים, על אמצעי תקשורת, על מקומות מסתור ועל שיטות הפעולה של המנגנונים הביטחוניים והצבאיים.
לכן, החשש הפלסטיני בעקבות חטיפתו של מועין אל-עראביד הוא שהפעולה אינה מסתיימת באדם שנחטף,היא עשויה להיות רק תחילתו של תהליך מודיעיני רחב יותר.
אם ישראל תצליח להפיק מהחקירה מידע שיאפשר לה לאתר יעדים נוספים, לזהות חוליות או לחשוף מנגנוני ביטחון, היא תוכל להרחיב את מעגל הפעילות שלה ולבצע פעולות נוספות.
גורמים ביטחוניים אומרים כי מבחינת חמאס, השאלה המרכזית אינה רק כיצד הצליחה ישראל לחטוף את אל-עראביד,השאלה היא האם היא מסוגלת לעשות זאת שוב וכיצד למנוע זאת.
פרשנים פלסטינים ברצועה אמרו לי כי ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שהמלחמה ברצועה עוברת, לפחות בחלקה, לשלב שבו המודיעין הופך חשוב לא פחות מהאש.
לדבריהם,ישראל אינה צריכה בהכרח להשתלט מחדש על שטחים נרחבים כדי להפעיל לחץ על חמאס. היא יכולה לנסות לחדור נקודתית, לאתר מטרות, לחטוף אנשים, לאסוף מידע ולצאת.
אם תצליח לבסס דפוס פעולה כזה, היא תוכל להפעיל לחץ מתמשך על המערכת הביטחונית של חמאס מבלי להידרש בכל פעם למבצע קרקעי רחב,וחטיפתו של מועין אל-עראביד הגבירה מאוד את החשש הפלסטיני שישראל הצליחה להשיג יתרון מסוים במערכה הזאת.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
