גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל ממשיכה במצוד אחר עלי אלעאמודי, חבר הלשכה המדינית של חמאס, הנחשב ליורשו של יחיא סינוואר ולדמות הבכירה ביותר של הארגון ברצועת עזה. הניסיון לחסלו ב-3 באוקטובר בעת שהסתתר בדירה בעיר עזה נכשל, ומאז ירד אלעאמודי למחתרת.
צה"ל ושב"כ משקיעים מאמץ מודיעיני נרחב באיתורו ובחיסולו. לדברי הגורמים, חיסולו עשוי להיות בעל חשיבות רבה במאמץ לפגוע ביכולות השלטוניות של חמאס ברצועה.
במקביל, במערכת הביטחון מזהים עלייה משמעותית בהיערכות חמאס לאפשרות של חזרה ללחימה. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מתכונן למתקפה יזומה, שטרם נקבע לה מועד.
גורם ביטחוני בכיר אומר כי במסגרת ההיערכות מגייס חמאס לשורותיו נערים בני 15 עד 17 ומעביר אותם הכשרה מזורזת הנמשכת כשבוע בלבד, ההכשרה מתמקדת בעיקר בשימוש בנשק קל.
להערכת גורמים ביטחוניים בכירים, חמאס עלול להפר את הפסקת האש ולתקוף את כוחות צה"ל ברצועה בתרחיש שבו איראן תיזום מתקפת פתע נגד ישראל, לקראת הבחירות לכנסת או לקראת בחירות האמצע בארצות הברית, שייערכו ב־3 בנובמבר. מדובר בתרחיש אפשרי שהמערכת הביטחונית מביאה בחשבון במסגרת הערכותיה.
חמאס מנצל מתקנים רפואיים לשיקום יכולותיו
כחלק מהיערכות חמאס לחזרה ללחימה ומניסיונותיו לשקם את יכולותיו, גורמים צבאיים אומרים כי בית החולים כמאל עדואן בג'באליה, בצפון רצועת עזה, משמש בשעות היום כמרפאה פעילה, אך במקביל מנוצל בידי ארגון הטרור כמוקד פעילות מרכזי.
לפי גורמים צבאיים, בידי צה"ל מידע מודיעיני ותיעודים המתעדים מחבלי חמאס משתמשים במתחם לקידום מתווי טרור ולשיקום יכולות הארגון. לטענת הגורמים, הפעילות נעשית תוך ניצול נוכחותם של חולים, צוותים רפואיים ואזרחים לצורכי הגנה על פעילות הארגון.
גורמים ביטחוניים מציינים כי חמאס ממשיך להתבסס גם בבתי ספר ובמסגדים, לצד בתי חולים, מתוך הנחה שהשימוש במתקנים אזרחיים מקשה על פעילות צה"ל נגדו ומספק לו הגנה מסוימת מפני תקיפות.
היערכות ליום שאחרי נסיגת צה"ל
לפי גורמים ביטחוניים, חמאס עוקב אחר תוצאות הבחירות בישראל ומביא בחשבון אפשרות של חילופי שלטון. להערכת הארגון, שינוי פוליטי בישראל עשוי להוביל לנסיגת כוחות צה"ל מחלקים ברצועת עזה. על רקע אפשרות זו, חמאס מנסה לשמר את כוחו הצבאי, את אמצעי הלחימה ואת התשתיות שיאפשרו לו לשוב ולהשתלט על שטחים שצה"ל יפנה.
גורמים ביטחוניים אומרים כי הארגון פועל לשמר את חטיבותיו ברפיח ובצפון הרצועה, מתוך כוונה להחזירן לאזורי הפעילות שלהן בעתיד. להערכתם, חמאס אינו מסתפק בניסיון לשרוד את הלחימה, אלא מבקש לשמור לעצמו יכולת צבאית שתאפשר לו לנצל שינויים אפשריים במצב הביטחוני והמדיני.
על פי הערכות של גורמים ביטחוניים, בעבר הטמין חמאס באדמה, ממזרח לקו הצהוב, חלקי רקטות ואמצעי לחימה נוספים, מתוך כוונה לשוב ולהשתמש בהם במקרה של נסיגה ישראלית משמעותית.
מנגד, צה"ל פועל לפירוז השטח שממזרח לקו הצהוב כדי למנוע מחמאס לשקם את כוחו. לפי גורמים צבאיים, טיהור המרחב שמעל פני הקרקע הושלם ברובו, והשלב הבא מתמקד באיתור מנהרות ובהשמדתן, בין היתר באמצעות פיצוצים מבוקרים והזרמת בטון. במקביל, צה"ל ממשיך לאתר ולהשמיד אמצעי לחימה שהוטמנו בקרקע.
גם ארגוני טרור נוספים מנסים להשתקם,במרחב שממערב לקו הצהוב פועלים גם הג'יהאד האסלאמי, ועדות ההתנגדות והחזית העממית. לפי גורמים ביטחוניים, גם ארגונים אלה מנסים לשקם את יכולותיהם. הג'יהאד האסלאמי, על פי הערכות אלה, עדיין מחזיק באלפי פעילים חמושים.
המשך פעילותם של ארגונים אלה מצביע על כך שהאתגר הביטחוני ברצועה אינו מוגבל לחמאס בלבד. גם לאחר הפגיעה הקשה שספגו ארגוני הטרור במהלך הלחימה, הם מנסים לשמר כוח אדם, תשתיות ויכולת פעולה, כדי שיוכלו להמשיך לפעול גם בתנאים משתנים.
חמאס מבקש לשמר את כוחו הצבאי ואת השפעתו האזרחית
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי למרות הפגיעה הקשה שספגה הזרוע הצבאית של חמאס, ניכר מאמץ של הארגון להשתקם ולשמר את כוחו. לצד ניסיונותיו לשקם את היכולות הצבאיות, חמאס פועל לחזק את השפעתו בתחום האזרחי, במטרה לאפשר לו לחזור ולשלוט ברצועה כולה אם יחול שינוי בשלטון בישראל.
להערכת הגורמים, חמאס מניח כי בתרחיש כזה מועצת השלום תתקשה לכפות עליו להתפרק מנשקו ולפרז את הרצועה, תנאים שהוא נדרש לעמוד בהם במסגרת יישום מפת הדרכים בת 15 הנקודות שלה. בארגון מעריכים כי ממשלה ישראלית חדשה שאינה בראשות הימין לא תעמוד על מימוש התנאים הללו בנחישות דומה.
מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, אומרים גורמים ביטחוניים, האתגר הוא אפוא כפול: למנוע מחמאס לשקם את יכולותיו הצבאיות ולסכל את ניסיונותיו לשוב ולבסס את שלטונו האזרחי. המבחן יהיה ביכולתה של ישראל למנוע מהארגון לנצל שינויים פוליטיים או נסיגות צבאיות כדי לחזור ולהשתלט על שטחים ברצועה, לשקם את תשתיותיו ולהעמיק מחדש את אחיזתו באוכלוסייה הפלסטינית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
