לאחר חיסול מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה בחודש ספטמבר 2024 ומבצע הביפרים של המוסד הישראלי, התגבשה במערכת הביטחון הישראלית הערכה כי חזבאללה ספג מכה מערכתית קשה. ההערכה הייתה כי הפגיעה לא פגעה רק ביכולות הצבאיות של הארגון, אלא גם בליבת הנהגתו ובמנגנוני השליטה והבקרה שלו.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, במערכת הביטחון ובדרג המדיני התבססה תפיסה לפיה הארגון איבד את מרכז הכובד שלו, נכנס למצב של בלבול ארגוני וכי יכולתו לנהל מערכה ממושכת נפגעה מהותית. מבצע הביפרים, שחשף חדירה מודיעינית עמוקה לרשתות התקשורת של הארגון, חיזק את התחושה כי מדובר בגוף פרוץ שמתקשה לשקם את עצמו במהירות.
הערכה זו חלחלה גם לזירה הבינלאומית. בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה התקבלה התזה של דקפיטציה (עריפת ראשים) לפיה חיסול הדרג הבכיר יוביל לשיתוק מבצעי של חזבאללה.
דוחות והערכות מודיעיניים שהתבססו על מקורות ישראליים ואזוריים הציגו את הארגון ככוח שנמצא במגמת דעיכה ועלול להתקשות לשמר את מעמדו בלבנון.
גם בזירה הערבית והלבנונית התחזקה תחושת חולשה דומה. גורמים פוליטיים בלבנון, לצד מדינות ערביות מסוימות, העריכו כי ניתן יהיה לנצל את המצב לשינויים במאזן הכוחות הפנימי, כולל צמצום השפעתו של חזבאללה או פירוק חלקי של נשקו. המשותף לכל הזירות הללו היה הישענות על קריאה חלקית של המציאות.
ההנחה כי פגיעה בהנהגה ובתשתיות תוביל לקריסה מהירה התבררה כפשטנית מדי, והתעלמה מהמבנה הארגוני של חזבאללה, מהתמיכה הכספית והלוגיסטית של איראן ומהיכולת להתאוששות תחת לחץ מתמשך.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי היתה כאן הערכת חסר מודיעינית וכי ישראל הופתעה מכוחו המחודש של חזבאללה ומיכולת שיגור הרקטות שלו.
הערכה עדכנית של צה"ל, נכון להיום, היא שחזבאללה יכול להמשיך ולשגר כ-200 רקטות ביום לעוד כמה חודשים, כך אומר גורם ביטחוני בכיר.
לאחר חיסול נצראללה ומבצע הביפרים, חזבאללה נכנס לשלב של שיקום ממושך ומתוחכם. גורמי מודיעין בישראל אומרים כי במהלך התקופה הזו קיבל הארגון סכום של יותר ממיליארד דולר מאיראן, וכי כ-100 קצינים של משמרות המהפכה שנשלחו ללבנון כדי לסייע בשיקום ולשכלל את שיטות הלחימה בדרום לבנון.
בתוך פחות משנה הצליח חזבאללה לחדש את שרשרת הפיקוד, להקים תשתיות חילופיות לתקשורת ולניהול מבצעים, ולמנוע את הפגיעה ההתחלתית בהנהגתו ובתשתיות המרכזיות מלהפוך לקריסה מערכתית מלאה. הארגון ביזר את הנהגתו, כאשר מזכ"ל חזבאללה השיח' נעים קאסם החליף את צמרת הארגון ובנה מרכזי קבלת החלטות עצמאים, כדי למנוע פגיעה כוללת במקרה של התקפות נוספות.
במקביל, הארגון השקיע בחיזוק יכולותיו הצבאיות והלוגיסטיות, כולל שיקום מלא של מערך הטילים והחימוש ובניית כוח "רדואן". כל זה נעשה מתחת לרדאר המודיעיני של ישראל.
חזבאללה המשיך לנצל את השקט היחסי כדי לאחד מחדש את כוחותיו ולנסות לחזק את התמיכה הפוליטית והחברתית בלבנון.
גורמים ביטחוניים בכירים מאשרים כי ההתאוששות המהירה של הארגון היא מפתיעה וכי ההערכות המוקדמות על חולשתו התבררו כמוטעות. כעת, על ישראל והקהילה הבינלאומית לחשב מסלול מחדש לנוכח תמונת מצב מורכבת בהרבה.
לפי ההערכות, חזבאללה חזק בהרבה ממה שהוערך בישראל, והוא מתכוון לנצל את עוצמתו במלחמה ובמשא ומתן המדיני העתידי, כדי להימנע מהתערבות חיצונית בשאלת פירוק נשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים מסבירים כי כדי להחלישו משמעותית במהלך המלחמה, ישראל תצטרך לפגוע בו בעוצמה, כולל חיסול הצמרת הצבאית החדשה בראשות השיח' נעים קאסם ודחיקת כוחות הארגון צפונה מעבר לנהר אלאוולי.
ההערכה היא כי עצירה עד נהר הליטאני אינה מספיקה כדי למנוע ירי רקטות לעבר ישראל, ויש צורך לדחוק את כוחות חזבאללה עוד יותר צפונה.
ההחלטה על כך נתונה בידי הדרג המדיני.
פורסם לראשונה ב"אפוק"
