לאחר יותר משני עשורים ללא בחירות כלליות, הכריז אמש יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס על קיום בחירות למועצה המחוקקת (פרלמנט) ב־28 בנובמבר 2026, ועל קיום בחירות לנשיאות במהלך הרבעון הראשון של 2027. לכאורה מדובר במהלך היסטורי שנועד לחדש את הלגיטימציה של המערכת הפוליטית הפלסטינית,אולם, פרשנים פלסטינים שערכו עיון מדוקדק בצו הנשיאותי ובתיקוני החקיקה שקדמו לו טוענים כי מחמוד עבאס אינו מבקש רק לקיים בחירות אלא לעצב מראש את כללי המשחק ואת זהות המשתתפים בהן.
לדבריהם, השאלה המרכזית אינה מתי יתקיימו הבחירות, אלא האם הן אכן יובילו להתחדשות פוליטית, או שישמשו בעיקר כמנגנון להנצחת הסדר הפוליטי הקיים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הבחירות מגיעות בעיתוי רגיש במיוחד, המערכת הפלסטינית מתמודדת עם המשך המלחמה ברצועת עזה, היחלשות מוסדות הרש"פ, משבר אמון ציבורי עמוק ועליית כוחם של מוקדי כוח מקומיים ביהודה ושומרון.
מנקודת מבטו של יו"ר הרש"פ, חידוש הלגיטימציה של מוסדות הרשות הוא צורך פוליטי ודיפלומטי כאחד. הקהילה הבינלאומית, ובראשה ארה"ב ומדינות אירופה, מבקשת לראות הנהגה פלסטינית בעלת מנדט ציבורי, שתוכל לשמש שותפה לכל הסדר מדיני עתידי.
אולם הדרך שבה בחר מחמוד עבאס לקדם את הבחירות מלמדת כי הוא מבקש לשלוט גם בתוצאותיהן האפשריות.
אחד השינויים הבולטים בחוק הבחירות הוא הדרישה שכל מועמד יתחייב להכיר באש"ף כנציגו הבלעדי של העם הפלסטיני, לאמץ את תוכניתו המדינית ולהתחייב לעקרונות המשפט הבינלאומי.
לכאורה מדובר בדרישה מנהלית, אולם בפועל יש לה משמעות פוליטית עמוקה. התנאי הזה מציב מחסום בפני גורמים המתנגדים לקו המדיני של הנהגת פת"ח, ובראשם חמאס ותנועות נוספות, ועלול לצמצם מראש את מרחב התחרות הפוליטית.
גם הדרישה שכל רשימה תכלול לפחות עשרים מועמדים אינה רק שינוי טכני. היא מקשה על קבוצות חדשות או עצמאיות להתמודד, ומעניקה יתרון ברור למפלגות הגדולות והממוסדות.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי העובדה שיו"ר הרש"פ החליט שלא לקיים בחירות למועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ) איננה מקרית,מדובר באחת ההחלטות המשמעותיות ביותר של עבאס שהתקבלה במודע.
המועצה הלאומית הפלסטינית היא הגוף העליון של אש"ף, המייצג גם את הפלסטינים החיים מחוץ לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה.
היעדר ההתייחסות לנושא אינו נובע רק מקשיים לוגיסטיים, אלא משיקולים פוליטיים. לפי דיווחים באמצעי התקשורת הפלסטינים, בפת"ח נשקלת האפשרות להרכיב את המועצה הלאומית באמצעות מינויים ולא באמצעות בחירות.
אם כך יהיה, תישמר שליטת ההנהגה הנוכחית באש"ף, ותימנע פתיחת מאבק פוליטי רחב על הנהגת התנועה הלאומית הפלסטינית.
הביקורת על הצו הנשיאותי אינה מגיעה רק מצד יריביו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
ארגוני חברה אזרחית, גופים ציבוריים ואנשי אקדמיה פלסטינים טוענים כי הבחירות אינן יכולות לעמוד בפני עצמן. לטענתם, ללא הסכמה לאומית רחבה, ללא דיאלוג בין כל מרכיבי המערכת הפלסטינית וללא הבטחת השתתפות שוויונית, הבחירות עלולות להפוך לעוד שלב במשבר ולא לפתרונו.
החוקר הפוליטי האני אל מצרי אף טוען כי השינויים שבוצעו בחוק הבחירות אינם טכניים כלל, אלא בעלי משמעות פוליטית מובהקת. לדבריו, הם מחלישים את התחרות הרעיונית, מעודדים התארגנויות מקומיות ואישיות ומקשים על התפתחותה של מערכת פוליטית פלורליסטית.
גם מועד הבחירות מעורר שאלות.
ישנם גורמים במערכת הפלסטינית שסברו כי מוטב לדחות את הבחירות עד להתבהרות המצב האזורי , לאחר שיתבררו תוצאות ההתפתחויות ביחסי ארה"ב ואיראן, השפעתן על המזרח התיכון, והרכב הממשלה העתידית בישראל אחרי הבחירות באוקטובר.
החלטתו של מחמוד עבאס שלא להמתין עשויה להעיד כי הוא מבקש לקבע את המערכת הפוליטית הפלסטינית לפני שייכפו עליה שינויים חיצוניים במסגרת מהלכים אזוריים עתידיים.
גורמים בכירים בתנועת פת"ח אומרים כי הוויכוח סביב הבחירות אינו נסוב רק על זהות חברי המועצה המחוקקת הבאה.
מאחורי הדיון מסתתרת שאלה רחבה הרבה יותר: האם המערכת הפלסטינית תמשיך להתנהל במסגרת אש"ף והרש"פ במתכונתם הנוכחית, או שתידרש לרפורמה עמוקה שתשנה את מבנה מוסדותיה, את אופן קבלת ההחלטות ואת חלוקת מוקדי הכוח.
לכן הבחירות הן למעשה מאבק על עיצוב ההנהגה הפלסטינית בעידן שאחרי מחמוד עבאס.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הכרזתו של מחמוד עבאס על קיום הבחירות היא צעד פוליטי חשוב, אך אין לראות בה בהכרח פריצת דרך דמוקרטית.
האופן שבו נוסחו תיקוני חוק הבחירות, הימנעותו מהכללת בחירות למועצה הלאומית הפלסטינית והניסיון לעצב מראש את תנאי ההתמודדות מעידים כי הנהגת הרשות מבקשת לחדש את הלגיטימציה שלה, אך מבלי לאבד שליטה על תוצאות התהליך.
לכן השאלה החשובה איננה אם הבחירות יתקיימו, אלא האם הן יהיו פתוחות, תחרותיות ומייצגות באמת את כלל החברה הפלסטינית או שיהפכו למנגנון נוסף לשימור הסדר הפוליטי הקיים.
הבחירות הקרובות עשויות לעצב את דמותה של ההנהגה הפלסטינית לשנים הבאות, אך הן גם ישמשו מבחן לשאלה עמוקה יותר, האם הרש"פ מסוגלת לבצע התחדשות אמיתית, או שהיא מבקשת בעיקר לחדש את הלגיטימציה של אותו מבנה שלטוני הקיים כבר שנים ארוכות. התשובה היא ברורה כבר עכשיו, הדרג הבכיר בישראל גורס כי הכל הוא עניין של הישרדות וכי המטרה הראשית של מחמוד עבאס היא אחת, שמירה על כסאו שעליו הוא יושב מאז שנת 2005.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
