ארה"ב תקפה הלילה מטרות באיראן כפעולת תגמול על מתקפת הטילים האיראנית על בסיס אמריקני בירדן שלשום.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הירידה במתח הצבאי בין איראן לארה"ב והפסקת חילופי האש שהייתה במיצרי הורמוז בימים האחרונים אינן נתפסות בטהרן כראשיתה של תקופה חדשה, במקביל המשיכה איראן לתקוף בסיסים אמריקנים במדינות ערב באופן ישיר ובאמצעות השלוחות שלה.
מבחינת ההנהגה האיראנית, מדובר בהפוגה זמנית בלבד, שנכפתה על וושינגטון בשל שיקולים פוליטיים ומבצעיים, בעוד שהאפשרות לחידוש העימות הצבאי המלא נותרת ממשית.
בתחילת השבוע נדמה היה כי מוקד העימות עבר, לפחות בשלב זה, מהזירה הצבאית אל הזירה המדינית, אולם התברר כי השקט היחסי כלל רק את אזור מיצרי הורמוז.
בלב המגעים המדיניים עדיין ניצב מיצר הורמוז , עורק האנרגיה החשוב בעולם, שדרכו עובר חלק משמעותי מתנועת הנפט והגז העולמית.
עבור איראן, השליטה במעבר הימי אינה רק סוגיה ביטחונית אלא מנוף לחץ אסטרטגי מרכזי מול ארצות הברית ומדינות המערב.
הצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ ממחישות את המורכבות המאפיינת את מדיניותו. מצד אחד הוא מדגיש כי עדיף להגיע להסכם עם איראן, ומצד שני הוא שב ומאיים כי אם לא יושג הסכם , ארה"ב תשלים את הפעולה הצבאית.
לפי גורמים ביטחוניים, גם הדיווחים מארה"ב, שלפיהם בכירים בממשל, ובהם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס וראש המטות המשולבים, הביעו חשש מהרחבת המערכה, מחזקים את ההערכה בטהרן כי בוושינגטון עדיין מתקיים ויכוח פנימי בין המצדדים בהמשך הלחץ הצבאי לבין אלה המבקשים להחזיר את המסלול הדיפלומטי למרכז הזירה.
אולם מבחינת המשטר האיראני, חוסר האמון כלפי ארה"ב רק העמיק. בטהרן מזכירים כי גם לאחר מזכר ההבנות שהושגו בין הצדדים, וושינגטון חזרה להשתמש בכוח צבאי.
לכן, ההנהגה האיראנית אינה רואה בהפסקת האש הזמנית באזור הורמוז בסיס להסדר ארוך טווח, אלא שלב נוסף במדיניות אמריקנית המשלבת לחץ צבאי עם ניסיון להשיג ויתורים באמצעות משא ומתן.
נתניהו במוקד החשד האיראני
ביקורו המוצלח של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון התקבל באיראן כחלק מהמאבק על עיצוב המציאות האסטרטגית לאחר סבב הלחימה האחרון.
בתקשורת האיראנית מוצג נתניהו כמי שפועל לשכנע את הנשיא טראמפ שלא להעניק לטהרן הישגים מדיניים או כלכליים במסגרת המשא ומתן.
מבחינת המשטר האיראני, ישראל היא הגורם המרכזי הדוחף להמשך הלחץ הצבאי והכלכלי על איראן, ולכן כל מפגש בין טראמפ לנתניהו נבחן בטהרן
בחשדנות רבה.
על פי גורמים ביטחוניים העוקבים אחר הנעשה באיראן,גם הדיווחים במערב על חילוקי דעות בין טראמפ לנתניהו נדחים באיראן כ"משחק תקשורתי".
מבחינת ההנהגה האיראנית, אם קיימים פערים בין השניים, הם נוגעים בעיקר לעיתוי ולאופן הפעולה , ולא ליעד האסטרטגי המשותף של החלשת איראן.
הורמוז -המפתח להסדר
בינתיים, מתנהלים מגעים סביב עתיד מיצר הורמוז, אך לפי גורמים ביטחוניים איראן מנהלת את המשא ומתן עם עומאן תחת אש, השקט היחסי נשמר באזור הורמוז אך איראן תוקפת בסיסים אמריקנים במדינות ערב כדי להגביר את הלחץ הצבאי על וושינגטון.
עומאן, המשמשת במשך שנים ערוץ תיווך בין טהרן לוושינגטון, מנסה לגבש מנגנון חדש לניהול המעבר הימי. לפי ההצעות שעלו, מדינות האזור יפעלו במסגרת מנגנון משותף, שבאמצעותו ימומנו שירותי השיט, הביטחון וההצלה באמצעות אגרות מעבר מרצון.
מבחינת איראן, מדובר בהרבה מעבר להסדר טכני. סוגיית הורמוז הפכה למפתח לחידוש היחסים עם ארה"ב, להסרת המצור הימי ולשיקום יכולת יצוא הנפט האיראנית.
גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי כל עוד לא יימצא פתרון מוסכם לניהול המיצר, יהיה קשה לראות כיצד יחזרו הצדדים ליישם את ההבנות שעליהן סיכמו בעבר. לאחר שאיראן חידשה את הלחץ הימי והשתמשה במיצר ככלי מיקוח, הפך עתידו של הורמוז לחלק בלתי נפרד מהמאבק הרחב יותר על מעמדה האזורי.
במקביל, טהרן ממשיכה לאותת כי היא אינה מוותרת על מנופי הלחץ שבידיה. האיומים שלא לאפשר מעבר במיצר למדינות או לחברות שייהנו מנכסים איראניים מוקפאים ממחישים כי איראן רואה במעבר הימי מרכיב מרכזי במערכה מול המערב.
חשש בישראל מהסדר חלקי
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי אסור לראות במגעים סביב מיצר הורמוז שינוי במדיניות היסוד של איראן.
להערכתם, המשטר בטהרן ממשיך לדבוק ביעדים האסטרטגיים שלו שהם שימור יכולות הגרעין, פיתוח מערך הטילים הבליסטיים, חיזוק משמרות המהפכה והמשך הפעלת שלוחות הטרור האזוריות, ראש הממשלה נתניהו הבהיר את הדברים בפגישתו על הנשיא טראמפ בבית הלבן.
גורמים מדיניים בכירים בישראל סבורים כי אם הסדר עתידי יתמקד רק בפתיחת מיצר הורמוז ובהסרת המצור הימי, מבלי לכלול מגבלות ברורות על תוכנית הגרעין, על ייצור הטילים הבליסטיים ועל התמיכה בארגוני הפרוקסי, הוא עלול להעניק לאיראן מרחב התאוששות כלכלי ומדיני מבלי לשנות את התנהלותה האסטרטגית.
על פי הערכות ביטחוניות בישראל, שיפור במצבה הכלכלי של איראן עשוי לאפשר לה להפנות מחדש משאבים למשמרות המהפכה ולבעלות בריתה באזור ובהן חיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק, החות'ים בתימן וארגונים פלסטיניים הנתמכים על ידי טהרן.
לפיכך, בירושלים עוקבים מקרוב אחר כל התקדמות במגעים בין איראן, עומאן וארה"ב.
מבחינת ישראל, המבחן האמיתי של כל הסדר אינו רק פתיחתו של מיצר הורמוז, אלא השאלה האם הוא מונע מאיראן לחזור ולבסס את כוחה הצבאי והאזורי.
מנקודת המבט הישראלית, העימות עם איראן אינו מתמצה עוד בשאלת תוכנית הגרעין בלבד. המאבק מתרחב לזירה אסטרטגית רחבה יותר, שבה נתיבי האנרגיה העולמיים, ובראשם מיצר הורמוז, הופכים לכלי עוצמה גיאופוליטי.
אם איראן תצליח לעגן במסגרת הסדר בינלאומי את מעמדה כגורם מרכזי בניהול המיצר, היא עשויה להשיג הישג אסטרטגי משמעותי גם ללא ניצחון צבאי.
שליטה או השפעה על אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם מעניקה לטהרן מנוף לחץ מול ארה"ב, מדינות המפרץ, שוקי האנרגיה העולמיים ואף מול בעלות בריתה של וושינגטון באזור.
גורמים מדיניים בכירים בישראל חוששים כי הסדר שיתמקד רק בהבטחת חופש השיט ובייצוב הזירה הימית, מבלי לתת מענה לסוגיות הליבה , תוכנית הגרעין, מערך הטילים וההתבססות האיראנית בזירות הסובבות את ישראל עלול ליצור מציאות שבה איראן יוצאת מהמשבר מחוזקת יותר.
בתרחיש כזה, טהרן לא תידרש לוותר על נכסיה האסטרטגיים, אך תזכה בהקלה כלכלית, בהסרת חלק מהלחצים הבינלאומיים ובהכרה מחודשת במעמדה כשחקן אזורי מרכזי. מבחינת ישראל, זו עלולה להיות התוצאה המסוכנת ביותר, לא איראן מובסת, אלא איראן מתאוששת.
לכן, אומרים גורמים מדיניים, המבחן של כל הסדר עתידי לא יהיה רק אם ספינות יוכלו לעבור במיצר הורמוז, אלא האם המערכת הבינלאומית תצליח למנוע מטהרן להפוך את המיצר לכלי אסטרטגי קבוע שבאמצעותו היא מעצבת את כללי המשחק במזרח התיכון.
במילים אחרות, הקרב על הורמוז הוא רק לכאורה מאבק על נתיב ימי. למעשה, מדובר במאבק רחב יותר על השאלה מי יקבע את מאזן הכוחות באזור בעשור הקרוב , ארצות הברית ובעלות בריתה, או איראן וציר השפעתה.
להערכת גורמים מדיניים בכירים,ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי המאבק בין וושינגטון לטהרן עבר בשלב זה מהפעלת כוח צבאי למאבק מדיני, כלכלי ואסטרטגי.
אולם מאחורי השיחות על חופש השיט במיצר הורמוז מסתתרת מחלוקת עמוקה הרבה יותר,עתיד תוכנית הגרעין האיראנית, מאזן הכוחות האזורי ומעמדה של איראן כמעצמה אזורית.
להערכתם, כל עוד סוגיות היסוד הללו אינן נפתרות, ההפוגה הנוכחית באזור מיצרי הורמוז צפויה להישאר שברירית. במזרח התיכון, הפסקת אש אינה בהכרח סיומה של מלחמה , ולעיתים היא רק השלב הבא במאבק המתמשך באמצעים אחרים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
