גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי המשך חילופי המהלומות, לצד המתיחות בין ארה"ב לאיראן, יגביר את הסיכון להתרחבות העימותים במזרח התיכון.
לדבריהם, ישראל מבקשת להימנע ממלחמה בתקופה הרגישה שלפני הבחירות, הדריכות במערכת הביטחון נמשכת בשל האפשרות שהתפתחות בלתי צפויה או טעות בהערכת כוונות הצדדים(מיס קלקולציה) תוביל להסלמה.
החות'ים, בהכוונה איראנית ממשיכים בלחץ הימי והאווירי על סעודיה כחלק מהפעלת הלחץ על ארה"ב,על רקע התקיפות התימניות נגד נמלי התעופה ומתקני הנפט בסעודיה, פנתה ריאד לעומאן בניסיון להפעיל מחדש את ערוץ התיווך ולבחון אפשרות להפחתת ההסלמה.
הצד התימני החות'י דחה אפשרות להפסקת התקיפות האוויריות לפני שסעודיה תיענה לדרישותיו, שהועברו לממלכה באמצעות המתווך העומאני.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המלחמה בחות'ים בתימן הופכת למבחן משמעותי עבור המזרח התיכון כולו. מעבר למאבק הצבאי על ערים, נמלים ואזורים אסטרטגיים, מתנהל מאבק רחב יותר על עיצובו של הסדר הביטחוני האזורי ועל השאלה מי יישא באחריות להגנת מדינות המפרץ, לנוכח השינויים במדיניות ארה"ב והתגברות האיומים מצד איראן ושלוחותיה.
סעודיה ניצבת במרכז ההתפתחויות, התקיפות החות'יות האחרונות נגד שדות תעופה ומתקנים סעודיים ממחישות, לדברי גורמים ביטחוניים, כי גם יתרון צבאי מסורתי אינו מבטיח הגנה מפני טילים וכטב"מים, וכי מליציה חמושה השולטת בחלק מתימן מסוגלת להטיל איום על תשתיות חיוניות ועל כלכלתה של מעצמה אזורית.
מבחינת ריאד, הבעיה אינה מסתכמת בשאלה כמה שטח יצליחו כוחות הממשלה התימנית החוקית לשחרר מידי החות'ים, אלא כיצד ניתן להבטיח שהתקיפות לא יימשכו וכיצד אפשר להגן על נתיבי האנרגיה והמסחר של הממלכה.
על רקע זה יש להבין את הניסיון הסעודי להפעיל את ״ברית מכה״, שהוכרזה ב-7 באוגוסט בשיתוף טורקיה ופקיסטן. מטרת המהלך חורגת מהצורך המיידי לסייע לסעודיה במערכה בתימן. ריאד מבקשת לבחון אפשרות להקים מסגרת ביטחונית אזורית שתאפשר למדינות בעלות יכולות צבאיות משמעותיות לשתף פעולה בהגנה על שטחן ועל מתקניהן, ובכך לצמצם את התלות הבלעדית בארה"ב.
אין פירוש הדבר שוושינגטון חדלה להיות גורם מרכזי בביטחון המפרץ או בהגנה על נתיבי השיט הבינלאומיים. ארה"ב עדיין מחזיקה ביכולות צבאיות ובאינטרסים אסטרטגיים משמעותיים באזור. אולם הימנעותה הפעם מהתערבות ישירה נגד החות'ים, לצד מגמות של צמצום הנוכחות האמריקנית בחלקים מהמזרח התיכון,אומרים גורמים ביטחוניים, מעוררת במדינות האזור שאלות לגבי היקף המחויבות האמריקנית בעת משבר.
עבור סעודיה, השאלה נעשתה מוחשית במיוחד בעקבות המלחמה האמריקנית והישראלית נגד איראן. העימות הרחיב את מעגל האיומים על מדינות המפרץ והמחיש את הקשר בין הזירה האיראנית לבין יכולתם של החות'ים לפגוע בסעודיה ובנתיבי הסחר הימיים. מבחינת ריאד, בניית שותפויות צבאיות נוספות אינה רק אמצעי להרחבת כוח האש, אלא גם ניסיון להבטיח שתהיה לה תמיכה אזורית במקרה שבו ארה"ב תבחר שלא להתערב או תגביל את היקף מעורבותה.
אלא שהקמת ברית אינה מבטיחה כשלעצמה שינוי במצב הצבאי. מאז השתלטו החות'ים על צנעא בשנת 2014, התמודדה סעודיה עם קושי לתרגם את יתרונה הצבאי להכרעה יציבה בתימן.
גם הפיצול בין סעודיה לאיחוד האמירויות, שהיו שותפות בקואליציה נגד החות'ים, הקשה על גיבוש מדיניות אחידה. כעת, למרות הניסיונות להרחיב את שיתוף הפעולה האזורי, החות'ים ממשיכים לשמר את יכולתם לפגוע ביעדים רגישים ולהעלות את מחיר המערכה.
לדברי גורמים ביטחוניים,טורקיה ממחישה את גבולותיה של השותפות החדשה. אנקרה מעוניינת להרחיב את השפעתה הביטחונית במפרץ ולבסס את מעמדה כשותפה מרכזית בעיצוב הסדר האזורי.
עם זאת, שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, הדגיש כי מדובר בברית בעלת אופי הגנתי, המתמקדת בהגנת סעודיה ובחיזוק יכולותיה. עמדה זו מצביעה על רצונה של טורקיה להרחיב את השפעתה, מבלי להתחייב בהכרח למעורבות ישירה במלחמת התשה בתימן.
גם האפשרות למעורבות סורית במערכה, שעליה דווח, מעוררת שאלות לגבי האופן שבו השלטון החדש בדמשק מבקש למצב את עצמו במערכת האזורית.
סוריה יצאה משנים ארוכות של מלחמה כשהיא הרוסה, חלשה מבחינה כלכלית ועדיין נדרשת לשקם את צבאה ואת מוסדותיה. אם אכן תיבחן שליחת כוחות סוריים לסעודיה או לתימן, יהיה צורך לברר מה יהיה היקף הכוח, מה תהיה משימתו ומה התמורה המדינית והביטחונית שתקבל דמשק בתמורה להשתתפותה.
לדברי גורמים ביטחוניים,הזירה הימית מוסיפה מימד אסטרטגי למערכה. הים האדום ונתיבי השיט המובילים אליו נעשו חשובים עוד יותר על רקע השיבושים במפרץ ובמיצר הורמוז.
יכולתם של החות'ים לאיים על השיט, במקביל לתקיפות בתוך סעודיה, מאפשרת להם להפעיל לחץ שחורג בהרבה מהשטחים שבשליטתם בתימן. משום כך, הצלחה צבאית בשטח לא בהכרח תפתור את הבעיה הסעודית.
גם אם כוחות הממשלה התימנית החוקית ישיבו לידיהם אזורים נוספים, עדיין יהיה צורך להבטיח את חופש השיט ואת ההגנה על מתקני האנרגיה לאורך זמן.
ההיבט הישראלי
לדברי גורמים ביטחוניים, ההתפתחויות הללו מציבות גם את ישראל מול מציאות אזורית משתנה. במקביל להתרחבות שיתופי הפעולה הביטחוניים בין מדינות ערביות ומוסלמיות, ישראל ממשיכה להתמודד עם האתגרים בזירות סוריה, לבנון והפלסטינים, ומעמיקה את שיתוף הפעולה הצבאי עם יוון וקפריסין.
כרגע, ישראל איננה מתערבת במלחמה בין סעודיה לחות'ים והעין נשארת על המטרה העיקרית שהיא הפלת המשטר האיראני.
ההתפתחויות במפרץ אינן מבטלות את האיומים המוכרים, אך הן משנות את סדר העדיפויות ואת האופן שבו מדינות האזור מבקשות להיערך להם.
בסופו של דבר, אומרים גורמים ביטחוניים, המבחן המרכזי של המלחמה בחות'ים אינו רק מי ישלוט בערים, בנמלים וברכסי ההרים בתימן, אלא האם מדינות המזרח התיכון יצליחו לבנות מערכת ביטחון אזורית שתוכל להגן עליהן גם ללא הסתמכות בלעדית על הכוח האמריקני.
״ברית מכה״ היא ניסיון לבחון את האפשרות הזאת, אך הצלחתה תלויה ביכולתה של הברית להפוך מהצהרה מדינית למנגנון פעולה מתואם, בעל יכולות צבאיות ממשיות והתחייבויות ברורות. אם לא תצליח להרתיע את החות'ים ולהבטיח את נתיבי השיט ואת התשתיות החיוניות, היא עלולה להיוותר מסגרת הצהרתית בלבד. אם תצליח, היא עשויה לסמן שינוי משמעותי באופן שבו מדינות האזור תופסות את האחריות לביטחונן ואת היחסים בינן לבין וושינגטון.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
