ביקורם של שר ההגנה הסעודי, הנסיך ח'אלד בן סלמאן, מפקד צבא פקיסטן, הגנרל אסים מוניר, וראש שירות המודיעין הטורקי, אבראהים קאלין, בטהראן ב-26 באוקטובר, היה הרבה יותר ממפגש דיפלומטי שגרתי. המשלחת הגיעה להתייעצויות עם צמרת ההנהגה האיראנית, ובהם הנשיא מסעוד פזשכיאן, שר החוץ עבאס עראקצ'י ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאאי.
על פי דיווחים מאיראן, היוזמה לביקור המשותף באה מצד מפקד צבא פקיסטן אסים מוניר, לאחר ביקור קודם שלו בטהראן. בתום המפגש הודיעה הטלוויזיה הממלכתית האיראנית כי הצדדים הסכימו להמשיך בדיונים במטרה לחזק את שיתוף הפעולה, לרבות בתחומי השלום והביטחון האזוריים.
משרד החוץ הסעודי הציג את הביקור כחלק מהמאמצים להפחית את המתיחות, לקדם פתרונות דיפלומטיים ולתמוך במאמצי התיווך של קטר ופקיסטן. סעודיה קראה לצדדים המעורבים במשבר להגיב באופן חיובי לתוצאות הביקור ולפתוח ערוצי משא ומתן שימנעו חידוש של ההסלמה הצבאית ויסללו את הדרך להסכם שיסיים את המשבר.
אולם, להערכת גורמים ביטחוניים בכירים, מאחורי ההצהרות הדיפלומטיות עומדות שתי דאגות אסטרטגיות כבדות משקל של סעודיה ושותפותיה ל"ברית מכה", העימות המתעצם בין סעודיה לחות'ים בתימן, והחשש מפני חידוש המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן.
שתי ההתפתחויות האלה מאיימות על הביטחון האזורי במפרץ ועלולות לגרור גם את המדינות המבקשות כעת לתווך בין הצדדים.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי "ברית מכה" נמצאת בפני המבחן הראשון שלה להפיג את המתיחות האזורית ללא הסלמה צבאית, לשם כך המדינות החברות בה היו מוכנות לעלות לרגל לטהראן כדי למצוא פתרון דיפלומטי למשבר ובכך למעשה הכירו בהיותה של איראן המעצמה האזורית החזקה למרות המכות הקשות שספגה מארה"ב וישראל.
איראן הוכיחה כי באמצעות השלוחות שלה, בדגש על החות'ים בתימן, היא עדיין יכולה לגרום נזק רב, מבחינה צבאית וכלכלית, למדינות המפרץ ובראשן סעודיה, גם באמצעות התקפות צבאיות בטילים בליסטיים ובכטב"מים וגם באמצעות סגירת נתיבי השיט הורמוז ובאב אלמנדב.
ברית ההגנה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן נועדה לחזק את ההרתעה הקולקטיבית וליצור מסגרת ביטחונית שתאפשר לשלוש המדינות להתמודד יחד עם איומים אזוריים. לפי העקרונות שפורסמו על ההסכם, תקיפה נגד אחת המדינות החברות אמורה להיחשב לתקיפה נגד כולן.
אלא שהמציאות האזורית מציבה בפני הברית אתגר מורכב כבר בחודשים הראשונים לקיומה. סעודיה מצפה כי שותפותיה יסייעו לה להתמודד עם האיומים שמולם היא ניצבת, אך פקיסטן וטורקיה מסתייגות מהתערבות צבאית ישירה בעימות עם החות'ים, בשל המחירים והסיכונים הכרוכים בכך.
לדברי גורמים ביטחוניים,הפער הזה מעמיד בסימן שאלה את יכולתה של ברית מכה לממש את התחייבויותיה בעת משבר.
ברית הגנה אינה נבחנת רק בהצהרות על סולידריות או בהסכמים שנחתמו, אלא גם בנכונות החברות בה לשאת במחיר של התערבות כאשר אחת מהן מותקפת.
מבחינת ריאד, התערבות צבאית של טורקיה ופקיסטן עשויה לסייע לה להתמודד עם האיום החות'י. מבחינת אנקרה ואסלאמאבאד, לעומת זאת, כניסה ישירה למלחמה עלולה להרחיב את העימות, לסבך את יחסיהן עם איראן ולהעמיד אותן בפני סיכונים צבאיים ומדיניים כבדים.
במצב זה, אומרים גורמים ביטחוניים, הפנייה לטהראן משקפת הכרה במגבלותיה של ברית מכה. גם אם שלוש המדינות מסוגלות לתאם ביניהן יכולות צבאיות והגנתיות, הן אינן יכולות להתעלם מהשפעתה של איראן על הזירה התימנית ומהאפשרות שהעימות יתרחב למלחמה אזורית.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי העימות בין סעודיה לחות'ים בתימן הוא אחד המניעים המרכזיים לביקור. החות'ים החריפו את תקיפותיהם נגד יעדים סעודיים, ובהם מתקני תעופה, בסיסים צבאיים ותשתיות אנרגיה. סעודיה הגיבה בתקיפות אוויריות נגד יעדים בתימן.
במצב שנוצר, ריאד מבקשת לרתום את טהראן כדי שתפעיל את השפעתה על החות'ים ותסייע להביא להפסקת התקיפות. לפי הדיווחים בתקשורת הערבית, רמטכ"ל צבא פקיסטן מוניר כבר ביקש מבכירים איראנים במהלך ביקורו הקודם להשתמש בקשריהם עם התנועה כדי לקדם את המהלך.
עצם הפנייה הזאת ממחישה את הפרדוקס הביטחוני שבו נתונה סעודיה. מצד אחד, היא מבקשת לבנות מסגרת הגנה אזורית שתאפשר לה להתמודד עם איומים בלי להיות תלויה בגורמים חיצוניים. מצד אחר, כדי לבלום את האיום החות'י היא נדרשת לפנות דווקא לאיראן, יריבתה האזורית, ולבקש ממנה לסייע בהרגעת המצב.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי החות'ים הם אכן שלוחה אזורית של איראן, אולם יש להם גם עמדות עצמאיות.
לדבריהם, איראן יכולה להשפיע עליהם אך לא להורות להם להפסיק את התקיפות על סעודיה.
לתנועת "אנצאר אללה" החות'ית יש אינטרסים פוליטיים, צבאיים ואזוריים משלה, והיא עשויה לקבל החלטות שאינן תואמות במלואן את העדפותיה של איראן.
לכן, גם אם טהראן תסכים לסייע בהפחתת המתיחות, אין בכך ערובה להפסקת הלחימה. השגת הסדר יציב תחייב הידברות ישירה או עקיפה עם החות'ים עצמם, לצד טיפול בגורמים הפוליטיים העומדים ביסוד המשבר בתימן.
איראן יכולה למלא תפקיד של מתווכת ולהפעיל השפעה, אך אין ביכולתה להבטיח לבדה הסכם שיחייב את כל הצדדים.
טהראן מבקשת להוכיח שהמפתח לביטחון האזורי נמצא בידיה
לדברי גורמים ביטחוניים, איראן מרוצה מהמצב שנוצר,
מבחינת איראן, הביקור של נציגי ברית מכה בטהראן מספק הזדמנות להציג את עצמה כגורם שאי אפשר לעקוף אותו בניסיון לייצב את המזרח התיכון. בטהראן מבקשים להבהיר כי ביטחון המפרץ והאזור אינו יכול להתבסס רק על בריתות צבאיות בין מדינות ערביות ומוסלמיות, ובוודאי לא על הסדרים הנשענים על ארה"ב, אלא מחייב שיתוף פעולה עם איראן עצמה.
איראן יכולה להציג את עצמה כמי ששמרה על כוחה הצבאי והשפעתה האזורית, דבר שמאלץ את יריבותיה להתחשב בעמדותיה ולבקש את עזרתה בפתרון המשבר.
סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית הדגישה בעקבות המפגש כי השתתפותה של איראן היא תנאי מוקדם לכינונה של ארכיטקטורה ביטחונית חדשה במפרץ. גם בכירים איראנים הציגו את הפגישה כהזדמנות לקדם תפיסה של ביטחון אזורי הנשען על שיתוף פעולה בין מדינות האזור, ללא התערבות של מעצמות חיצוניות.
הנשיא פזשכיאן הביע את תמיכת טהראן בכל הבנה שתתרום לחיזוק הביטחון האזורי והצהיר על נכונותה לבחון צעדים לקידום שיתוף פעולה וליישוב חילוקי דעות.
מבחינת טהראן, שיתוף פעולה כזה עשוי גם להחליש את התפיסה שלפיה ביטחון מדינות המפרץ מחייב הסתמכות על ארה"ב. אם מדינות האזור יצליחו להגיע להבנות ביניהן, איראן תוכל לטעון כי נוצר בסיס לסדר ביטחוני אזורי עצמאי יותר.
אלא שבין ההצהרות על סדר אזורי חדש לבין מימושו בפועל קיים פער משמעותי. המחלוקות בין איראן לשכנותיה נוגעות לא רק לתימן, אלא גם למאזן הכוחות האזורי, להשפעתה של טהראן על השלוחות החמושות שלה ולשאלת המעורבות של מעצמות חיצוניות כמו ארה"ב, סין ורוסיה.
החשש ממלחמה נוספת בין ארה"ב, ישראל ואיראן
להערכת גורמים ביטחוניים, העימות בתימן אינו הסיבה היחידה שבגללה הגיעו נציגי שלוש המדינות לטהראן. גורם אסטרטגי נוסף הוא החשש מפני חידוש המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן.
הסלמה מחודשת עלולה לפגוע לא רק באיראן, אלא גם בסעודיה ובמדינות נוספות באזור. מתקפות נגד מתקני אנרגיה, שיבושים בנתיבי השיט והתרחבות הלחימה לזירות נוספות עלולים להעמיד את מדינות המפרץ בפני משבר ביטחוני וכלכלי רחב.
לסעודיה יש אינטרס מובהק למנוע תרחיש כזה. היא מבקשת להגן על גבולותיה ועל תשתיות האנרגיה שלה, ולהימנע ממצב שבו מלחמה בין איראן ליריבותיה תגלוש לשטחה או תוביל להתקפות נוספות מצד החות'ים.
גם טורקיה ופקיסטן מעוניינות למנוע התלקחות צבאית שתערער את היציבות האזורית.
הביקור בטהראן נועד אפוא גם ליצור מרחב דיפלומטי שיצמצם את הסיכון לחישוב מוטעה (מיס קלקולציה) ולהסלמה בלתי מתוכננת. עם זאת, אין פירוש הדבר שהמשלחת הצליחה להשיג התחייבות איראנית למנוע מלחמה או שהושג הסכם מחייב בין הצדדים.
מצר הורמוז והמשא ומתן עם וושינגטון
המשבר האזורי קשור גם למבוי הסתום במשא ומתן בין איראן לארה"ב. המחלוקת נוגעת לתוכנית הגרעין האיראנית, לדרישות הביטחוניות של טהראן ולמצור הימי האמריקאי על נמלי איראן.
טהראן הביעה נכונות לפתוח מחדש את מצר הורמוז בתמורה להסרת המצור מעל נמלי הים שלה, אך הפערים בין הצדדים עדיין מקשים על השגת הסכם רחב יותר.
סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינן יכולות לכפות על וושינגטון או על טהראן להתפשר. עם זאת, הן עשויות לסייע ביצירת ערוץ הידברות שיאפשר לצדדים לבחון הסדרים הדרגתיים, לרבות הפחתת המתיחות הצבאית, הסדרי השיט במצר הורמוז ופתיחת משא ומתן על הסוגיות שבמחלוקת.
לדברי גורמים ביטחוניים,החשש מפני חידוש המלחמה לאחר הבחירות לקונגרס האמריקאי ב-3 בנובמבר, מוסיף דחיפות למאמצים הדיפלומטיים. על רקע חוסר האמון בין וושינגטון לטהראן, מדינות האזור מבקשות למנוע מצב שבו היעדר הסכם יוביל במהירות להסלמה צבאית חדשה.
האם הביקור יסלול את הדרך להסדר אזורי?
ישראל עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות וגורמים ביטחוניים בכירים מביעים ספק רב ביכולת של חברות ברית מכה להשיג הסדר אזורי עם איראן.
סעודיה מבקשת להפסיק את התקיפות החות'יות, פקיסטן וטורקיה מעוניינות למנוע מלחמה אזורית, ואיראן מבקשת לשמר את השפעתה ולהוכיח כי היא שותפה הכרחית לכל הסדר ביטחוני במפרץ. לאינטרסים הללו יש נקודת מפגש, אך אין פירוש הדבר שהצדדים מסכימים על הדרך להשגתם.
ההסכמה שהושגה להמשיך בדיונים על שיתוף פעולה אזורי היא צעד דיפלומטי, אך עדיין אין שום ראיה לכך שהושגה פריצת דרך בסוגיות המרכזיות.
בעקבות המפגש בטהראן, לא פורסם שום הסכם שמבטיח את הפסקת התקיפות החות'יות, לא הוצגו ערבויות ביטחוניות מחייבות, ולא נמסר על הסכמה רחבה יותר בנוגע לעימות בין איראן לארה"ב.
מבחן התוצאה יהיה בשאלה אם טהראן תסייע בפועל להפחתת התקיפות מתימן על סעודיה, ואם שלוש המדינות יצליחו להפוך את הביקור למסגרת קבועה של הידברות אזורית.
בסופו של דבר, אומרים גורמים ביטחוניים, "ברית מכה" ניצבת בפני מבחן כפול: עליה להוכיח שהיא מסוגלת לספק ביטחון לחברותיה, ובמקביל להראות שהיא יכולה לפעול מול איראן בלי להיגרר לעימות צבאי עמה.
מבחינת סעודיה, הצלחה תימדד בראש ובראשונה בבלימת האיום החות'י ובהגנה על שטחה ועל מתקני האנרגיה שלה. מבחינת איראן, ההישג יהיה הכרה במעמדה כגורם מרכזי בעיצוב הסדר האזורי.
כרגע נראה כי כל הצדדים מנסים לקנות זמן ולמנוע הסלמה בהמתנה לתוצאות בחירות האמצע בארה"ב ב-3 בנובמבר, הנשיא טראמפ יצטרך לקבל את ההחלטה אם לתקוף ביחד עם ישראל באיראן, נכון לעכשיו, איראן מסרבת להתגמש בעמדותיה וסבב לחימה נוסף עומד בפתח, ספק רב אם ברית מכה תצליח למנוע אותו.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
