האירועים האלימים במהלך חודש רמדאן במזרח ירושלים ובהר הבית החזירו לאחור את יחסי ישראל עם ירדן ומחקו לחלוטין את ירח הדבש החדש שפתחה ממשלת בנט לפני כשנה עם בית המלוכה ההאשמי.
בירדן ייחלו לנפילתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, היחסים של בית המלוכה הירדני עמו היו עכורים עוד מתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה, עוד בזמנו של המלך חוסיין בן טלאל ז"ל, כשהמשבר העיקרי ביניהם נוצר מההוראה של נתניהו לדני יתום, ראש המוסד הישראלי דאז, לחסל את מנהיג חמאס ח'אלד משעל על אדמת ירדן.
יחסי ישראל ירדן לא התאוששו מאז למרות הסכם השלום שנחתם ביניהן ב-1994 המכונה הסכם "ואדי ערבה".
היחסים המתוחים ביו ישראל לירדן החריפו עוד יותר מאז עלייתו של המלך עבדאללה השני לשלטון, המלך עבדאללה העריך מאוד את ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל אך חשש ממנו מאוד בגלל התבטאויותיו כי "ירדן היא המדינה הפלסטינית", המלך עבדאללה נזהר מאוד שלא להתעמת עם שרון וניהל עמו מערכת יחסים חשאית ששמרה על האינטרסים של שתי המדינות.
כשחזר בנימין נתניהו לשלטון שוב אירעו שורה של משברים בין ישראל לירדן, המלך עבדאללה מתעב את בנימין נתניהו והיחסים ביניהם היו עכורים מאוד והתקיימו בעיקר באמצעות היועצים, המלך עבדאללה מיעט ככל הניתן להיפגש עם נתניהו בחשאי או בגלוי.
חילופי הממשלה בישראל וירידתו של נתניהו מהשלטון הפיחו תקווה חדשה אצל המלך עבדאללה כי עתה יוכל לקדם את האינטרסים של ירדן בתחום הכלכלי ובעיקר בתחום המדיני את רעיון פיתרון שתי המדינות כדי להפחית את הלחץ הפלסטיני הפנימי על בית המלוכה ההאשמי.
ממשלת בנט פתחה את פרק היחסים החדש עם ירדן בשורה של מחוות בתחום המים והאנרגיה, בכירים ישראלים החלו לעלות לרגל לפגישות עם המלך עבדאללה בארמון המלוכה ונתנו לו את התחושה כי הוא "על הסוס הנכון".