חמאס מוכן רשמית לוותר על השלטון ברצועת עזה אך מסרב למסור את נשקו, לדברי גורמים ביטחוניים בכירים משמעות הדבר היא כי חמאס מתכנן לשמור על שלטונו מאחורי הקלעים לאחר נסיגת צה״ל ולהתכונן למערכה הבאה.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
בסיס האוויר בגרם בצפון אפגניסטן חוזר למוקד הדיון הבינלאומי. טראמפ שואף להשיב לארה״ב את השליטה בבסיס האסטרטגי לצורכי השפעה צבאית ומודיעינית במזרח אסיה, בעוד הטאליבאן והאפגנים מתנגדים, והעולם צופה במאבק על האיזון בין המעצמות.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
חתימת ההסכם הביטחוני האסטרטגי בין סעודיה לפקיסטן, שמחזיקה בנשק גרעיני, יוצרת שותפות מחייבת המבוססת על עקרון ההגנה ההדדית, מעוררת דאגה בישראל ומסמנת אפשרות להקמת ברית אזורית רחבה יותר שיכולה לכלול מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
מקורות פלסטיניים ל"אל-שרק אל-אוסאט": הרשות חייבת לשלוט ברצועה , אין מניעה ששחקנים בינלאומיים יסייעו, אך לא ינהלו את עזה במקומה. גורמים מדיניים בכירים בישראל:ישראל מתנגדת בתוקף לכל מעורבות של הרש"פ בניהול הרצועה ביום שאחרי המלחמה.
למרות התקיפה הישראלית על צמרת חמאס בדוחא, קטאר ניצבת כמתווך העיקרי בין ישראל לחמאס בזכות ניסיונה המוכח במשא ומתן וקשריה עם חמאס וממשל טראמפ.
פסגת החירום בבירת קטאר הפכה לסמל של אחדות ערבית-אסלאמית, אך מימוש החלטותיה תלוי במאבק בין הצהרות סמליות לבין צעדים אופרטיביים שיוכלו להטיל בידוד מדיני וכלכלי על ישראל.
חמאס מוכן רשמית לוותר על השלטון ברצועת עזה אך מסרב למסור את נשקו, לדברי גורמים ביטחוניים בכירים משמעות הדבר היא כי חמאס מתכנן לשמור על שלטונו מאחורי הקלעים לאחר נסיגת צה״ל ולהתכונן למערכה הבאה.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
בסיס האוויר בגרם בצפון אפגניסטן חוזר למוקד הדיון הבינלאומי. טראמפ שואף להשיב לארה״ב את השליטה בבסיס האסטרטגי לצורכי השפעה צבאית ומודיעינית במזרח אסיה, בעוד הטאליבאן והאפגנים מתנגדים, והעולם צופה במאבק על האיזון בין המעצמות.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
חתימת ההסכם הביטחוני האסטרטגי בין סעודיה לפקיסטן, שמחזיקה בנשק גרעיני, יוצרת שותפות מחייבת המבוססת על עקרון ההגנה ההדדית, מעוררת דאגה בישראל ומסמנת אפשרות להקמת ברית אזורית רחבה יותר שיכולה לכלול מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
מקורות פלסטיניים ל"אל-שרק אל-אוסאט": הרשות חייבת לשלוט ברצועה , אין מניעה ששחקנים בינלאומיים יסייעו, אך לא ינהלו את עזה במקומה. גורמים מדיניים בכירים בישראל:ישראל מתנגדת בתוקף לכל מעורבות של הרש"פ בניהול הרצועה ביום שאחרי המלחמה.
למרות התקיפה הישראלית על צמרת חמאס בדוחא, קטאר ניצבת כמתווך העיקרי בין ישראל לחמאס בזכות ניסיונה המוכח במשא ומתן וקשריה עם חמאס וממשל טראמפ.
פסגת החירום בבירת קטאר הפכה לסמל של אחדות ערבית-אסלאמית, אך מימוש החלטותיה תלוי במאבק בין הצהרות סמליות לבין צעדים אופרטיביים שיוכלו להטיל בידוד מדיני וכלכלי על ישראל.
