למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
פרשנים במפרץ אומרים כי ההנהגה האיראנית נוהגת בטיפשות ובוחרת במדיניות "האדמה החרוכה" מול שכנותיה במפרץ, ומחליטה להרוס אותן על היושבים בהן,לדבריהם ההחלטה הזו מייצגת עיוורון
האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
המתקפות על איראן והלחץ הגובר מצד ארה"ב וישראל דוחקים את החות'ים להכרעה אסטרטגית בין נאמנות לציר ההתנגדות לבין שיקולי הישרדות פנימיים, כשברקע מחלוקות בתוך הנהגתם, מגבלות צבאיות וכלכליות, ואיום ממשי להידרדרות לעימות ישיר שיטלטל את מאזן הכוחות האזורי.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
המאבק על מיצרי הורמוז הופך לזירת העימות המרכזית בין איראן לארה"ב, כאשר טהראן מנסה למנף את שליטתה בצומת האנרגיה החשוב בעולם כדי ללחוץ על הכלכלה הגלובלית, להרתיע את המערב ולהבטיח את הישרדות המשטר.
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.
למרות שהסיכוי להסכם בין איראן לארה"ב הוא נמוך,החשש המרכזי בירושלים הוא שיושג הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו ויחזק את שלוחותיו באזור, ובראשן חיזבאללה, מבלי להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים.
פרשנים במפרץ אומרים כי ההנהגה האיראנית נוהגת בטיפשות ובוחרת במדיניות "האדמה החרוכה" מול שכנותיה במפרץ, ומחליטה להרוס אותן על היושבים בהן,לדבריהם ההחלטה הזו מייצגת עיוורון
האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
המתקפות על איראן והלחץ הגובר מצד ארה"ב וישראל דוחקים את החות'ים להכרעה אסטרטגית בין נאמנות לציר ההתנגדות לבין שיקולי הישרדות פנימיים, כשברקע מחלוקות בתוך הנהגתם, מגבלות צבאיות וכלכליות, ואיום ממשי להידרדרות לעימות ישיר שיטלטל את מאזן הכוחות האזורי.
ישראל פוגעת בכוחות הבאסיג' באיראן ומחסלת את מפקדיו, משמרות המהפכה נשחקים בהדרגה, ומפגינים איראנים ממתינים לקריאה אסטרטגית של טראמפ לפתיחת גל מחאה המוני ברחובות.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
המאבק על מיצרי הורמוז הופך לזירת העימות המרכזית בין איראן לארה"ב, כאשר טהראן מנסה למנף את שליטתה בצומת האנרגיה החשוב בעולם כדי ללחוץ על הכלכלה הגלובלית, להרתיע את המערב ולהבטיח את הישרדות המשטר.
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.
