החלטת תנועת "אנצאר אללה" של החות'ים בתימן להכריז על מצור ימי נגד סעודיה מסמנת מעבר לשלב חדש במלחמה האזורית, אם עד כה התמקדו התקפותיהם בעיקר בשיט הקשור לישראל ולמערכה בעזה, הרי שכעת הם הרחיבו את החזית באופן ישיר לעבר סעודיה והפכו את הים האדום לזירת עימות מרכזית נוספת, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
לדבריהם, אמנם לחות'ים אין יכולת לחסום לחלוטין את מיצר באב אל־מנדב, אך אין בכך כדי להפחית ממשמעות המהלך. עצם ההכרזה גורמת לחברות ספנות וביטוח בינלאומיות לראות בנתיבי השיט לסעודיה יעד מסוכן יותר. המשמעות המעשית היא עלייה בפרמיות הביטוח, שינוי מסלולי השיט, עיכובים באספקת סחורות ופגיעה בכלכלה הסעודית.
עבדאללה צברי, סגן שר החוץ בממשלת החות'ים בצנעא,העניק ב-25 ביולי ראיון לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני המדגיש כי מבחינת הנהגת החות'ים המצור הימי הוא רק שלב ראשון.
צברי הזהיר במפורש כי כל תגובה צבאית סעודית תוביל ל"הסלמה קשה, מקיפה ועוצמתית", ורמז כי מתקני הנפט והתשתיות הכלכליות של סעודיה כבר נכללים ב"בנק המטרות" של כוחות החות'ים.
להערכת גורמים ביטחוניים, מדובר במסר שנועד לחזק את משוואת ההרתעה. החות'ים מבקשים להבהיר לריאד כי המחיר של פעולה צבאית נגדם לא יסתכם בקרבות בתימן או בים האדום, אלא עלול להגיע ישירות אל לב הכלכלה הסעודית.
בראיון ל "אלאח'באר", צברי דחה את הטענה כי ההסלמה נובעת רק מהמשבר הכלכלי בתימן. לדבריו, צנעא היא חלק בלתי נפרד מ"ציר ההתנגדות", וההתפתחויות האזוריות משפיעות ישירות על קבלת ההחלטות שלה.
מבחינת החות'ים, הצלחת איראן בזירה האזורית מחזקת גם את מעמדם, ולכן הם רואים עצמם זכאים לנצל את השינויים במאזן הכוחות.
הדברים האלה מחזקים את ההערכה במערכת הביטחון בישראל כי החזית התימנית כבר אינה מתנהלת במנותק, אלא משתלבת במערכה האזורית הרחבה בין איראן לבין ארה"ב, ישראל ובעלות בריתן.
סעודיה הגיבה במהירות והכריזה על צעדים שנועדו למנוע הברחת אמצעי לחימה לחות'ים, תוך הדגשה כי אספקת מזון וסיוע הומניטרי תימשך. במקביל, קואליציה של 22 מפלגות וגופים פוליטיים בתימן הודיעה על תמיכתה בממשלה החוקית ובמאמציה להביא לסיום שלטון החות'ים.
אולם, לפי הראיון עם צברי, החות'ים סבורים כי סעודיה היא שחזרה בה מהבנות קודמות, הפרה את התחייבויותיה בנושאים ההומניטריים והכלכליים ואף הכשילה את מפת הדרכים של האו"ם. בכך הם מבקשים להצדיק את המעבר ממדיניות של ריסון יחסי להסלמה יזומה.
מתנה אסטרטגית לאיראן
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מבחינת טהראן, פתיחת חזית ימית נוספת משרתת אינטרס אסטרטגי ברור. בעוד ארה"ב שקועה בעימות צבאי מתמשך עם איראן, נאלץ הפנטגון לפצל כוחות, מודיעין ואמצעי הגנה בין זירת המפרץ לבין זירת הים האדום.
וושינגטון כבר הודיעה כי תגביר את ההגנה על כלי השיט המסחריים ותפעל נגד כל מקור איום, אך בפועל היא נאלצת להתמודד עם חזית נוספת, המכבידה על ניהול המערכה הכוללת.
השילוב בין האיום על מיצר באב אל-מנדב לבין המשך השיבושים במיצר הורמוז מעלה את המשבר מדרגה אזורית למשבר בעל השלכות עולמיות.
שני המעברים הימיים הללו מהווים עורקי תחבורה חיוניים לשוק האנרגיה הבינלאומי. כל פגיעה בתנועת המכליות משפיעה כמעט מיידית על מחירי הנפט, על עלויות ההובלה ועל יציבות השווקים הפיננסיים בעולם.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי אם החות'ים יממשו את איומיהם נגד מתקני הנפט הסעודיים, ההשפעה על שוק האנרגיה תהיה משמעותית בהרבה מהפגיעה בשיט בלבד.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא ההתקרבות המחודשת בין סעודיה לאיחוד האמירויות. שתי המדינות משדרות באחרונה מסרים של תיאום ושיתוף פעולה, לאחר שנים של חילוקי דעות סביב הזירה התימנית.
ייתכן שמדובר בראשיתו של שיתוף פעולה ביטחוני מוגבל, שמטרתו להגן על נתיבי השיט, לתאם את פעילות הכוחות התימניים המתנגדים לחות'ים ולהעלות את מחיר ההתקפות הימיות, מבלי להיגרר למלחמה כוללת.
למרות ההסלמה, שני הצדדים מותירים פתח להסדרה. לפי דבריו של עבדאללה צברי, החות'ים דחו את היוזמה הירדנית להפעלת טיסות מסחריות לצנעא בטענה שמדובר במהלך תקשורתי שאינו פותר את בעיית המצור.
במקביל הוא מתח ביקורת חריפה על שליח האו"ם, הנס גרונדברג, שלדבריו נטה לטובת סעודיה ולא הצליח להביא ליישום מפת הדרכים שסוכמה בעבר.
גם סעודיה, מצדה, ממשיכה להעדיף את ערוץ התיווך באמצעות עומאן והאו"ם על פני עימות צבאי רחב, העלול לפגוע בכלכלתה וביישום תוכנית "חזון 2030".
גורמים ביטחוניים אומרים כי גם הנהגת החות'ים מודעת לכך שהצלחתה תלויה במינון נכון של ההסלמה. היא מבקשת להוכיח שביכולתה לשבש את הסחר הימי ולהפעיל לחץ כלכלי על סעודיה, אך להימנע ככל האפשר ממכה שתוביל למבצע צבאי נרחב נגדה.
עם זאת, הצהרותיו של צברי מלמדות כי החות'ים מרחיבים בהדרגה את גבולות ההרתעה, ומאותתים כי לא יהססו להרחיב את בנק המטרות גם לתשתיות אסטרטגיות אם יגיעו למסקנה שהלחץ הימי לבדו אינו משיג את יעדיהם.
לסיכום, מעריכים גורמים ביטחוניים,כי המהלך של החות'ים אינו עוד שלב במלחמת האזרחים בתימן, אלא ניסיון לשנות את כללי המשחק האזוריים. מדיניות "מצור תמורת מצור" מבקשת להעתיק את מרכז הכובד מן הזירה התימנית אל הכלכלה הסעודית, תוך שילוב החזית התימנית במערכה הרחבה שמנהלים איראן ובעלי בריתה מול ארה"ב.
מבחינת הנהגת החות'ים, המצור הימי הוא רק אמצעי אחד בארגז הכלים. אם סעודיה תבחר, לדעתם, בהסלמה צבאית, הם מוכנים להרחיב את העימות גם לעבר מתקני האנרגיה והתשתיות האסטרטגיות שלה. בכך הופך הים האדום לא רק לחזית ימית, אלא גם למוקד שעלול להצית עימות אזורי רחב יותר, שהשלכותיו יורגשו הרבה מעבר לתימן ולסעודיה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
