
צה"ל נערך להסלמה מול חזבאללה ואיראן
ישראל נערכת לאפשרות שחזבאללה ואיראן ינסו להגיב על השמדת המתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר, אך גורמים ביטחוניים מעריכים כי ההרתעה הישראלית עדיין מונעת מטהרן לפתוח חזית ישירה מול ישראל.

ישראל נערכת לאפשרות שחזבאללה ואיראן ינסו להגיב על השמדת המתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר, אך גורמים ביטחוניים מעריכים כי ההרתעה הישראלית עדיין מונעת מטהרן לפתוח חזית ישירה מול ישראל.

לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.

טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?

ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.

נתניהו דחה נסיגה ישראלית ללא פירוז מלא של הרצועה, קושנר הציב יעד של 30 יום לתחילת מסירת הנשק ובחמאס דורשים "הדדיות". האם וושינגטון תצליח להעביר כעת את הלחץ מירושלים לחמאס?

חמאס מאמץ את המסלול המדיני כדי לפרוץ את הבידוד שבו הוא נתון, אך הארגון מבקש לשמר את כוחו הצבאי ולנצל את הבחירות הפלסטיניות כדי לבסס מחדש את מעמדו בזירה הפוליטית.

ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.

ישראל נערכת לאפשרות שחזבאללה ואיראן ינסו להגיב על השמדת המתחם התת קרקעי ברכס עלי טאהר, אך גורמים ביטחוניים מעריכים כי ההרתעה הישראלית עדיין מונעת מטהרן לפתוח חזית ישירה מול ישראל.

לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.

טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?

ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.

נתניהו דחה נסיגה ישראלית ללא פירוז מלא של הרצועה, קושנר הציב יעד של 30 יום לתחילת מסירת הנשק ובחמאס דורשים "הדדיות". האם וושינגטון תצליח להעביר כעת את הלחץ מירושלים לחמאס?

חמאס מאמץ את המסלול המדיני כדי לפרוץ את הבידוד שבו הוא נתון, אך הארגון מבקש לשמר את כוחו הצבאי ולנצל את הבחירות הפלסטיניות כדי לבסס מחדש את מעמדו בזירה הפוליטית.

ההנחיה החדשה של הדרג המדיני, המחייבת אישור הרמטכ"ל לכל סיכול ממוקד, נועדה לאפשר למועצת השלום להשלים את המגעים עם חמאס , אך בישראל מדגישים כי לא תינתן חסינות למי שינסה לפגוע בחיילי צה"ל.

ההתניה של הנסיגה הישראלית בפירוק נשק חמאס מעמיקה את משבר האמון ברצועה ומחזקת את התחושה כי "מועצת השלום" אימצה את סדר היום הביטחוני של ישראל.