ישראל תנסה לשכנע את הממשל האמריקני החדש להכניס שינויים בהסכם הגרעין עם איראן.
הנשיא טראמפ איננו יכול לבטל את הסכם הגרעין אך הוא יכול לסגת ממנו באורח חד צדדי ולשבשו.
הנושא האיראני יהיה אחד הנושאים המרכזים בפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לבין הנשיא טראמפ בבית הלבן.
הסכנה האיראנית קיבלה בשבוע שעבר משנה תוקף לאור הניסוי שעשתה איראן בטיל בליסטי שיכול לשאת ראש נפץ גרעיני וגם בעקבות הידיעות על התחזקות מעמדה בסוריה והמשך מגמותיה להתפשט במזרח התיכון על חשבון המדינות הסוניות המתונות.
עקב ההתפתחויות האלה החריפו חילופי ההצהרות בין הנשיא האמריקני טראמפ למנהיגה הרוחני העליון של איראן עלי ח'מינאי ובכירים איראנים אחרים.
ההסלמה בין איראן לארה"ב
באיראן שוב אפשר לראות, אחר תקופה ארוכה של שקט, הפגנות גדולות נגד ארה"ב וממשל טראמפ וקריאות זעם של המפגינים כמו "השטן הגדול" "מוות לאמריקה" בנוסף לשריפת דגלי ישראל.
מי שמודאג מההסלמה ביחסי איראן עם ארה"ב וההסלמה התקשורתית הינו המחנה הרפורמיסטי באיראן בראשות הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ ג'וואד זריף שהובילו את המשא ומתן על הסכם הגרעין.
כל שינוי בהסכם הזה עלול לחזק את המחנה הקיצוני שמובילים "משמרות המהפכה" שהתנגדו להסכם ולהשפיע על הבחירות לנשיאות באיראן,הנשיא חסן רוחאני שרוצה להתמודד פעם נוספת בבחירות חושש מההסלמה ביחסי ארה"ב עם איראן, ההתפתחויות השליליות האלה עלולות למחוק את כל הישגיה של איראן בעקבות הסכם הגרעין.
באיראן נפוצו שמועות שהגנרל קאסם סולימאני, מפקד יחידת "אלקודס" ב "משמרות המהפכה", מתכונן למנף את הישגיו הצבאיים בסוריה, תימן ועיראק למישור הפוליטי ולהתמודד על תפקיד הנשיא.
המחנה הרפורמיסטי התחיל לקטוף את פירות הסכם הגרעין, איראן קיבלה 400 מיליון דולר שהיו מוקפאים, בוטל האמברגו עליה לייצוא נפט והיא התחילה לחתום על עסקות כלכליות חדשות עם המערב.
אחד השיקולים שהנחה בזמנו את ממשל אובאמה לחתום על הסכם הגרעין עם איראן היה ההנחה כי בתום עשר שנים, לאחר שיפוג ההסכם, המנהיג הקיצוני העליון עלי ח'מינאי כבר לא יהיה על כס השלטון וסביר להניח שבמקומו יבוא מנהיג מתון יותר.
תוכנית הטילים הבליסטית של איראן איננה כלולה בהסכם הגרעין, זו אחת ממגרעותיו, ישראל רוצה לנצל זאת כדי לשכנע את הנשיא טראמפ לפתוח מחדש את ההסכם, היא מבינה שהוא לא יוכל לבטל אותו אבל בינתיים הוא יכול, כפי שעשה, להטיל סנקציות אמריקניות על איראן בגלל הניסויים בטילים בליסטיים ולנסות לשכנע את המעצמות החתומות על הסכם הגרעין ללכת אחריו.
מי מוסמך לבטל את הסכם הגרעין?
ישראל התנגדה בתוקף לחתימת הסכם הגרעין עם איראן והובילה נגדו קמפיין מדיני אגריסיבי ואף התעמתה חזיתית עם הנשיא אובאמה.
גם הנשיא טראמפ התנגד להסכם הגרעין, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות הוא אמר כי מדובר בהסכם גרוע שמחייב עיון מחדש מכיוון שהוא סותר את האינטרסים האמריקנים במזה"ת.
בין ממשלת נתניהו לממשל טראמפ יש תמימות דעים בקשר לסכנה האיראנית, תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן הינה בבחינת "האקדח המעשן" בכל הקשור לגבי כוונותיה של איראן בתחום ייצור הנשק הגרעיני.
גם המדינות הסוניות המתונות ובראשן מדינות המפרץ, חוששות מאוד מההשלכות של הסכם הגרעין על ביטחונן ומהרוח הגבית שהוא כבר נותן לאיראן במאמצי ההתפשטות שלה במזה"ת וההתערבות בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות.
הסכם הגרעין עם איראן הינו הסכם מורכב מכמה בחינות, מצד אחד חתומה איראן ומן הצד השני שש המעצמות(חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון פלוס גרמניה) והאיחוד האירופי.
הועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית מפקחת על ביצועו ומעבירה דיווחים קבועים למועצת הביטחון של האו"ם.
הגוף היחידי המוסמך להטיל סנקציות על איראן בגין הפרת ההסכם הוא מועצת הביטחון, אבל ארה"ב יכולה להטיל סנקציות בנפרד מטעמה, כפי שעשתה בשבוע שעבר בעקבות הניסוי האיראני בטיל הבליסטי החדש.
מבחינה משפטית אף מדינה החתומה על הההסכם אינה יכולה לבטלו, היא יכולה לסגת ממנו ולהודיע כי איננה צד בו, אם יחליט הנשיא טראמפ ללכת בכיוון הזה הוא יצטרך את אישור הקונגרס.
מבחינה מדינית עלול הדבר לפגוע באמינותה של ארצות הברית שעלולה להיתפס כמי שאיננה מכבדת הסכמים ובממשל טראמפ שיצטייר כמי שאיננו מכבד את ההסכמים הבינלאומים שעליהם חתמו ממשלים קודמים, שכן, כל עוד איראן לא נתפסה בקלקלתה בהפרה של הסכם הגרעין מדוע שארה"ב תיסוג ממנו באורח חד צדדי?
בצוות הקרוב המקיף את הנשיא טראמפ יש חילוקי דעות בנושא הזה, שר ההגנה ג'יימס מאתיס גורס שארה"ב חייבת למלא את מילתה,שר החוץ רקס טילרסון תומך בבחינה מחדש של ההסכם ובכירים אחרים חוששים שביטול ההסכם או נסיגה ממנו יבודד את ארה"ב ויפגע ביחסיה עם רוסיה.
צעד חד צדדי אמריקני בנושא עלול לדחוף את איראן לחזור ולהעשיר אוראניום דבר שיביא להסלמה במזרח התיכון ואולי אף לפעולה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין האיראניים.
מדובר במצב רגיש מאוד, אם לא תתפוגג המתיחות בין ממשל טראמפ לאיראן, ההסלמה עלולה להביא גם לצעדים חד צדדים של ממשל טראמפ כלפי איראן כמו למשל מהלך קיצוני של נסיגה של ארצות הברית מהסכם הגרעין והודעה כי היא איננה מחוייבת לו יותר.
האם הנשיא טראמפ יהיה מוכן להסתכן באפשרות שנסיגה חד צדדית של ארה"ב מההסכם תביא לקריסתו?
אין לדעת בשלב הזה.
נכון לעכשיו, הנשיא טראמפ שומר על עמימות בכל מה שקשור לצעדים אפשריים בנושא הסכם הגרעין עם איראן ומתנהל בזהירות רבה.
קשה מאוד להעריך, בגלל אישיותו המיוחדת והמורכבת, את כוונותיו של הנשיא טראמפ ואת האופן שבו הוא מקבל החלטות חשובות.
אחת האפשרויות היא שהנשיא טראמפ ינסה להגיע להבנות עם רוסיה בנושא הסכם הגרעין עם איראן.
גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי ראש הממשלה נתניהו ינסה לשכנע את הנשיא טראמפ לפתוח את ההסכם מחדש כדי להחיל בו הגבלות שונות שלא נכללו בהסכם המקורי, כמו למשל בנושא הטילים הבליסטיים שמסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעינים.
האסטרטגיה הישראלית עשויה להיות כזו הגורסת שיש לגלגל כל הזמן דרישות חדשות לפתחה של איראן כדי שתדחה אותן ואז ניתן יהיה להטיל עליה את האחריות לכל הסלמה.
הכל תלוי במידת שיתוף הפעולה שתושג בין ממשלת ישראל לממשל החדש, לשני הצדדים יש אינטרסים משותפים ואף זהים, לכן, המפגש הראשון בין ראש ממשלת ישראל לנשיא טראמפ הוא כה חשוב בנושא שעלול להוות סכנה קיומית לישראל.
