הבחירות בישראל עשויות להשפיע על ההחלטה הפלסטינית על קיום הבחירות למועצה המחוקקת ב-27 בחודש נובמבר, גורמים בכירים בתנועת פת"ח אמרו לי כי יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס ( אבו מאזן), ממתין לתוצאות הבחירות בישראל לפני שיקבל החלטה סופית אם לדחות את הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית לשנה הבאה.
תקוותו היא שדחייה תעניק לתנועת פת"ח זמן לשפר את מצבה ברחוב הפלסטיני ולהיערך טוב יותר להתמודדות מול יריביה.
מחמוד עבאס חושש כי תנועת חמאס ומוחמד דחלאן הציבו לו מלכודת פוליטית שעלולה להביא לתבוסת תנועת פת"ח בראשותו בבחירות למועצה המחוקקת.
לדברי אותם גורמים, אבו מאזן מקווה גם שישראל תוציא עבורו את הערמונים מן האש ותודיע כי היא אוסרת על קיום הבחירות בשל השתתפות חמאס בהן, וכן תמנע את השתתפותם של תושבי מזרח ירושלים.
במקרה כזה יוכל אבו מאזן להציג את דחיית הבחירות כתוצאה של אילוצים שמכתיבה ישראל, ולא כהחלטה שנועדה למנוע תבוסה אפשרית של פת"ח. מדובר בתקווה המיוחסת לאבו מאזן על ידי הגורמים בפת"ח, ולא בהחלטה ישראלית שהתקבלה או במדיניות ישראלית שהוכרזה.
הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, המתוכננות ל-28 בנובמבר 2026, עלולות להפוך למבחן פוליטי מכריע עבור אבו מאזן ועבור תנועת פת"ח.
על רקע הדיווחים מפי גורמים בחמאס על ניסיון לגבש רשימה לאומית משותפת לחמאס, לג'יהאד האסלאמי ולמחנהו של מוחמד דחלאן, מתעורר חשש במחנהו של יו"ר הרש"פ כי הבחירות, אם יתקיימו במועדן, ישמשו מנוף לשינוי מאזן הכוחות בזירה הפלסטינית.
מבחינת אבו מאזן, הסכנה אינה מסתכמת באפשרות שתנועת פת"ח תאבד מושבים בפרלמנט. מדובר באיום על מעמדה של התנועה ככוח הפוליטי המרכזי בזירה הפלסטינית ועל יכולתו של אבו מאזן להמשיך לשלוט במערכת הפוליטית באמצעות מנגנוני הרשות ומוסדות אש"ף. חיבור בין יריבים אידיאולוגיים ופוליטיים, גם אם הוא נועד בשלב זה לצורך הבחירות בלבד, עשוי להציב בפניו חזית אלקטורלית מורכבת.
על פי דיווחים בתקשורת הפלסטינית מפי גורמים בחמאס, תנועת חמאס פועלת לגיבוש הבנות עם הג'יהאד האסלאמי ועם הזרם הדמוקרטי הרפורמיסטי בראשות מוחמד דחלאן, סביב האפשרות להקים רשימה לאומית משותפת.
סגן מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, מוחמד אל הינדי, אישר כי מתקיימים מגעים להקמת רשימה המבוססת בעיקר על אישים עצמאיים. לדבריו, הג'יהאד האסלאמי אינו מתכוון בהכרח להעמיד מועמדים מטעמו באופן ישיר, אלא לתמוך ברשימה שתוסכם בין הגורמים השותפים.
גם דימיטרי דיליאני, דובר מחנהו של מוחמד דחלאן, אישר את קיומה של הבנה בעניין וציין כי גורמים נוספים עשויים להצטרף אליה.
גורמים בכירים בתנועת פת"ח אמרו כי אם המגעים יבשילו להסכם מעשי, מדובר בהתפתחות שעשויה לשנות את כללי המשחק הפוליטי הפלסטיני, בעיקר משום שהיא מחברת בין חמאס, הג'יהאד האסלאמי ומחנה דחלאן, יריבים של הנהגת פת"ח הנוכחית ממניעים שונים.
המגעים אינם מתחילים מאפס,באוגוסט האחרון התקיימה בקהיר פגישה בין יו"ר הלשכה המדינית של חמאס ח'ליל אל חיה לבין מוחמד דחלאן.
עצם קיום המגעים אינו מוכיח כי הושג הסכם פוליטי מלא בין הצדדים, אך הוא מעיד על נכונות לבחון שיתופי פעולה שעשויים לשרת אינטרסים משותפים.
עבור תנועת חמאס, שיתוף פעולה כזה עשוי להרחיב את בסיס התמיכה שלה ולהקל עליה להתמודד עם התנגדות ציבורית.
עבור מוחמד דחלאן, הוא עשוי לפתוח נתיב לחזרה משמעותית לזירה הפלסטינית באמצעות בריתות עם גורמים המתנגדים להנהגת פת"ח ברמאללה.
הבחירות המתוכננות עשויות להיות הראשונות לפרלמנט הפלסטיני מאז 2006, אז ניצחה חמאס בבחירות, תוצאה שהובילה למשבר פוליטי חריף ולפיצול הפלסטיני.
בשנת 2007 השתלטה חמאס על רצועת עזה, ומאז מתקיימת הפרדה שלטונית ופוליטית בין הרצועה לבין שטחי יהודה ושומרון,בתנועת פת"ח לא שוכחים כיצד גירשה חמאס את פעילי התנועה מרצועת עזה.
הזיכרון הזה מוסיף משקל לחששות במחנה אבו מאזן מפני בחירות שעלולות לערער את מעמדו ולהעמיק את המשבר הפנימי.
אבו מאזן אינו מתמודד רק עם האיום שמציבה האפשרות של רשימה משותפת ליריביו. לפי גורמים בכירים בתנועת פת"ח, הוא מנסה לחשב את העיתוי הפוליטי הנוח ביותר להכרעה.
תוצאות הבחירות בישראל עשויות לספק לו תמונה ברורה יותר של המצב המדיני והביטחוני, ובהתאם לכך הוא שוקל לדחות את הבחירות הפלסטיניות לשנה הבאה.על פי גורמים בפת"ח, התקווה היא שבמהלך תקופת הדחייה תוכל פת"ח לצמצם את המחלוקות הפנימיות, לחזק את מעמדה הציבורי ולשפר את סיכוייה מול הרשימות המתחרות.
התרחיש הנוח ביותר מבחינתו של אבו מאזן הוא שישראל תספק את ההצדקה לדחייה. שאלת השתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות כבר עמדה במרכז ההחלטה לדחות את הבחירות שתוכננו לשנת 2021. כעת, האפשרות שישראל תאסור את קיום הבחירות בשל השתתפות חמאס, או תמנע את הצבעת תושבי מזרח ירושלים, עשויה לשמש עבורו מוצא פוליטי. כך יוכל לטעון כי אין אפשרות לקיים בחירות בתנאים הקיימים, תוך הסטת הביקורת מהנהגתו אל ישראל.
עם זאת, אין ודאות שישראל תבחר בצעד כזה, וגם לא ברור אם מהלך כזה יפתור את בעיותיו הפוליטיות של אבו מאזן. להערכת גורמים ביטחוניים,דחייה נוספת עלולה לעורר זעם ציבורי, לחזק את הטענות שהנהגת הרשות מבקשת לשמר את שלטונה בכל מחיר ולהעניק לחמאס ולדחלאן הזדמנות להציג את עצמם כחלופה להנהגה הקיימת.
אבו מאזן ניצב אפוא בפני דילמה קשה, קיום הבחירות עלול לחשוף את חולשת פת"ח ואת השחיקה במעמדה, אך דחייתן עלולה להעמיק את משבר האמון בינו לבין הציבור הפלסטיני. אם יבחר לדחות את הבחירות, הוא עשוי להרוויח זמן, אך גם לספק ליריביו טיעון משותף נגדו. אם יאפשר את קיומן, הוא מסתכן בתוצאה שתערער את מעמדו ואת מעמדה של פת"ח.
האתגר המרכזי של אבו מאזן אינו רק למנוע הפסד בבחירות, אלא למנוע מיריביו להפוך אותן למהלך פוליטי רחב נגד הנהגתו. חמאס מבקשת לבסס את כוחה הפוליטי, דחלאן שואף לשוב למרכז הזירה, והג'יהאד האסלאמי עשוי להרחיב את השפעתו באמצעות תמיכה ברשימה משותפת. לכל אחד מהגורמים הללו אינטרסים משלו, ולכן גם אם יימצא בסיס לשיתוף פעולה, אין פירוש הדבר שהברית תהיה יציבה לאורך זמן.
האם אבו מאזן ייפול למלכודת של חמאס ודחלאן? גורמים ביטחוניים מעריכים כי בשלב זה מוקדם לקבוע כי קיימת מלכודת מתוכננת או כי הברית בין יריביו כבר התגבשה במלואה.
אולם, עצם האפשרות של התלכדות כוחות נגד הנהגת פת"ח מחייבת אותו לבחון מחדש את צעדיו. ההמתנה ל
תוצאות הבחירות בישראל והתקווה שישראל תספק עילה לדחייה עשויות להעניק לו מרחב תמרון, אך הן אינן מבטיחות שיפור במעמדה של פת"ח.
בסופו של דבר, דחיית הבחירות עשויה לדחות את ההכרעה הפוליטית, אך לא לפתור את המשבר. אם אבו מאזן יבחר להימנע מהתמודדות עם הציבור, הוא עלול לגלות כי הזמן שקנה לעצמו רק מאפשר ליריביו להתארגן טוב יותר. המאבק על עתיד ההנהגה הפלסטינית כבר חורג משאלת הרכב הרשימה, והופך למאבק על זהות הכוח שיקבע את סדר היום הפלסטיני ביום שאחרי אבו מאזן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
