מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
הנהגת איראן מנסה להתאושש כלכלית וצבאית באמצעות חתימה על מזכר ההבנות עם ארה"ב, אך מבלי לוותר על נכסיה האסטרטגיים ארוכי הטווח.
בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.
בישראל מזהים בהתקרבות בין טורקיה לסוריה לא רק פרויקט שיקומה של המדינה אלא שינוי מבני במאזן הכוחות האזורי, שעלול להביא להרחבת ההשפעה הטורקית וליצירת מציאות ביטחונית מורכבת יותר בגבול הצפון.
חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.
הסלמת הירי של חיזבאללה לעבר ישראל במסגרת מבצע "הקש האכול" הכניסה את ממשלת לבנון למילכוד פוליטי וביטחוני.
בעוד ישראל מאותתת כי המערכה בלבנון עלולה להימשך ואף להתרחב, וושינגטון דורשת תחילה את פירוק חיזבאללה מנשקו, דרישה שמעמידה את ביירות בין לחץ חיצוני גובר לבין חשש מעימות פנימי עם חזבאללה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי אם מוג'תבא ח'מינאי לא יחוסל בקרוב צפויים לו קשיים רבים בניהול איראן ושיקומה.
להערכתם, הוא ינסה לעבור לייצור מהיר של פצצת גרעין כדי להרתיע את ישראל וארה"ב מתקיפות נוספות של איראן.
ישראל מודאגת מהמשא ומתן בין וושינגטון לטהראן ודורשת הסכם שיכלול מלבד נושא הגרעין גם את הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה האיראנית בשלוחותיה במזרח התיכון בכסף ובאמצעי לחימה.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
הנהגת איראן מנסה להתאושש כלכלית וצבאית באמצעות חתימה על מזכר ההבנות עם ארה"ב, אך מבלי לוותר על נכסיה האסטרטגיים ארוכי הטווח.
בזמן שהקשב מופנה לאיראן וללבנון, חמאס ממשיך להתחזק ברצועה, בונה את כוחו הצבאי ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הדרג המדיני חייב לקבל החלטה לגבי סגירת החזית הפתוחה ברצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס.
בישראל מזהים בהתקרבות בין טורקיה לסוריה לא רק פרויקט שיקומה של המדינה אלא שינוי מבני במאזן הכוחות האזורי, שעלול להביא להרחבת ההשפעה הטורקית וליצירת מציאות ביטחונית מורכבת יותר בגבול הצפון.
חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.
הסלמת הירי של חיזבאללה לעבר ישראל במסגרת מבצע "הקש האכול" הכניסה את ממשלת לבנון למילכוד פוליטי וביטחוני.
בעוד ישראל מאותתת כי המערכה בלבנון עלולה להימשך ואף להתרחב, וושינגטון דורשת תחילה את פירוק חיזבאללה מנשקו, דרישה שמעמידה את ביירות בין לחץ חיצוני גובר לבין חשש מעימות פנימי עם חזבאללה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי אם מוג'תבא ח'מינאי לא יחוסל בקרוב צפויים לו קשיים רבים בניהול איראן ושיקומה.
להערכתם, הוא ינסה לעבור לייצור מהיר של פצצת גרעין כדי להרתיע את ישראל וארה"ב מתקיפות נוספות של איראן.
ישראל מודאגת מהמשא ומתן בין וושינגטון לטהראן ודורשת הסכם שיכלול מלבד נושא הגרעין גם את הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה האיראנית בשלוחותיה במזרח התיכון בכסף ובאמצעי לחימה.
