העיתון "א-שרק אלאווסט" פירסם הבוקר כתבת תחקיר על תופעת התגברות החיסולים של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה על ידי ישראל.
בתחקיר נאמר כי בשבועות האחרונים מתחדדת תמונה ברורה יחסית בזירה הביטחונית ברצועת עזה: ישראל מצליחה להאיץ באופן משמעותי את קצב חיסול בכירי ופעילי הזרוע הצבאית של חמאס, תוך פגיעה גם בדרגי ביניים ובפעילים שהיו מעורבים באירועי 7 באוקטובר 2023.
גל החיסולים הזה מעלה שאלות בתוך הארגון ומחוצה לו לגבי השינוי שחל ביכולת האיתור והפגיעה הישראלית, ולגבי השחיקה במנגנוני ההגנה של חמאס עצמו.
ההתפתחות אינה מקרית, אלא תוצאה של שילוב בין שינויים מבצעיים בשטח, קריסת חלק מהתשתיות המסתוריות של חמאס, והעמקת יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות מצד ישראל.
התחקיר מפרט את הסיבות להתגברות גל החיסולים של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס.
קריסת מערך המנהרות כנקודת מפנה
אחד ההסברים המרכזיים לשינוי בקצב החיסולים נעוץ בפגיעה הקשה במערך המנהרות של חמאס. במשך שנים שימשו המנהרות לא רק כתשתית לוגיסטית והתקפית, אלא גם כמקום מסתור לפיקוד הבכיר של הארגון ולניהול הלחימה.
הפעילות הצבאית הישראלית, שכללה פשיטות קרקעיות, הפצצות אוויריות והשמדת תוואים תת־קרקעיים, הובילה להרס חלקים נרחבים מהרשת הזו. התוצאה הייתה פגיעה ביכולת של חמאס להפעיל “מרחבים מוגנים” לפיקוד ושליטה.
על פי גורמים בשטח, הפגיעה במנהרות אילצה את הנהגת חמאס לצמצם שימוש בהן, ולעבור בהדרגה לפעילות מעל הקרקע. המעבר הזה, שנועד בין היתר לשמור על חיי בכירים ולשפר את יכולת התקשורת, הפך אותם לחשופים הרבה יותר למעקב ולסיכולים ממוקדים.
מעבר לפעילות מעל הקרקע והגברת החשיפה
היציאה מהמערכת התתקרקעית שינתה את כללי המשחק. בכירים בחמאס ובזרוע הצבאית, שבעבר פעלו ממערכות מסתור מורכבות, נאלצו לנוע במרחבים צפופים יותר, לעיתים בתוך אוכלוסייה אזרחית או בסביבת מגוריהם.
לפי מקורות פלסטיניים, חלק מהפעילים הבכירים פעלו בתקופות מסוימות ללא אבטחה צמודה ובאופן שמטרתו להקטין את יכולת המעקב, אך בפועל יצר מציאות שבה כל תנועה הפכה לפוטנציאל לחשיפה מודיעינית.
המעבר הזה התרחש במקביל להתבססות ישראלית על אזורי שליטה נרחבים ברצועה, מה שצמצם עוד יותר את אפשרויות התמרון של פעילי חמאס.
צמצום מרחב התמרון והלחץ הגיאוגרפי
גורם נוסף שמסביר את העלייה בקצב החיסולים הוא שינוי במבנה השליטה בשטח. הרחבת אזורי השליטה הישראליים יצרה ריכוז אוכלוסייה צפוף יותר באזורים מצומצמים, והפכה את מרחב הפעולה של חמאס למוגבל בהרבה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
כאשר מאות אלפי תושבים, יחד עם פעילים ודרגי פיקוד, נדחסים לאזורים מצומצמים יחסית, יכולת ההסתרה יורדת באופן משמעותי. לכך מצטרפת גם פעילות הנדסית אינטנסיבית של הרס תשתיות, שמגבילה עוד יותר את האפשרות לייצר מרחבי פעולה בטוחים.
עליונות מודיעינית וטכנולוגית
לצד השינויים בשטח, גורמים פלסטיניים עצמם מצביעים על שדרוג משמעותי ביכולות המודיעין הישראליות. מדובר בשילוב של מודיעין אנושי, פעילות של משתפי פעולה, ושימוש נרחב באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
לפי ההערכות, ישראל עושה שימוש במערכות איסוף מידע מבוססות בינה מלאכותית, רחפנים ומערכות יירוט אותות, שמאפשרות ניטור שוטף של שיחות, תנועות ודפוסי פעילות.
חלק מהמקורות אף מציינים שימוש ביכולות זיהוי קול ובחינה של חתימות דיגיטליות של תקשורת, לצד חדירה פיזית באמצעות אמצעי ריגול המוטמנים בשטח.
במקביל, הממד האנושי נותר משמעותי. לפי אותם גורמים, רשתות משתפי פעולה בתוך הרצועה תרמו לאיתור בכירים, לעיתים דרך מעקב ישיר ולעיתים דרך העברת מידע נקודתי.
שילוב גורמים שמייצר אפקט מצטבר
המהירות שבה מבוצעים החיסולים אינה נובעת מגורם יחיד, אלא משילוב של כמה מגמות: פגיעה בתשתיות התת קרקעיות, חשיפה גוברת של בכירי חמאס בשטח, צמצום מרחבי התמרון, ועליונות מודיעינית וטכנולוגית ישראלית.
במציאות זו, כל תנועה של בכיר הופכת לפעולה בעלת סיכון גבוה, והיכולת של חמאס לשמור על שכבת פיקוד יציבה נפגעת בהתמדה.
השלכות על המשך הלחימה
על פי התחקיר של העיתון,השחיקה המתמשכת בדרגי הפיקוד של חמאס עשויה להשפיע על אופי הלחימה בטווח הבינוני. מצד אחד, היא פוגעת ביכולת הארגון לנהל מערך פיקוד ושליטה סדור. מצד שני, היא עלולה להוביל לפיזור גדול יותר של הכוחות ולשינוי בדפוסי הפעולה לשיטות מבוזרות וקטנות יותר.
כך או כך, התמונה המצטיירת מהשטח היא של מאבק שבו ישראל הצליחה, לפחות בשלב הנוכחי, לשנות את מאזן היכולת המבצעית לטובתה באופן משמעותי, בעיקר באמצעות שילוב בין מודיעין מדויק, שליטה בשטח ופגיעה בתשתיות העומק של חמאס.
גורמים ביטחוניים בכירים אמרו בתגובה כי ישראל שיפרה את היכולות המודיעיניות שלה ברצועת עזה בצורה משמעותית שמאפשרת לה להתקדם לעבר המטרה העיקרית והיא מיטוט שלטון חמאס ברצועה והריסת כל היכולות הצבאיות שלו.
