
הקרב על ההעשרה-המחלוקת שמטלטלת את המשטר האיראני
האם איראן מוכנה לוותר על העשרת האורניום כדי למנוע מלחמה נוספת או שהוויתור עצמו נתפס בטהרן ככניעה לארה"ב?

האם איראן מוכנה לוותר על העשרת האורניום כדי למנוע מלחמה נוספת או שהוויתור עצמו נתפס בטהרן ככניעה לארה"ב?

טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?

מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.

טהראן מציגה שישה תנאים לפתיחת מצר הורמוז, אך מאחורי הדרישות המוצהרות מסתתר יעד אסטרטגי אחד והוא סילוק הנוכחות האמריקנית מהמפרץ ובניית סדר אזורי שבו איראן היא הכוח הדומיננטי.

ההתרעות החריגות של בכירי המשטר מלמדות כי טהראן מתחילה להבין שהמערכה הכלכלית עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהמערכה הצבאית

מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.

מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.

מחיקת דבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן על שינוי עמדתו של המנהיג העליון כלפי המו"מ עם ארה"ב חושפת את עומק המאבק בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה על עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית.

היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.

איראן מבקשת להעלות מחדש את מחיר העימות מול וושינגטון, גורמים בכירים מעריכים כי היא מנסה להפוך את כישלון מזכר ההבנות למנוף לחץ להשיג הסכם טוב יותר וקיבוע מעמדה במיצרי הורמוז.

האם איראן מוכנה לוותר על העשרת האורניום כדי למנוע מלחמה נוספת או שהוויתור עצמו נתפס בטהרן ככניעה לארה"ב?

טראמפ אומר שהמנהיג העליון של איראן נותר בחיים, אך היעדרותו הממושכת מהמרחב הציבורי מעוררת שאלות הולכות וגוברות. האם מוג'תבא ח'מינאי עדיין מנהל את איראן מאחורי הקלעים, או שהמשטר כבר מתנהל בלעדיו?

מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.

טהראן מציגה שישה תנאים לפתיחת מצר הורמוז, אך מאחורי הדרישות המוצהרות מסתתר יעד אסטרטגי אחד והוא סילוק הנוכחות האמריקנית מהמפרץ ובניית סדר אזורי שבו איראן היא הכוח הדומיננטי.

ההתרעות החריגות של בכירי המשטר מלמדות כי טהראן מתחילה להבין שהמערכה הכלכלית עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהמערכה הצבאית

מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.

מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.

מחיקת דבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן על שינוי עמדתו של המנהיג העליון כלפי המו"מ עם ארה"ב חושפת את עומק המאבק בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה על עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית.

היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.

איראן מבקשת להעלות מחדש את מחיר העימות מול וושינגטון, גורמים בכירים מעריכים כי היא מנסה להפוך את כישלון מזכר ההבנות למנוף לחץ להשיג הסכם טוב יותר וקיבוע מעמדה במיצרי הורמוז.