בעוד ארה"ב וישראל עסוקות במלחמה נגד איראן ובניסיון להקריס את הציר השיעי, פועלת טורקיה מאחורי הקלעים לחזק את מעמדה במזרח התיכון ולהדק את יחסיה עם סוריה במסגרת הניסיון שלה להקים ציר סוני חדש באזור שיוכל למלא את החלל במקרה שהמשטר האיראני יקרוס.
בשבועות האחרונים פועלת טורקיה להדק את הקשרים עם משטרו של אחמד א-שרע בסוריה, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
ההתקרבות בין טורקיה לבין סוריה מסמנת שלב חדש ביחסים בין שתי המדינות, לאחר יותר מעשור של נתק עמוק בעקבות מלחמת האזרחים הסורית. מהלכים דיפלומטיים וכלכליים מהשבועות האחרונים מצביעים על ניסיון לבנות מסגרת של שותפות אסטרטגית רחבה, אשר אינה מוגבלת לשיקום סוריה בלבד, אלא משקפת גם שינויים במאזן הכוחות האזורי.
במוקד המהלך עומדת ההבנה כי סוריה, לאחר 14 שנות מלחמה, זקוקה לא רק לשיקום פיזי אלא גם לעוגן מדיני וכלכלי חדש.
טורקיה, מצידה, מבקשת למצב את עצמה כשחקן מרכזי בתהליך זה, תוך חיזוק השפעתה על גבולה הדרומי והעמקת אחיזתה במרחב הסורי המתהווה מחדש.
שר החוץ הטורקי האקן פידאן הדגיש בימים האחרונים כי יש למנוע מסוריה להיגרר להשלכות של המשברים האזוריים, ובראשם העימות הצבאי בין איראן, ארצות הברית וישראל.
לדברי גורמים ביטחוניים,מאחורי הדברים ניצבת תפיסה טורקית ברורה: יציבות סוריה אינה עניין מקומי בלבד, אלא מרכיב מרכזי בביטחון האזורי כולו, ובפרט בביטחונה של טורקיה עצמה.
בנוסף להגברת שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות,אנקרה מקדמת תהליך רגיש של שילוב הכוחות הכורדיים בצפון סוריה במסגרת מוסדות המדינה בדמשק. מדובר במהלך מורכב, בעל השלכות פנימיות ובינלאומיות, שכן הוא נוגע ישירות לשאלת האוטונומיה הכורדית ולמאזן הכוחות בצפון סוריה.
עבור טורקיה, השלמת התהליך נתפסת כתנאי ליציבות ולמניעת היווצרות איום ביטחוני לאורך גבולה.
מן הצד הסורי, שר החוץ אסעד א־שיבאני הציג את ההתקרבות כפתיחת עידן חדש של “שותפות אסטרטגית”. במסגרת זו הוצגה יוזמה רחבה המכונה “פרויקט ארבעת הימים”, שמטרתו להפוך את סוריה וטורקיה לציר מרכזי בהובלת הזרמת אנרגיה וסחר בין המפרץ, הים הכספי, הים התיכון והים השחור. אם תמומש, מדובר בשינוי גיאו־כלכלי שעשוי להציב את שתי המדינות כצומת תחבורתי ואנרגטי משמעותי במרחב.
במקביל, דמשק ממשיכה להדגיש את רצונה להשיב לידיה שליטה מלאה על מוסדות המדינה, בהם מעברי גבול, משאבי אנרגיה ותשתיות.
שילוב "כוחות סוריה הדמוקרטית" (SDF) הכורדים במנגנוני המדינה מוצג כחלק מתהליך איחוד פנימי, אך בפועל מדובר גם בניסיון לייצב מחדש את הריבונות הסורית לאחר שנים של פיצול שלטוני.
על רקע זה, שתי המדינות מציגות חזית משותפת גם ביחס לסוגיות אזוריות רחבות יותר. הן בירכו על הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן והדגישו את הצורך ביציבות אזורית.
עם זאת, טורקיה ממשיכה להציג עמדה ביקורתית כלפי ישראל, אותה היא מאשימה בהחרפת המתיחות האזורית ובפגיעה ביציבות, בעיקר בלבנון.
א־שיבאני אף החריף בשבוע שעבר את הטון כלפי איראן, וטען בראיונות לתקשורת הסורית כי התערבותה בסוריה לאורך השנים גרמה להרס נרחב ולעקירת מיליונים.
במקביל, הוא קרא לקהילה הבינלאומית, ובראשה ארצות הברית, לתמוך ביישום הסכם הפרדת הכוחות מ־1974 ולדרוש את נסיגת ישראל משטחי סוריה.
לצד המימד המדיני, מתרחשת גם האצה משמעותית בתחום הכלכלי.
פורום השקעות משותף שנערך באחרונה באיסטנבול, לצד הסכמי תחבורה אזוריים עם ירדן וסוריה, מעידים על ניסיון ליצור רצף מסחרי חדש שיחבר בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה. חידוש נתיבי הסחר היבשתיים לאחר שנים של קיפאון נתפס כהזדמנות כלכלית משמעותית, במיוחד לנוכח ההשלכות של עימותים אזוריים על שרשראות האספקה.
עם זאת, מאחורי השפה האופטימית של “שיקום ושיתוף פעולה” מסתתרת מציאות מורכבת יותר. טורקיה מבקשת להרחיב השפעה אזורית, סוריה מנסה לשקם ריבונות שנשחקה, וכל זאת בתוך מערכת אזורית בלתי יציבה שבה מעורבות של מעצמות אזוריות וגלובליות ממשיכה לעצב את המרחב.
בסיכומו של דבר, מעריכים גורמים ביטחוניים בכירים, השותפות המתהווה בין אנקרה לדמשק איננה רק פרויקט שיקום, אלא מהלך גיאו־פוליטי רחב יותר, שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות במזרח התיכון בשנים הקרובו
ת.
חשש לפגיעה בחופש הפעולה האזורי של ישראל
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי ההתקרבות בין טורקיה לסוריה אינה מהלך טכני של שיקום בלבד, אלא שינוי אסטרטגי שעשוי להשפיע על חופש הפעולה האזורי של ישראל.
לדבריהם, עצם האפשרות ליצירת שותפות מדינית-כלכלית ובוודאי ביטחונית בין אנקרה לדמשק, מציבה את ישראל מול מציאות אזורית מורכבת יותר, שבה טורקיה עלולה להפוך לשחקן בעל השפעה ישירה על המרחב הסורי, כולל אזורים סמוכים לגבול הישראלי ברמת הגולן.
במערכת הביטחון בישראל חוששים בעיקר מהאפשרות שטורקיה תבסס נוכחות עמוקה יותר בתהליכי השיקום והבנייה מחדש של הצבא והמנגנונים הביטחוניים בסוריה.
הערכה זו נשענת על ההבנה כי סוריה המתייצבת מחדש, תחת השפעה טורקית, עשויה להגביל את היכולת הישראלית לפעול נגד התבססות גורמים עוינים בשטח הסורי, בדגש על תשתיות צבאיות ונתיבי הברחת נשק מאיראן לחזבאללה בלבנון.
נושא נוסף שמעסיק את ההערכות הישראליות הוא שינוי אפשרי במאזן ההשפעה מול איראן. מצד אחד, אנקרה ודמשק מציגות לעיתים עמדה ביקורתית כלפי טהראן, אך מצד שני, גורמים ביטחוניים מזהירים כי סוריה יציבה יותר, הנשענת על מערך קשרים אזורי רחב, עלולה להפוך לזירה שבה מתחרות כמה מעצמות אזוריות במקביל, מה שעלול להקשות על יצירת קווים אדומים ברורים בשטח.
בנוסף, בישראל עוקבים בזהירות אחר האפשרות שההתקרבות הטורקית-סורית תוביל להעמקת מעורבות טורקית בתשתיות תחבורה, נמלים ומעברי גבול בסוריה.
לפי הערכות אלה, שליטה עקיפה של אנקרה בצירי תנועה מרכזיים עשויה להשפיע גם על דפוסי ההברחות והמעבר של אמצעי לחימה באזור. בסיכומו של דבר, גורמים ביטחוניים בישראל רואים בהתקרבות בין טורקיה לסוריה איום ביטחוני לטווח הרחוק יותר ומזהים בה תהליך עומק שעשוי לשנות את כללי המשחק האזוריים.
לדבריהם, המשמעות המרכזית היא מעבר ממפת השפעה מפוצלת ומוחלשת בסוריה, למערכת אזורית מתואמת יותר, שבה לטורקיה יהיה תפקיד מרכזי, ולישראל יהיה צורך להתאים את דפוסי הפעולה שלה למציאות חדשה ומורכבת יותר.
הנשיא ארדואן ממשיך לתקוף את ישראל, ב-11 באפריל הוא נשא נאום בפני פעילי מפלגתו בעיר ריזה ושם חזר על דברים שאמר כבר בעבר ורמז על אפשרות התערבות צבאית טורקית בישראל.
על פי תיעוד הנאום של ארדואן שפורסם ברשת TRT Haber הטורקית , הוא השווה בין המצב בישראל לבין מעורבותה הצבאית של טורקיה במוקדי סכסוך אחרים. "עלינו להיות חזקים מאוד כדי שישראל לא תוכל לעשות את השטויות האלה לפלסטין", הצהיר ארדואן , "בדיוק כפי שנכנסנו לנגורנו קראבך ובדיוק כפי שנכנסנו ללוב, אנו עשויים לעשות להם דבר דומה. אין שום סיבה שלא נעשה זאת. אנחנו רק צריכים להיות חזקים כדי לנקוט בצעדים כאלה"
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
