פרשנים המקורבים לארגון חמאס אומרים כי במרכז המציאות הביטחונית ברצועת עזה מתרחש בימים אלה תהליך עומק שקט אך משמעותי,מדובר במאבק על זהות הפיקוד הבא של הזרוע הצבאית של חמאס, לאחר שורת חיסולים ממוקדים שביצעה ישראל נגד בכירי הזרוע הצבאית של הארגון.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל שיפרה באופן משמעותי את איסוף המודיעין ברצועת עזה באמצעות שב"כ, ויחידות 504 ו-8200 של אמ"ן ועניין הסיכולים הממוקדים הפך לעניין יום יומי וחלק מהפעילות השוטפת של צה"ל, דבר ששוחק את הזרוע הצבאית של חמאס.
מדובר לא רק בשינוי פרסונלי, אלא ברגע שעשוי לעצב מחדש את מבנה הכוח של הארגון בשנים הקרובות.
הפגיעה המתמשכת של כוחות הביטחון של ישראל, צה"ל בדרג הפיקודי של חמאס יצרה ואקום פיקודי חסר תקדים.
בתוך זמן קצר יחסית חוסלו או נפגעו כמה מן הדמויות המרכזיות שניהלו את המערכה הצבאית, כולל מי שנחשבו למתכננים ולמובילים של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על ישובי עוטף עזה.
גורמים ביטחוניים אומרים כי התוצאה היא מציאות שבה ההיררכיה הצבאית המסורתית של הארגון התערערה, והיכולת לשמר רציפות פיקודית הופכת לאתגר מרכזי.
לפי מקורות בארגון חמאס, הנהגת הארגון ניצבת כעת בפני דילמה כיצד לבנות מחדש את ההנהגה הצבאית של הארגון.
האפשרות הראשונה היא מינוי מפקד חדש לזרוע הצבאית במקום מוחמד עודה שחוסל לאחרונה, אך מהלך כזה הופך מורכב יותר ויותר לנוכח המעקב המודיעיני הישראלי הצמוד והסיכון המיידי לחיסול כל דמות שתזוהה כיעד פיקודי בכיר.
האפשרות השנייה היא מעבר למודל של "הנהגה קולקטיבית" (קיאדה ג'מאעיה-בערבית), בדומה למבנה ההנהגה המדינית של חמאס בחו"ל, שבו קבוצה מצומצמת של בכירים בלשכה המדינית מנהלת את ההחלטות האסטרטגיות במשותף.
הדיון הפנימי בתוך הארגון אינו רק טכני אלא גם מהותי. חיסול הדרג הוותיק והכריזמטי של הזרוע הצבאית של חמאס מייצר קושי אמיתי באיתור יורשים בעלי ניסיון, סמכות והשפעה דומה.
המשמעות היא שהדור הבא של המפקדים צפוי להיות פחות מגובש, ולעיתים פחות מוכר, דבר שעשוי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בשטח.
בין השמות המרכזיים שמוזכרים בהקשר זה בולטת דמותו של עימאד עקל, ראש מטה העורף בזרוע הצבאית,הנחשב לאחת הדמויות הוותיקות שנותרו במערך הפיקוד. על פי ההערכות, הוא מחזיק בניסיון צבאי רב שנים ואף שרד ניסיונות חיסול קודמים. יחד עם זאת, עצם הדיון סביב מועמדותו משקף את המחסור בדמויות מוסכמות בעלות משקל פיקודי רחב.
לצידו עולים גם שמות של מפקדי שטח כמו מוהנד רג’ב, מפקד חטיבת עזה, ואחרים, המזוהים עם ניסיון מבצעי ויכולת פיקודית מקומית. חלקם נתפסים כבעלי חשיבה אסטרטגית יותר, אך עדיין לא ברור אם יצליחו לגבש סביבם הסכמה רחבה בתוך הארגון, במיוחד בתקופה של לחץ צבאי מתמשך.
נקודה מרכזית נוספת היא האפשרות להחזרת דמויות ותיקות שנדחקו בעבר מהמערכת הפנימית לשירות פעיל בזרוע הצבאית. תרחיש כזה מעיד על עומק המשבר הארגוני, שכן הוא משקף חיפוש אחר ניסיון עבר במקום בניית דור הנהגה חדש.
גורמים ביטחוניים אומרים כי המציאות הנוכחית מציבה את חמאס בפני אחד האתגרים המורכבים בתולדותיו. לא מדובר רק בשאלת זהות המפקד הבא של הזרוע הצבאית שלו, אלא בשאלה רחבה יותר של המשכיות שליטה, יציבות ארגונית ויכולת לתפקד תחת תנאי לחץ קיצוניים של חיסולים ממוקדים חוזרים ונשנים.
במובן רחב יותר, המאבק על הנהגת הזרוע הצבאית משקף את השלב הבא של העימות בין ישראל לחמאס. אם בעבר הדגש היה על עימות צבאי ישיר, כיום מתווסף אליו מימד של שחיקה ארגונית פנימית, שמטרתה לפגוע ביכולת ההמשכיות של הפיקוד והשליטה.
בסופו של דבר, השאלה המרכזית איננה רק מי ימונה למפקד הבא של הזרוע הצבאית של הארגון אלא האם חמאס יצליח בכלל לשמר מבנה פיקודי יציב בעידן שבו כל מינוי הופך כמעט מיד ליעד חיסול של ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
