ארגון חזבאללה הודיע אמש על פתיחת מערכה חדשה נגד ישראל בשם "הקש האכול"("אל־עַסְף אל־מַאְכּוּל") באמצעות מטחי רקטות,בסך הכל הוא שיגר אמש לעבר ישראל כ-100 רקטות.
גורם ביטחוני ישראלי בכיר אישר כי "המטחים האחרונים בוצעו בתיאום מלא בין חיזבאללה לאיראן".
פרשנים בלבנון מסרו כי המבצע שעליו הודיע חזבאללה משקף החלטה צבאית ופוליטית להגיב על עקירת תושבי הדרום והדאחיה בביירות, באמצעות יצירת לחץ על המתיישבים בצפון ישראל לעזוב את בתיהם.
ישראל מצדה הגיבה בסדרת תקיפות בביירות, דובר צה"ל מסר לפנות בוקר כי צה"ל איתר והשמיד עשרות משגרים ומחבלי חיזבאללה שתכננו לשגר רקטות לעבר שטח ישראל.
דובר צה"ל פירט כי "צה"ל תקף 10 בניינים בדאחייה המשמשים כמפקדות טרור תוך חצי שעה, בהן מפקדות מודיעין, מפקדה של יחידת רדואן ומפקדות נוספות. במקביל, חיל האוויר תקף מעל 20 מטרות בזמן אמת בסגירת מעגל מיידית".
גורמים בכירים בישראל אומרים כי המערכה האזורית נגד איראן מציבה את לבנון בפני דילמה אסטרטגית קשה, אך דווקא ההתנהלות של חזבאללה היא זו שהפכה את המשבר למלכוד פוליטי וביטחוני עבור המדינה הלבנונית.
בעוד הזירה האזורית מתקרבת לשלב חדש לאחר המלחמה נגד איראן, מתברר כי לבנון עלולה להישאר לבדה בחזית העימות עם ישראל.
על פי גורמים מדיניים,בימים האחרונים מתגבשת בוושינגטון ובירושלים הערכה שלפיה החזית הלבנונית תופרד מהמערכה נגד איראן.
ההצהרות של נשיא ארה"ב טראמפ על האפשרות שהמלחמה עם איראן תסתיים בקרוב, מצביעות על כך שישראל מתכוננת למערכה ארוכה יותר דווקא בלבנון. במילים אחרות, גם אם המלחמה עם איראן תדעך, העימות עם חזבאללה עלול להחריף.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חיזבאללה קיבל החלטה להגביר את הירי על ישראל כדי להסיט את האש מאיראן וגם כדי להגיע למו"מ מחודש עם ישראל לאחר מכן על תנאי הפסקת האש ולהסיר את האכיפה הישראלית שנקבעה בהסכם הקודם. בישראל מאיימים בתגובה לתפוס שטחים בדרום לבנון ולהגדיל משמעותית את האחיזה של צה"ל באזור.
המציאות הנוכחית יוצרת לחץ כבד על ממשלת לבנון. מבחינת ישראל, המטרה המרכזית כעת היא שינוי המציאות הביטחונית בגבול הצפון, הרמטכ"ל איל זמיר הבהיר כי המטרה היא להסיר את האיום של חזבאללה על ישראל.
ההערכה בירושלים היא כי ארגון חזבאללה עדיין מחזיק ביכולות צבאיות משמעותיות, מסוגל לשגר רקטות ולהמשיך לפעול מדרום לנהר הליטאני. לכן, גם הפסקת אש אזורית לא תסיים בהכרח את הלחימה בלבנון.
במקביל, וושינגטון מאותתת כי לא תספק כיסוי מדיני להפסקת המלחמה כל עוד לא יתרחש שינוי פנימי בלבנון. המסר האמריקני ברור, תחילה פירוק נשקו של חזבאללה ורק לאחר מכן ניתן יהיה לדון ביוזמות מדיניות.
דרישה זו מציבה את ממשלת לבנון בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית, משום שכל ניסיון ממשי לפרק את הארגון מנשקו עלול להצית עימות פנימי.
עמדה זו הובהרה גם במהלך פגישה בין שגריר ארצות הברית בביירות מישל עיסא, לבין יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ,לפי הדיווחים בתקשורת הלבנונית, השגריר הבהיר כי ארה"ב תומכת בהמשך הפעולות הצבאיות של ישראל וכי לא תתמוך ביוזמה מדינית לפני פירוק נשקו של חזבאללה.
הבעיה מבחינת ההנהגה הלבנונית, אומרים גורמים ביטחוניים, היא שהמדינה עצמה אינה מסוגלת לממש דרישה כזו.
ממשלות לבנון לדורותיהן נמנעו מעימות ישיר עם חזבאללה מחשש להידרדרות למלחמת אזרחים. לכן, מבחינת ביירות, כל צעד נגד הארגון טומן בחובו סכנה להתפרקות המערכת הפוליטית השברירית.
התוצאה היא מצב שבו מדינת לבנון מוצאת את עצמה לכודה בין שלושה לחצים סותרים, לחץ צבאי ישראלי גובר, לחץ אמריקני לפרק את חזבאללה מנשקו, ופחד פנימי מפני עימות אזרחי. בתוך המשולש הזה מתקשה הממשלה בביירות לגבש מדיניות ברורה.
כך הופכת אסטרטגיית ההתנגדות של חזבאללה, שנועדה מלכתחילה להגן על לבנון ולהרתיע את ישראל, לגורם שמצמצם את מרחב התמרון של המדינה עצמה. במקום לחזק את עמדתה האזורית של לבנון, היא דוחקת אותה למצב שבו כל החלטה אפשרית כרוכה במחיר כבד.
לכן, המילכוד שבו נמצאת לבנון כיום אינו רק תוצאה של העימות עם ישראל, אלא גם של המבנה הפוליטי והצבאי שיצר חזבאללה בתוך המדינה. כל עוד מציאות זו תימשך, לבנון תתקשה להשתחרר מהמשוואה שמציבה אותה שוב ושוב על סף עימות רחב.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
