חזבאללה רואה במלחמה בלבנון מערכה קיומית

בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.

נאומו האחרון של מזכ"ל חזבאללה, השייח' נעים קאסם,שנערך ב-13 במרץ לרגל "יום ירושלים" האיראני, משקף היטב את האופן שבו הארגון מבקש להציג את המערכה המתנהלת בלבנון.

בעיני הנהגת הארגון אין מדובר בעימות צבאי מוגבל או בסבב לחימה נוסף מול ישראל, אלא במאבק בעל אופי קיומי, מאבק שלדבריו נוגע לעצם קיומה של ההתנגדות ושל לבנון עצמה.

בדבריו הדגיש השיח' נעים קאסם כי חזבאללה נערך לעימות ממושך וכי אנשיו מוכנים להתמודד גם עם פלישה קרקעית של ישראל.

לדבריו, הארגון מסוגל להמשיך בלחימה לאורך זמן, גם אם המלחמה תימשך חודשים רבים ותדרוש קורבנות כבדים. הוא אף הזהיר כי ישראל עלולה להיות מופתעת בשדה הקרב, משום שהארגון ערוך למאבק ארוך ומוכן לשלם מחיר גבוה כדי למנוע מישראל להשיג את יעדיה.

תנאי חזבאללה להפסקת הלחימה

השיח' נעים קאסם הציג גם את התנאים שלדבריו עשויים להביא לסיום העימות.

  • הפסקה מלאה של התקיפות הישראליות ונסיגה ישראלית מכל השטחים הנתונים במחלוקת.
  •  שחרור אסירים לבנונים המוחזקים בידי ישראל.
  • החזרת התושבים שנעקרו מבתיהם לכפריהם והתחלת תהליך רחב של שיקום ההרס שנגרם במהלך המלחמה.

בה בעת העביר נעים קאסם מסר ברור גם לממשלת לבנון. הוא הזהיר מפני העלאת יוזמות מדיניות או רעיונות מוקדמים, שלדבריו עלולים להיתפס כוויתורים בפני ישראל. לדבריו, ויתורים מסוג זה רק מעודדים את ישראל להמשיך בלחימה ומחלישים את עמדת לבנון במשא ומתן אפשרי.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי דבריו של השיח' נעים קאסם נתפסים גם כתגובה ישירה לרעיונות שנשמעים בתוך המערכת הפוליטית הלבנונית לפתוח במשא ומתן ישיר עם ישראל.

הנהגת חזבאללה מבקשת להבהיר כי מבחינתה הפסקת הלחימה יכולה לבוא רק לאחר הפסקת התקיפות, ולא כתוצאה מלחץ על הארגון להפסיק את פעילותו הצבאית.

במסר זה חוזר נעים קאסם על הטענה המרכזית של חזבאללה, שלפיה ההתנגדות אינה מקור המשבר אלא תגובה למה שהוא מכנה "התוקפנות הישראלית והאמריקנית".

לדבריו, הלחימה נובעת מהצורך להגן על לבנון, והוא הציג אותה כמאבק לבנוני פנימי שנועד להגן על ריבונות המדינה.

בנאומו חשף השיח' נעים קאסם גם כי הנהגת חזבאללה קיימה לאחר הפסקת האש שהושגה בנובמבר 2024 מספר דיונים בשאלה האם להגיב צבאית על התקיפות הישראליות.

לדבריו, ההנהגה דחתה את ההחלטה שלוש פעמים משום שסברה כי העיתוי אינו מתאים וכי יש לתת לממשלה הלבנונית הזדמנות לפעול בזירה המדינית.

לדבריו, נקודת המפנה הגיעה לאחר ההתפתחויות האחרונות במערכה האזורית, ובמיוחד לאחר פתיחת המלחמה מול איראן. בשלב זה סברה הנהגת הארגון כי התנאים האזוריים השתנו וכי פעולה צבאית עשויה להגביר את הלחץ על ישראל ולשפר את עמדת לבנון בכל הסדר עתידי.

שינוי בטקטיקת הלחימה

השיח' נעים קאסם טען בנאומו כי חזבאללה הפיק לקחים מהעימותים הקודמים עם ישראל. לדבריו, הארגון עבר לשיטות לחימה גמישות וניידות יותר, המתבססות על פגיעה בכוחות צה"ל באמצעות יחידות קטנות ותנועתיות, ולא באמצעות התבססות בעמדות קבועות.

בהתייחס לאפשרות של פלישה קרקעית ישראלית אמר כי תרחיש כזה אינו מהווה איום מבחינת הארגון. לטענתו, דווקא עימות קרוב בשטח עשוי לאפשר ללוחמי חזבאללה להשיג הישגים טקטיים ולגרום לאבדות לכוחות הישראליים.

נאומו של השיח' נעים קאסם כלל גם מסרים ישירים לישראל. הוא דחה את האיומים של ישראל להשתלט על שטחים בלבנון אם ממשלת לבנון לא תרסן את חזבאללה, והצהיר כי ישראל לא תוכל להחזיק לאורך זמן בכל שטח שתכבוש.

הוא אף הגיב לאיומים על חייו מצד ההנהגה הישראלית וטען כי איומים מסוג זה אינם משפיעים על הארגון או על הנהגתו.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי נאומו של השיח' קאסם משקף את האופן שבו חזבאללה מבקש למסגר את העימות הנוכחי, לא כעוד סבב לחימה מול ישראל אלא כמאבק אסטרטגי רחב על עתיד הארגון ועל מאזן הכוחות בלבנון ובאזור כולו.

בתוך כך, העיתון אלאח'באר הלבנוני, שופרו של חזבאללה פירסם ב-14 במרץ דיווח המכחיש מתיחות ומחלוקות בין ארגון חזבאללה לתנועת אמל השיעית בראשותו של נביה ברי.

בדיווח נטען כי הקשר בין שני הגורמים נמשך באופן רציף ופעיל. נביה ברי מעודכן בכל התפתחויות השטח, שומר על ערוץ תקשורת פתוח עם מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם, וממלא את תפקידו כפי שעשה בעבר, הן במהלך מלחמת לבנון ב-2006 והן בעימותים האחרונים.

לפי מקורות העיתון, אין כל פגיעה באחדות העמדה בין חזבאללה לתנועת אמל, והטענות על נתק או מחלוקת אינן משקפות את המציאות בשטח.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי