רשת אל-ג'זירה ציינה אתמול שלושים שנה להקמתה בטקס חגיגי בדוחא בהשתתפות אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, כך דיווח האתר הקטארי "אלח'ליג' און ליין".
על פי הדיווח, עם כניסתה לעשור הרביעי לקיומה, הרשת מציגה מבנה חדש לערוצי החדשות שלה, משיקה 33 תוכניות נוספות ומשקיעה בטכנולוגיות מתקדמות ובבינה מלאכותית, בניסיון להתאים את פעילותה לשינויים המהירים בעולם התקשורת.
רשת אל-ג'זירה, שהחלה את שידוריה מדוחא ב-1 בנובמבר 1996, הפכה בתוך שלושה עשורים מערוץ חדשות ערבי אחד למוסד תקשורת בינלאומי הפועל בשפות שונות ובפלטפורמות מגוונות.
בדיווח מיוחד שפרסם אתר "אלחליג' און ליין" לרגל יום השנה ה-30 להקמתה, מתוארת הדרך שבה הפכה הרשת לאחד הגורמים הבולטים בעיצוב מפת התקשורת הערבית והיחסים בין הציבור הערבי לבין כלי התקשורת והמערכת הפוליטית.
כאשר החלה אל-ג'זירה לשדר, התקשורת הערבית נשלטה במידה רבה בידי כלי תקשורת רשמיים, ומרחב הדיון הפוליטי וריבוי הדעות היה מוגבל בערוצים רבים. הקמת הערוץ נועדה להציע מודל שונה, המבוסס על מתן במה לדעות מנוגדות, הרחבת הדיון הציבורי ואירוח אישים והשקפות שלא זכו באותה תקופה לביטוי נרחב בתקשורת הערבית.
הסיסמה שהפכה לסימן ההיכר של הרשת, "הדעה והדעה האחרת", ביטאה את השינוי שביקשה להוביל. במקום להסתפק בהודעות רשמיות ובהעברת הצהרות, הציגה אל-ג'זירה דיונים ישירים, סיקור מהשטח, תחקירים וראיונות פוליטיים שעסקו גם בסוגיות השנויות במחלוקת בעולם הערבי.
על פי הדיווח,הקמת הרשת הייתה קשורה לחזונו של האמיר האב, השייח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, שאימץ את הרעיון להקים ערוץ חדשות ערבי בעל עצמאות מערכתית, שיוכל להציג לעולם את האירועים והסוגיות באזור ולספק לציבור הערבי מרחב רחב יותר לקבלת מידע ולהבעת דעה. לפי הדיווח, התמיכה הפוליטית של האמיר האב ותפיסתו את חשיבות התקשורת בעיצוב התודעה וביצירת השפעה היו גורמים מרכזיים שאפשרו את הקמת המיזם ואת התפתחותו.
עם השנים הפכה אל־ג'זירה גם לאחד הביטויים הבולטים של הנוכחות התקשורתית הקטארית בזירה הבינלאומית, ולמרכיב בעוצמתה הרכה של קטאר.
התרחבותה של הרשת חרגה בהדרגה מגבולות השידור בערבית. בשנת 2006 הושק ערוץ אל-ג'זירה באנגלית, ובהמשך נוספו ערוצים ופלטפורמות נוספות, ובהם אל-ג'זירה תיעודית, אל־ג'זירה מובאשר(ישיר) ושירותי תוכן דיגיטליים.
סיקור המלחמות והמשברים הבינלאומיים תרם לביסוס מעמדה של הרשת, בין היתר במהלך המלחמה באפגניסטן בשנת 2001, הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003, ההתקוממויות "האביב הערבי" בשנת 2011 והמלחמה ברצועת עזה.
לצד התרחבותה, התמודדה רשת אל-ג'זירה לאורך השנים עם לחצים פוליטיים, מקצועיים וביטחוניים. ממשלות אחדות סגרו את משרדיה או אסרו את שידוריה, ועיתונאים של הרשת שילמו מחיר כבד במהלך עבודתם בשטח. כמה מהם נהרגו בעת שסיקרו אירועים בעיראק, בפלסטין, בסוריה ובמדינות נוספות.
על פי הנתונים הרשמיים של הרשת, היא מעסיקה כיום יותר מ-3,000 עובדים מיותר מ-95 מדינות, מפעילה למעלה מ-70 משרדים ברחבי העולם ושידוריה מגיעים ליותר מ-434 מיליון בתי אב ביותר מ-150 מדינות.
שינוי מבני וטכנולוגי לקראת העשור הרביעי
לרגל יום השנה ה-30 הודיעה הרשת על שינוי במבנה ערוצי החדשות שלה בשפה הערבית. המערך החדש יחלק את פעילות החדשות בין שלושה ערוצים: אל־ג'זירה חדשות, אל־ג'זירה מובאשר ואל־ג'זירה עכשיו. כל אחד מהם יתמקד בתחום אחר, החל בסיקור חדשותי מעמיק, דרך שידורים ישירים ועד לעדכונים שוטפים על אירועים מתפתחים וחדשות מתפרצות.
לצד השינוי המבני הודיעה הרשת על השקת 33 תוכניות חדשות ועל השקעה בפיתוח חדרי החדשות, בפלטפורמות הדיגיטליות ובטכנולוגיות מתקדמות, ובהן בינה מלאכותית. המהלך נועד להתמודד עם השינויים בהרגלי צריכת החדשות ועם התחרות הגוברת מצד הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות.
חגיגות יום השנה נערכו ביום ראשון בערב, 1 בנובמבר, במטה הרשת בדוחא, תחת הסיסמה "ואנחנו עדיין מספרים את הסיפור". בטקס השתתף אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, לצד ראש הממשלה ושר החוץ, השייח' מוחמד בן עבד א־רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, שרים, חברי הנהלת הרשת ואנשי תקשורת ותרבות ממדינות שונות.
לפני תחילת הטקס צפה האמיר במצגת אינטראקטיבית שסקרה את התחנות המרכזיות בתולדות הרשת מאז הקמתה, וכן בסרט תיעודי שכלל קטעים מנאומיו של אביו, האמיר האב, שבהם התייחס לאל־ג'זירה ולחזון שעמד מאחורי הקמתה. במהלך האירוע נשאו דברים יו"ר מועצת המנהלים של הרשת, השייח' חמד בן ת'אמר אאל ת'אני, והמנכ"ל, השייח' נאסר בן פייסל אאל ת'אני. לאחר הטקס ביקר האמיר באולפנים החדשים ובחדר החדשות והתרשם מהציוד ומהטכנולוגיות המשמשים להפקת מהדורות החדשות ולשידורים.
העמדה הישראלית, בין התרחבות הרשת להגבלות על פעילותה בישראל
בעוד רשת אל-ג'זירה מציינת שלושים שנה להקמתה ומשיקה מבנה תקשורתי חדש שנועד להרחיב את פעילותה ולהתאים אותה לעידן הדיגיטלי, בישראל נמשכת המדיניות להגבלת פעילותה של הרשת. עד כה לא פורסמה התייחסות ישראלית רשמית מיוחדת למבנה החדש של שלושת ערוצי החדשות, אך ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי מבחינת ממשלת ישראל, המחלוקת הביטחונית סביב פעילות אל-ג'זירה עדיין רחוקה מסיום.
ב-31 באוקטובר אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את הארכת ההגבלות על שידורי אל-ג'זירה וערוץ אל-מיאדין, המזוהה עם חזבאללה, בישראל ב-90 ימים נוספים, עד 20 בינואר 2027.
זו הפעם ה-13 שבה אושרו ההגבלות על שני הערוצים. ההחלטה התקבלה לאחר שהמדינה הציגה בפני בית המשפט חוות דעת של גורמי ביטחון וחומרים חסויים, שלפיהם שידורי הערוצים מהווים פגיעה ממשית בביטחון המדינה. השופט קבע כי החומר שהוצג בפניו מבסס תשתית עובדתית לפגיעה כזו.
עמדת המדינה היא כי פעילות אל-ג'זירה אינה מסתכמת בסיקור חדשותי רגיל, וכי חלק מתכניה והקשרים המיוחסים לה עלולים לפגוע בביטחון ישראל.
מנגד, עורכי הדין של הרשת טענו כי ההחלטות נגדה נגועות בשיקולים פוליטיים ופוגעות בחופש העיתונות, בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. הרשת דוחה את הטענות בדבר קשר בלתי תקין בינה לבין חמאס וטוענת כי היא פועלת על פי כללי אתיקה עיתונאיים.
ההגבלות אינן מסתכמות בסגירת משרדי הרשת בישראל. הן כוללות גם חסימת אפשרות קליטת שידוריה והגבלת הגישה לאתריה ולשידורים הישירים שלה בפלטפורמות דיגיטליות, בהתאם להוראות שאושרו בהליך המשפטי.
כך נוצר פער בולט בין שני התהליכים: מצד אחד, אל-ג'זירה משקיעה בהרחבת מערך השידורים שלה, בהקמת ערוץ חדשות רציף, בהעמקת התחקירים והפרשנות ובהטמעת בינה מלאכותית בחדרי החדשות. מצד שני, בישראל נמשכת המדיניות שנועדה למנוע את פעילותה בשטח המדינה, על בסיס הטענה כי שידוריה מהווים סיכון ביטחוני.
בשלב זה אין אינדיקציה לכך שמערכת הביטחון הישראלית פרסמה הערכה נפרדת לגבי השפעת המבנה החדש על הסיקור של ישראל, הדבר יייבחן במרוצת הזמן.
עם זאת, ההתפתחות מעוררת שאלה חשובה: האם המעבר למבנה תקשורתי חדש, המשלב חדשות מתפרצות, שידורים ישירים וסיקור מעמיק, ישפיע על אופי הסיקור של ישראל ועל יכולתה של אל-ג'זירה להרחיב את השפעתה בעולם הערבי והבינלאומי?
גורמים ביטחוניים בישראל חוששים שההסתה בערוץ הזה נגד ישראל רק תתגבר.
עם כניסתה לעשור הרביעי, ניצבת אל-ג'זירה בפני אתגר שאינו מסתכם בהרחבת תפוצתה או בהקדמת מתחרותיה בפרסום ידיעות. עליה לשמר את אמון הציבור ואת אמינותה, ולהמשיך לספק לצופים לא רק מידע על האירועים, אלא גם כלים להבנתם בעולם שבו מקורות המידע מתרבים וקצב התרחשות האירועים הולך וגובר.
מבחינת ישראל, אומרים גורמים ביטחוניים, אין ציפייה שהערוץ הזה ישדר שידורים מאוזנים וההערכה היא כי בתוקף היותו שופר תעמולה של קטאר, הממומן ונשלט על ידה באופן מלא, הוא ימשיך לשדר ביתר עוצמה את הנרטיב האנטי ישראלי וימשיך להפיץ את המסרים של תנועת "האחים המוסלמים".
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
