גורמים ביטחוניים בישראל ובכירים פלסטינים מעריכים כי מוחמד דחלאן מנסה לבנות מחדש את כוחו הפוליטי באמצעות רצועת עזה, חמאס, הקשרים עם איחוד האמירויות וארה"ב והמערכה על היום שאחרי המלחמה.
מטרתו אינה בהכרח להתמודד כבר עכשיו על הנשיאות, אלא להגיע למצב שבו לא ניתן יהיה להרכיב את ההנהגה הפלסטינית הבאה בלעדיו.
סקר חדש של המרכז הירושלמי הפלסטיני לתקשורת ומחקרJMCC מצביע על ירידה משמעותית באמון הציבור הפלסטיני במפלגות ובמנהיגים, לצד התחזקות התמיכה בפתרון שתי המדינות ובהמשך קיומה של הרש"פ.
בכיר פת"ח הכלוא בישראל מתכנן להתמודד על הנשיאות מתוך הכלא, להיבחר ואז לכפות באמצעות לחץ בינלאומי את שחרורו, בעוד אבו מאזן פועל לסכל את מועמדותו ונאבק על השליטה ביום שאחרי.
לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.
בכירים בפת"ח מעריכים כי אבו מאזן יעדיף לדחות את הבחירות, כשחוסיין א-שייח' דוחף להחלטה ומציג קשיים בעזה ובמזרח ירושלים, אלא, שהסיבה האמיתית עשויה להיות החשש מבחירות שיחזקו את חמאס ודחלאן וייצרו מפת כוחות חדשה בזירה הפלסטינית.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
מחמוד עבאס רוצה בחירות כדי לשקם את הרש"פ, חמאס רוצה אותן כדי לשקם את כוחה, וישראל חוששת שהקלפי תהפוך את הישגי המלחמה לניצחון פוליטי של חמאס.
מחמוד עבאס מבקש לכפות על חמאס את כללי המשחק של אש"ף, בעוד תנועת חמאס מנסה לנצל את מעמדה לאחר המלחמה כדי לשנות את כללי המערכת הפוליטית הפלסטינית.
העקירה ממחנות הפליטים ביהודה ושומרון ופעילות צה"ל מציבות את מחמוד עבאס בפני מבחן מנהיגות, ברחוב הפלסטיני גוברת התחושה שהרש"פ נטשה אותו.
מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
גורמים ביטחוניים בישראל ובכירים פלסטינים מעריכים כי מוחמד דחלאן מנסה לבנות מחדש את כוחו הפוליטי באמצעות רצועת עזה, חמאס, הקשרים עם איחוד האמירויות וארה"ב והמערכה על היום שאחרי המלחמה.
מטרתו אינה בהכרח להתמודד כבר עכשיו על הנשיאות, אלא להגיע למצב שבו לא ניתן יהיה להרכיב את ההנהגה הפלסטינית הבאה בלעדיו.
סקר חדש של המרכז הירושלמי הפלסטיני לתקשורת ומחקרJMCC מצביע על ירידה משמעותית באמון הציבור הפלסטיני במפלגות ובמנהיגים, לצד התחזקות התמיכה בפתרון שתי המדינות ובהמשך קיומה של הרש"פ.
בכיר פת"ח הכלוא בישראל מתכנן להתמודד על הנשיאות מתוך הכלא, להיבחר ואז לכפות באמצעות לחץ בינלאומי את שחרורו, בעוד אבו מאזן פועל לסכל את מועמדותו ונאבק על השליטה ביום שאחרי.
לקחי 7 באוקטובר מחזירים את התרחיש שהתרחש במנהרת הכותל ב־1996 לשולחן הדיונים של מערכת הביטחון.
בישראל חוששים שהנשק של מנגנוני הביטחון של הרש״פ עלול ביום משבר להיות מופנה נגד צה״ל והיישובים, אף שאין כיום אינדיקציה מודיעינית למהלך כזה מצד הרש"פ.
בכירים בפת"ח מעריכים כי אבו מאזן יעדיף לדחות את הבחירות, כשחוסיין א-שייח' דוחף להחלטה ומציג קשיים בעזה ובמזרח ירושלים, אלא, שהסיבה האמיתית עשויה להיות החשש מבחירות שיחזקו את חמאס ודחלאן וייצרו מפת כוחות חדשה בזירה הפלסטינית.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
מחמוד עבאס רוצה בחירות כדי לשקם את הרש"פ, חמאס רוצה אותן כדי לשקם את כוחה, וישראל חוששת שהקלפי תהפוך את הישגי המלחמה לניצחון פוליטי של חמאס.
מחמוד עבאס מבקש לכפות על חמאס את כללי המשחק של אש"ף, בעוד תנועת חמאס מנסה לנצל את מעמדה לאחר המלחמה כדי לשנות את כללי המערכת הפוליטית הפלסטינית.
העקירה ממחנות הפליטים ביהודה ושומרון ופעילות צה"ל מציבות את מחמוד עבאס בפני מבחן מנהיגות, ברחוב הפלסטיני גוברת התחושה שהרש"פ נטשה אותו.
מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
