מי שעקב דרך מסכי הטלוויזיה אחרי הלווית הענק של כתבת ערוץ אלג'זירה, שירין אבו עאקלה, בוודאי שם לב לכך שבהלוויה הונפו דגלי "פלסטין" בלבד ולא היה שום אפילו דגל אחד של תנועת חמאס.
זאת לאחר שבמהלך חודש רמדאן שלט הצבע הירוק של דגלי חמאס בכל האירועים כמעט ובמיוחד באירועים בהר הבית.
מותה של שירין אבו עאקלה נפל כרעם ביום בהיר על הרש"פ אך היא התעשתה, מיהרה למנף אותו לצרכיה הפוליטיים ואף הקדימה את תנועת חמאס.
היא השתמשה במותה של שירין אבו עאקלה, שהינה נוצרייה במוצאה, כדי להפוך אותה לסמל לאומי חילוני שיאחד את הפלסטינים,ללא הסימנים הדתיים של תנועת חמאס.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מיהר לאמץ אותה אל חיקו כסמל של תנועת פת"ח, הוא ערך לה הלוויה רשמית בטקס צבאי במוקאטעה ברמאללה, סמוך לקברו של יאסר ערפאת, ומשם יצא מסע ההלוויה למזרח ירושלים כשכל הדרך מונפים הדגלים הפלסטינים בצבעי שחור, לבן, ירוק ואדום.
בתנועת חמאס מודאגים מהמהלך של יו"ר הרש"פ שלהערכתם מקלקל להם את המומנטום של המהלך שהחל לפני שנה במבצע "שומר החומות" שהוא ההתמקדות בשחרור ירושלים ומסגד אלאקצא.
גורמים בחמאס מעריכים כי המהלך של הרש"פ למנף את מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה כדי להוקיע מדינית את ישראל כמי שמבצעת "פשעי מלחמה" נדון לכישלון מראש, אין שום סיכוי שישראל תועמד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והפרשה תרד מסדר היום הבינלאומי.
אולם כלפי חוץ הם מביעים תמיכה במהלך של הפניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
תנועת חמאס רוצה להחזיר את סדר היום הפלסטיני להתמקדות בירושלים ובמסגד אל-אקצא, זהו הדלק שמדליק את הרחוב ודוחף אותו לקראת אינתיפאדה חדשה, לא מותה של העיתונאית אבו עאקלה שהייתה מזוהה כאחד השופרות של הרש"פ באמצעות ערוץ א-ג'זירה.
ח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, העניק ראיון ב-15 במאי לעיתון "אל-קודס" המזרח ירושלמי שבו קבע כי "ירושלים ומסגד אלאקצא הם הכותרת של המאבק (נגד ישראל)" וכי פרשת "הריגתה של שירין אבו עאקלה הוכיחה את שבריריות הכיבוש".
סדר היום הפלסטיני יחזור מטבע הדברים לקו המנחה שקבע חמאס בעניין ירושלים ומסגד אל-אקצא עם התקרבות "יום שחרור ירושלים", "יום הנכסה" ( פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967) וחג השבועות.
ירושלים ומסגד אל-אקצא שוב יהיו במוקד ההתרחשויות.
חמאס איננו מתייחס למבצע "שומר החומות" שנמשך 11 ימים כסבב לחימה קצר אלא כפרק ראשון במערכה הכוללת לשחרור ירושלים ומסגד אלאקצא.
הוא קורא לה מערכת "חרב ירושלים"(סיף אל-קודס) שתימשך עד למטרה הסופית, מנהיג חמאס יחיא סינוואר אומר "החרב נשלפה ולא תוחזר לנדנה עד אשר יושגו כל המטרות".
כלומר, תנועת חמאס נמצא במערכה פתוחה מול ישראל, מעין מלחמת התשה מיום אזכור אחד למשנהו. המצב הזה מחייב הכרעה ברורה מצד ישראל באיזשהו שלב, היא לא יכולה להתנהל במצב שבו כוחות הביטחון שלה מתוחים עד הקצה במשך כמה חודשים, צריך לזכור כי חודש רמדאן וימי האזכור הפלסטינים קיימים בכל שנה ואי אפשר להסכים לכך שמדינת ישראל תהייה נתונה לאיומי טרור כמה חודשים ברציפות בכל שנה.
במלאת שנה למבצע "שומר החומות" תנועת חמאס מציינת את 4 הישגיה העיקריים.
א.איחוד כל הזירות הפלסטיניות נגד ישראל-במיוחד במגזר הערבי ובערים המעורבות.
ב.מיצוב תנועת חמאס כ"מגן ירושלים ומסגד אל-אקצא" בעיני הפלסטינים והערבים בעולם.
ג.חיזוק מעמדה של חמאס ברחוב הפלסטיני על חשבון הרש"פ.
ד.חשיפת נקודות התורפה של מערכת "כיפת ברזל".
הנהגת חמאס רוצה להוביל כעת את מלחמת ההתשה נגד ישראל באמצעות פיגועי טרור והתפרעויות במזרח ירושלים ובשטחי הגדה כדי לאפשר את שיקומה האזרחי של רצועת עזה מנזקי המלחמה האחרונה ואת שיקום תשתית המנהרות שנהרסה וחידוש מלאי הרקטות.
יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה אמר לפני כמה ימים בפורום פנימי ברצועה:
"לא נאפשר לישראל בשום מצב לכרסם בשום הישג מהישגי מערכת "חרב ירושלים", נשמור על ההישגים ולא נאפשר לגרור את רצועת עזה למעגל האלימות, אנו שומרים על שלמות עמנו ומנהלים את המאבק עם האויב על פי האינטרסים של עמנו".
במקביל לניסיון להתניע אינתיפאדה חדשה במזרח ירושלים ובגדה,תנועת חמאס ממשיכה בתהליך ההתעצמות הצבאית שלה ברצועת עזה: שיקום מערך המנהרות וחידוש מלאי הרקטות ופיתוחן לקראת המשך ההכנות למלחמה עם ישראל, סבב הלחימה הבא צפוי להיות ארוך יותר ואלים יותר, חמאס נחושה לקבע את הישגיה ואף להשיג הישגים חדשים.
