מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.
ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
גורמים ביטחוניים בכירים מזהים התגברות קריאות ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון להתנגדות עממית בלתי חמושה נגד צה"ל והמתנחלים, בעוד הרש"פ מתנגדת לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל שתפגע קשות בפלסטינים.
למרות ההסלמה ביהודה ושומרון והמתיחות הגוברת בין מתנחלים לפלסטינים, גם גורמי הביטחון וגם בכירים ברש"פ אינם מזהים בשלב זה תנאים לפרוץ אינתיפאדה שלישית. אולם הם מזהירים כי משבר בהר הבית עלול להפוך בתוך שעות את המציאות כולה.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.
ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.
לאחר שנשחקה צבאית ואיבדה את יכולתה לשלוט ברצועה, חמאס מסכימה לראשונה לאיסוף נשקה הכבד ולהעברת ניהול עזה לידי גוף פלסטיני חדש בניסיון להבטיח את הישרדותה הפוליטית ביום שאחרי המלחמה.
המחלוקת הפוליטית בישראל סביב הסכם פירוק חמאס מנשקו והבחירות הקרובות מעוררת דאגה בקרב המתווכות והפלגים הפלסטיניים כי ממשלת נתניהו תעכב את יישום ההבנות שהושגו. מבחינתם, המבחן האמיתי אינו עוד השגת הסכם , אלא היכולת לחייב את ישראל לבצע אותו.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
למרות הכרזת טראמפ על הסכם היסטורי, בישראל מטילים ספק בכוונת חמאס להתפרק מנשקו ומזהירים כי הארגון מבקש להשאיר את השליטה בנשק בידי גורם פלסטיני ולהתנות כל צעד בנסיגה ישראלית ובהתקדמות מדינית.
גורמים ביטחוניים בכירים מזהים התגברות קריאות ברחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון להתנגדות עממית בלתי חמושה נגד צה"ל והמתנחלים, בעוד הרש"פ מתנגדת לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל שתפגע קשות בפלסטינים.
למרות ההסלמה ביהודה ושומרון והמתיחות הגוברת בין מתנחלים לפלסטינים, גם גורמי הביטחון וגם בכירים ברש"פ אינם מזהים בשלב זה תנאים לפרוץ אינתיפאדה שלישית. אולם הם מזהירים כי משבר בהר הבית עלול להפוך בתוך שעות את המציאות כולה.
הסנקציות החדשות נגד בכירי הארגון מסמנות שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקנית , ממאבק בטרור למאבק בתשתית האידיאולוגית והכלכלית של האסלאם הפוליטי
