נתניהו והשבויים בידי חמאס

החזרתם של ארבעת הישראלים המוחזקים בשבי החמאס בעזה עלולה לקחת זמן רב מאוד.
ראש הממשלה נתניהו אינו מטפל כראוי בשחרורם, עליו מוטלת האחריות לטפל במשפחותיהם ולדאוג להשבתם הביתה בהקדם.

 

משפחת מנגיסטו מאשקלון שבנה אברהם נמצא בשבי החמאס סובלת בשקט, התקשורת הישראלית כמעט ואיננה מתעניינת בה למרות שהטרגדיה שלה הינה גדולה, מדובר במשפחה ממוצא אתיופי, דלת אמצעים, שבנה הסובל מבעיות נפשיות חצה בטעות את הגבול לרצועה, נתפס על ידי חמאס ומאז אין שום מידע על גורלו.

האח, אילן מנגיסטו, רואיין השבוע ברדיו על מצוקותיה של המשפחה, הוא סיפר כי יו"ר "המחנה הציוני" יצחק בוז'י הרצוג, מצא לנכון לבקר את משפחתו והבטיח לעזור לה ככל שניתן , ומה עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו? האם ביקר את המשפחה? האם שוחח עמה?

לא, זה לא קרה, הוא מסתפק בכך שליאור לוטן, היועץ שלו לענייני שבויים ונעדרים  יטפל בה, זה אותו ליאור לוטן שבעבר הוקלט כשהוא משמיע איומים כלפי משפחת מנגיסטו, כשהפרשה נחשפה בתקשורת הוא נאלץ להתנצל.

עוד אזרח ישראלי, השאם אלסייד שמו, מאחד הישובים הבדואים בנגב, יושב אף הוא בכלא החמאס ברצועת עזה,האם ראש הממשלה מתעניין בגורלו ובבני משפחתו או שהוא שולח מישהו ממערכת הביטחון להיות עמה בקשר?

חמאס,כידוע, מחזיקה גם בשרידי גופותיהם של חיילי צה"ל הנעדרים אורון שאול והדר גולדין ז"ל שנפלו ברצועת עזה במבצע "צוק איתן".

בשבי הזרוע הצבאית של חמאס, עז א-דין אלקסאם, נמצאים כעת שני אזרחים ישראלים חיים, חמאס טוענת כי הם חיילים כדי להגדיל את כושר המיקוח שלה אולם כולם יודעים שמדובר במצב שונה, מדובר באזרחים ולא בחייל ישראלי חי, כפי שהיה ב2011 לאחר חטיפתו של גלעד שליט.

נכון שמדובר באזרח ישראלי ממוצא  ערבי ובאזרח ישראלי אחר ממוצא אתיופי, אך זה לא אמור לשנות דבר ויש לדחות על הסף כל סימני גזענות.

רבים בעדה האתיופית בטוחים שהטיפול הכושל בשחרורו של אברהם מנגיסטו נובע מיחס גזעני, גם אם לא יגידו זאת בפומבי כדי שלא לרפות את ידי הגורמים הפועלים לשחרורו.

החובה המוסרית של הממשלה והעומד בראשה היא לדאוג לכל האזרחים שלה ללא הפלייה וללא קשר למוצאם.

נתניהו צריך להבהיר זאת בפומבי באופן ברור וללא כחל וסרק.

זוהי גם חובתה של התקשורת הישראלית לתת את משקל הסיקור העיתונאי הראוי לשבויים בידי חמאס באותה המידה שעשתה במקרהו של גלעד שליט.

משיחה עם כמה גורמים הקשורים לעניין השבויים הישראלים מסתבר כי התחושות שלהם הן קשות, הם אינם מזהים אצל ראש הממשלה נתניהו את אותו הטיפול והמאמץ שנעשה בזמנו  כדי להביא לשחרורו של גלעד שליט משבי החמאס.

 

 

מסר מהחמאס לנתניהו

 

תנועת חמאס ממשיכה במלחמה הפסיכולוגית שלה נגד ישראל והיא רומזת כי ייתכן שהיא מחזיקה בידיה יותר מארבעה ישראלים.

אתר האינטרנט "אל-רסאלה", המזוהה עם חמאס, פרסם ב-27 באפריל מאמר תחת הכותרת "עצה לנתניהו בעניין החיילים השבויים" שנכתב על ידי אחד מפעילי התנועה בשם עמאד זקות.

כותב המאמר קרא לנתניהו להפסיק ולהתנהל ביהירות מזוייפת.

 "הסרת המשא הכבד מעל כתפיך תהייה רק בעסקה שבה תענה לדרישות "ההתנגדות", אם לא תעשה זאת תסבול מכך, הוי נתניהו!

עליך למהר שמא לא תופתע מהעלייה במספר חייליך השבויים וייתכן שהוא יגיע ליותר מארבעה מכיוון שהערפל עדיין אופף את התיק הזה אשר השפיל את ישראל וחיסל את הכבוד שלך באזור", נכתב במאמר.

 

חטיפת פעילי חמאס לצורך מיקוח

 

ארבעת הישראלים מוחזקים בידי "יחידת הצל" של הזרוע הצבאית של חמאס, מדובר ביחידה מיוחדת שהוקמה בתקופת אחזקתו של גלעד שליט בשבי החמאס ותפקידה להסתיר, לאבטח ולשמור על שבויים ישראלים.

מערכת המודיעין הישראלית כשלה במשך חמש שנים מלאסוף מידע מודיעיני יעיל שיאפשר לקיים מבצע צבאי לשחרורו של גלעד שליט מן הכלא.

עפ"י מקורות בחמאס, בקיץ 2007 חטפה יחידה מיוחדת של צה"ל פעיל חמאס בשם מהאוויש אלקאדי, סמוך לביתו ברפיח, מכיוון שישראל סברה כי הוא מחזיק במידע חשוב על מקום הימצאו של גלעד שליט.

 בפועל, הדבר לא עזר כדי לבצע פעולה צבאית לחילוצו של שליט מן השבי של חמאס.

 

השאלה היא מה עושה עכשיו נתניהו כדי להחזיר את ארבעת הישראלים הביתה?

 

התשובה מאוד קשה ומאכזבת, נתניהו לא מצא לנכון להעמיד את החזרתם של ארבעת הישראלים הביתה כתנאי לחתימת הסכם הנרמול ביחסים עם טורקיה.

לטורקיה יש יחסים טובים מאוד עם תנועת חמאס והיא יכולה להפעיל עליה לחצים, מדוע נתניהו לא מנצל זאת? מדוע הוא אץ רץ לחתום על הסכם עם טורקיה מבלי שמובטחת חזרתם של ארבעת הישראלים הביתה?

 

מחדל נוסף הקשור לנתניהו הוא שהוא איננו מנחה את מערכת הביטחון הישראלית לחטוף פעילי חמאס מתוך הרצועה המחזיקים במידע על גורלם של ארבעת הישראלים או שעשויים לשמש כ"קלפי מיקוח" טובים בידי ישראל במשא ומתן עם חמאס.

הוא נוקט ב "מדיניות הכלה" כדי לשמור על שקט תעשייתי בגבול הדרום כדי שלא לערער את יציבות שלטונו, כך גם נחפרו מנהרות התקפיות במלט שישראל הכניסה לרצועה.

עפ"י גורמים בעזה, החשש הגדול ביותר של חמאס הוא שישראל תחטוף פעילים בכירים של התנועה מתוך הרצועה שיסייעו לה בעסקת החילופין תמורת ארבעת הישראלים.

גם בתנועת חמאס התחושה היא שנתניהו נוקט סחבת, הוא איננו מעוניין בעסקת חילופין כדי שלא לשלם מחיר יקר לחמאס וכדי שהדבר לא יפגע בו מבחינה פוליטית נוכח הביקורת בישראל לאחר "עסקת שליט", עסקת חילופין גדולה נוספת עם חמאס תציג  אותו כמי שנכנע לטרור של חמאס.

אחד מפרשני חמאס ברצועה העריך לפני כמה ימים באתר האינטרנט של התנועה כי המשא ומתן על שחרור ארבעת הישראלים עלול לקחת שנים רבות וכי לא מן הנמנע שנתניהו יגלגל את העסקה לאחריותו של ראש הממשלה הבא שיחליף אותו.

 

אין זה סוד כי נתניהו עסוק בעיקר בשרידותו השלטונית,זה הדבר שעומד בראש סדר העדיפויות שלו, השאר פחות מעניין אותו.

כרגע הוא מתמקד בהעברה בכנסת של תקציב דו-שנתי, למרות התנגדותו של שר האוצר ולמרות שהוא יודע שזה גרוע לכלכלת המדינה, העיקר שהוא יבטיח בדרך הנלוזה הזו את המשך ישיבתו במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.

לדעת הקהל ברחוב הישראלי עשויה להיות במקרה הזה השפעה חשובה מאוד על מועד שחרורם של ארבעת הישראלים משבי חמאס.

להערכתי, אם יציגו בפני נתניהו סקרי דעת קהל המצביעים על כך שרוב הציבור בישראל תומך בעסקה עם חמאס שתשחרר את אברהם מנגיסטו והשאם אלסייד ותחזיר את שרידי גופותיהם של החיילים הנעדרים הבייתה, הוא יילך על זה, גם אם המחיר יהיה גבוה, בדיוק כפי שעשה את עסקת שליט.

 

משפחת מנגיסטו היא צנועה ומאמינה למערכת, אין לה אפילו מטה מאבק כפי שהיה למשפחת שליט, קולה של משפחת אלסייד לא נשמע בתקשורת עד לרגע זה.

כיצד הן אמורות להניע את המערכה האדירה הזו של יצירת דעת קהל תומכת בעסקה עם חמאס כדי לשחרר את יקיריהן?

למרבה הצער, רק לחלקים קטנים בתקשורת הישראלית באמת אכפת מסבלן של משפחות מנגיסטו ואלסייד.

בקצב הזה שבו מתנהלים העניינים, עלולה עוד להתברר ההערכה של חמאס כנכונה, נתניהו גורר רגליים ולא אכפת לו כל כך מגורלם של ארבעת הישראלים המוחזקים בידי חמאס, הם יכולים לחכות.

אם הדברים הם אחרת ,הרי שחובת ההוכחה מוטלת על נתניהו, הוא ראש ממשלת ישראל ועליו מוטלת האחריות לטפל במשפחות כראוי ולהחזיר את ארבעת הישראלים הביתה מהר ככל האפשר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי