הצהרותיו האופטימיות של הנשיא טראמפ בסוף השבוע האחרון בנוגע לאפשרות שסעודיה תצטרף להסכמי אברהם ותנרמל את יחסיה עם ישראל אינן מעידות על פריצת דרך מדינית, כך אומרים גורמים מדיניים בכירים.
לדבריהם, יורש העצר הסעודי והשליט בפועל של סעודיה מוחמד בן סלמאן אינו מוכן לוותר על הדרישה שישראל תכיר במדינה פלסטינית עצמאית ולהתגמש בנושא, הן בשל מעמדה של סעודיה כמנהיגת העולם הערבי והסוני השומרת על הסוגיה הפלסטינית והן בשל המחיר הפוליטי שהוא עלול לשלם בבית. מבחינתו, הישרדותו בשלטון קודמת לכל מחווה לישראל.
העמדה הזו מתחדדת נוכח הפיחות במעמדו שחל בשבועות האחרונים בקרב משפחת המלוכה, בקרב חכמי הדת וברחוב הסעודי על רקע כישלונו במלחמה נגד החות'ים וההתקפות המתגברות שלהם על ערי סעודיה.
נראה כי הנשיא דונלד טראמפ מנסה להחזיר את האפשרות לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה למרכז סדר היום המדיני. ב־16 באוקטובר הוא אמר כי הסכמי אברהם עשויים לחזור לשולחן הדיונים, אולי יותר מאי פעם, והוסיף כי סעודיה מרוצה מהסיוע הישראלי בהתמודדות עם האיום החות'י.
גורמים מדיניים מאשרים כי ישראל העבירה לסעודיה ישירות מידע מודיעיני חשוב לצורך הלחימה נגד החות'ים בתימן, אך להערכתם, דבריו של טראמפ משקפים בעיקר את התקווה האמריקאית לנצל את האינטרסים הביטחוניים המשותפים של ירושלים וריאד כדי לקדם מהלך מדיני היסטורי.
אלא שבין התקווה של טראמפ לבין המציאות הסעודית קיים פער גדול. העובדה שסעודיה וישראל מתמודדות עם איומים אזוריים משותפים שאותם מובילה איראן, אינה מבטיחה שמוחמד בן סלמאן יהיה מוכן לנרמל את היחסים עם ישראל.
נכון לעכשיו, אומרים גורמים מדיניים, אין בהצהרת טראמפ כשלעצמה הוכחה לחידוש משא ומתן רשמי או להסכמה סעודית לשנות את התנאים שהציבה לנורמליזציה. גם היקף הסיוע הביטחוני הישראלי לסעודיה לא פורט בפומבי.
כדי להבין מדוע הנורמליזציה עדיין רחוקה, צריך להבין את החשיבות שמייחסת סעודיה לסוגיה הפלסטינית. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מבחינת ריאד, אין מדובר רק בתנאי שמציבה סעודיה לישראל מול הפלסטינים והעולם הערבי, אלא גם במרכיב מרכזי במעמדה האזורי של הממלכה.
סעודיה הייתה הכוח היוזם מאחורי יוזמת השלום הערבית, שהציג יורש העצר דאז, הנסיך עבדאללה בן עבד אלעזיז, בשנת 2002, ושאומצה בפסגת הליגה הערבית בביירות. היוזמה הציעה נורמליזציה של היחסים בין ישראל למדינות ערב בתמורה לנסיגה ישראלית מהשטחים שנכבשו ב-1967 ולהקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים, בהתאם לתנאים שנקבעו בה.
מאז ביקשה סעודיה להציג את עצמה כמי שמסוגלת להוביל מהלך כולל לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני, ולא כמדינה שמסתפקת בהסדר דו צדדי המשרת את האינטרסים שלה.
מבחינתה, הכרה בישראל בלי התקדמות ממשית בסוגיה הפלסטינית עלולה לפגוע במעמדה בעולם הערבי והמוסלמי, ולערער את הטענה שהיא מובילה פתרון מדיני עבור הפלסטינים.
מבחינת מוחמד בן סלמאן, הדרישה למדינה פלסטינית היא אפוא גם נכס מדיני. היא מאפשרת לו להציג את סעודיה כמנהיגה אזורית אחראית, שמסוגלת לקדם שלום אך אינה מוותרת על זכויות הפלסטינים תמורת הסכמים ביטחוניים או כלכליים עם ארה"ב וישראל.
העמדה הזאת אינה רק פרשנות של מדיניות סעודית. בפברואר 2025 פרסם משרד החוץ הסעודי הודעה חד משמעית, שלפיה הממלכה לא תכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל ללא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. ההודעה הדגישה כי העמדה הסעודית אינה נתונה למשא ומתן או למיקוח.
לצד השיקולים האזוריים, מוחמד בן סלמאן נדרש להביא בחשבון את הלך הרוח ברחוב הסעודי. גורמים ביטחוניים מעריכים כי על רקע התמונות הקשות מרצועת עזה והיקף ההרס והפגיעה באוכלוסייה הפלסטינית, ההתנגדות לנורמליזציה עם ישראל היא כיום הלך הרוח הדומיננטי בציבור הסעודי. אין פירוש הדבר שכל הסעודים מתנגדים לנורמליזציה, אך ההערכה היא שמחווה סעודית גלויה, ללא התקדמות משמעותית בסוגיה הפלסטינית, עלולה לעורר תגובה ציבורית חריפה ולהעמיד את יורש העצר בפני ביקורת קשה מבית.
מבחינתו של בן סלמאן, מדובר בסיכון פוליטי שאסור להקל בו ראש. הוא מבקש לבסס את שלטונו ולהפוך למלך הבא, לקדם את תוכניות השינוי הכלכלי ולחזק את מעמדה הבינלאומי של סעודיה.
נורמליזציה עם ישראל עשויה להעניק לממלכה יתרונות ביטחוניים, טכנולוגיים וכלכליים, אך אם היא תיתפס בציבור כוויתור על הפלסטינים בשעה שרצועת עזה חרבה עם מספר קורבנות חסר תקדים, היא עלולה לפגוע במעמדו.
לכן, גם אם הוא מכיר ביתרונות של קשרים עם ישראל, האינטרס שלו הוא להימנע ממהלך שעלול לערער את יציבותו הפוליטית, כל עוד אין בידיו הישג מדיני משמעותי שיוכל להציג לציבור הסעודי.
לדברי גורמים מדיניים, אחת הדמויות שמבטאות היטב את הקו הסעודי היא הנסיך תורכי אלפייצל, לשעבר ראש המודיעין הסעודי ושגריר סעודיה בארה"ב ובבריטניה, הנחשב למקורב מאוד למוחמד בן סלמאן ומדברר את עמדותיו.
הוא אינו מקבל החלטות בשם ההנהגה, אך התבטאויותיו הפומביות משקפות את האופן שבו חלקים מרכזיים בממסד הסעודי מבקשים להציג את הסוגיה.
בריאיון לרשת Arab News במרץ 2024 הבהיר אלפייצל כי נורמליזציה בין סעודיה לישראל אינה יכולה להתקדם ללא פתרון לסוגיה הפלסטינית. הוא גם הציג את יוזמת השלום הערבית כמסלול להשגת שלום כולל בין ישראל לעולם הערבי, ותקף את המלחמה הישראלית בעזה ואת הסכמי אברהם, שלדבריו לא קידמו באופן ממשי את פתרון הסכסוך. התבטאויותיו המחישו את הקושי הסעודי להפריד בין קשרים עם ישראל לבין שאלת עתידם של הפלסטינים.
באוקטובר 2026 החריף אלפייצל את ביקורתו. בריאיון ל-Arab News הוא תיאר את ישראל ככוח מזיק המשגשג מכיבושים צבאיים ומבקש לבסס את עליונותו באזור. הוא גם האשים את ממשלת נתניהו באחריות לכך שחמאס הצליח לבנות את יכולותיו לפני מתקפת 7 באוקטובר, בהתייחסו להעברת כספים מקטאר לרצועה באישור ישראל. בדבריו הציב את ישראל ואת איראן כאיומים על הביטחון והיציבות האזוריים.
אמירותיו החריפות, אומרים גורמים מדיניים, ממחישות עד כמה קשה יהיה לקדם נורמליזציה בלי שינוי משמעותי בסוגיה הפלסטינית.
יש גם מימד ביטחוני שמחייב זהירות, האיום החות'י על סעודיה, לצד החשש מפני איראן, מגביר את הצורך הסעודי בתיאום מודיעיני ובשיתוף פעולה עם ישראל.
אולם, שיתוף פעולה ביטחוני אינו מחייב בהכרח יחסים דיפלומטיים גלויים, סעודיה מקבלת מודיעין מישראל בערוץ חשאי, אומרים גורמים ביטחוניים.
מכאן נובעת גם המגבלה של האופטימיות האמריקאית. הנשיא טראמפ מזהה הזדמנות שנובעת מהאיום המשותף על סעודיה וישראל, שתיהן נמצאות בסירה אחת וטראמפ מקווה שהאינטרסים הביטחוניים יגברו על המחלוקות המדיניות.
אולם בן סלמאן אינו יכול להתייחס לנורמליזציה כאל עסקה ביטחונית בלבד. הוא צריך לשקלל את מעמדה האזורי של סעודיה, את התחייבויותיה הפומביות לסוגיה הפלסטינית ואת ההשלכות האפשריות על יציבות שלטונו.
הדרך לנורמליזציה עשויה להיפתח מחדש אם תיווצר התקדמות ממשית לעבר הסדר מדיני עם הפלסטינים, אומרים גורמים מדיניים, למשל אם כתוצאה מהבחירות הקרובות לכנסת בישראל יעלה לשלטון מחנה השינוי שמוכן לדון בהקמת מדינה פלסטינית.
אבל, כל עוד ממשלת ישראל הנוכחית מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית, והמלחמה בעזה ממשיכה להזין את העוינות הציבורית בסעודיה כלפי ישראל, קשה לראות כיצד בן סלמאן יוכל להציג נורמליזציה כצעד שמשרת את האינטרס הסעודי.
הצהרות טראמפ עשויות ליצור אווירה של אופטימיות, אך הן אינן משנות את תנאי היסוד, מעריכים גורמים ביטחוניים.
האינטרס הביטחוני המשותף יכול לקרב בין ישראל לסעודיה, אולם הוא אינו מבטל את השיקולים הפוליטיים והאזוריים של ריאד. בשלב הזה, הנורמליזציה אינה נראית מעבר לפינה. היא תלויה בשינוי מדיני מהותי מצד יורש העצר הסעודי ולא רק ברצון האמריקאי להציג פריצת דרך.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
