
מדוע ישראל מצליחה לחסל במהירות את פעילי הזרוע הצבאית של חמאס
קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.

קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.

בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.

בין חיכוך מבוקר לשחיקה מתמשכת, רצועת עזה מתנהלת במודל של עימות מתחת לסף המלחמה

מודל לבנון בעזה-ארגון חמאס פועל להישאר הכוח הצבאי הדומיננטי ברצועה מאחורי הקלעים לצד שלטון אזרחי פורמלי, כדי להבטיח שליטה מלאה לאורך שנים.

החלטת מועצת הביטחון סוללת את הדרך לשיגור כוח בינלאומי לעזה, אך גורמי ביטחון מזהירים כי חמאס ינסה לסכל את המהלך בשטח והכוח החדש חסר יכולת אמיתית לפרק את הארגון מנשקו.
בירושלים מנסים למזער את הביקורת על אזכור המדינה הפלסטינית בהחלטה, בעוד חמאס מתחזק בשטח מבחינה אזרחית וצבאית.

נוכח הקשיים במשא ומתן על הקמת הכוח הבינלאומי ופירוק חמאס מנשקו, ישראל נערכת לאפשרות של קריסת הפסקת האש, צה"ל מכין תוכנית חירום שתוצג בקבינט הביטחוני.

תוכנית השלום של טראמפ תקועה במבוי סתום, הממשל האמריקני מציב יעדים שאפתניים אך חסרי תכלית מעשית, בעוד חמאס משתקם ומתחמש מחדש.
אף מדינה ערבית אינה מוכנה לעימות ישיר עם חמאס שמחזיק עדיין במאות קילומטרים של מנהרות ובאלפי מחבלים חמושים, בעוד וושינגטון מתקשה למצוא גורם שיפרק את הארגון מנשקו.

מערכת המנהרות המפותחת של הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה היא תוצאה של עבודת מומחים מיומנים וארגון צבאי מקדים .
המנהרות הפכו לנקודת מחלוקת מרכזית במשא ומתן על הפסקת האש ולגורם שאינו נעלם בקלות.

הדרך לפירוק חמאס מנשקו היא ארוכה ומפותלת,בינתיים חמאס משקם את יכולותיו הצבאיות ברצועה וארה"ב לא הקימה שום מנגנון לפרקו מנשקו. הברחות הנשק נמשכות ופירוק הנשק של חמאס הוא אתגר ביטחוני שצפוי להימשך שנים.

בעוד ממשל טראמפ מנסה לקדם את סעיף פירוק חמאס מנשקו במסגרת תוכנית השלום האמריקנית, גורמי ביטחון בישראל מטילים ספק ביכולת לאכוף מהלך כזה.
הניסיון הכושל לפרק את חזבאללה בלבנון משמש תמרור אזהרה, וחמאס מצידו מנצל את הפסקת האש לשיקום כוחו הצבאי ולחיזוק שליטתו ברצועה כשהוא בונה על סחבת דיפלומטית ועל גיבוי מטורקיה וקטאר.

קריסת מערך המנהרות, שינוי דפוסי הפעולה של חמאס והעליונות המודיעינית הישראלית הם הגורמים המרכזיים להתגברות גל החיסולים ברצועת עזה.

בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.

בין חיכוך מבוקר לשחיקה מתמשכת, רצועת עזה מתנהלת במודל של עימות מתחת לסף המלחמה

מודל לבנון בעזה-ארגון חמאס פועל להישאר הכוח הצבאי הדומיננטי ברצועה מאחורי הקלעים לצד שלטון אזרחי פורמלי, כדי להבטיח שליטה מלאה לאורך שנים.

החלטת מועצת הביטחון סוללת את הדרך לשיגור כוח בינלאומי לעזה, אך גורמי ביטחון מזהירים כי חמאס ינסה לסכל את המהלך בשטח והכוח החדש חסר יכולת אמיתית לפרק את הארגון מנשקו.
בירושלים מנסים למזער את הביקורת על אזכור המדינה הפלסטינית בהחלטה, בעוד חמאס מתחזק בשטח מבחינה אזרחית וצבאית.

נוכח הקשיים במשא ומתן על הקמת הכוח הבינלאומי ופירוק חמאס מנשקו, ישראל נערכת לאפשרות של קריסת הפסקת האש, צה"ל מכין תוכנית חירום שתוצג בקבינט הביטחוני.

תוכנית השלום של טראמפ תקועה במבוי סתום, הממשל האמריקני מציב יעדים שאפתניים אך חסרי תכלית מעשית, בעוד חמאס משתקם ומתחמש מחדש.
אף מדינה ערבית אינה מוכנה לעימות ישיר עם חמאס שמחזיק עדיין במאות קילומטרים של מנהרות ובאלפי מחבלים חמושים, בעוד וושינגטון מתקשה למצוא גורם שיפרק את הארגון מנשקו.

מערכת המנהרות המפותחת של הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה היא תוצאה של עבודת מומחים מיומנים וארגון צבאי מקדים .
המנהרות הפכו לנקודת מחלוקת מרכזית במשא ומתן על הפסקת האש ולגורם שאינו נעלם בקלות.

הדרך לפירוק חמאס מנשקו היא ארוכה ומפותלת,בינתיים חמאס משקם את יכולותיו הצבאיות ברצועה וארה"ב לא הקימה שום מנגנון לפרקו מנשקו. הברחות הנשק נמשכות ופירוק הנשק של חמאס הוא אתגר ביטחוני שצפוי להימשך שנים.

בעוד ממשל טראמפ מנסה לקדם את סעיף פירוק חמאס מנשקו במסגרת תוכנית השלום האמריקנית, גורמי ביטחון בישראל מטילים ספק ביכולת לאכוף מהלך כזה.
הניסיון הכושל לפרק את חזבאללה בלבנון משמש תמרור אזהרה, וחמאס מצידו מנצל את הפסקת האש לשיקום כוחו הצבאי ולחיזוק שליטתו ברצועה כשהוא בונה על סחבת דיפלומטית ועל גיבוי מטורקיה וקטאר.