האסירים הביטחוניים השעו את שביתת הרעב בבתי הכלא בישראל

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email
מטה האסירים הביטחוניים הודיע על השעיית שביתת הרעב שתוכננה בבתי הכלא בישראל לאחר ששב"ס נענה לדרישותיו.ארבעת המחבלים שנמלטו מכלא גלבוע ונלכדו הורשו להיפגש עם עורכי דינם ומסרו פרטים חדשים על בריחתם.

בעוד המצוד הישראלי אחרי 2 המחבלים הנמלטים מכלא גלבוע נמשך, חושפים עורכי הדין של 4 המחבלים שנעצרו פרטים חדשים על נסיבות בריחתם מכלא גלבוע, בחלק מהדברים שנמסרו לאמצעי התקשורת הפלסטינים יש סתירות בגירסאות ויתכן שהדבר נובע מאינטרסים שונים של המחבלים שנלכדו.


לדוגמא, בעוד 3 מהמחבלים שנלכדו טוענים כי נעצרו בדרך המקרה, טוען המחבל יעקוב קאדרי, באמצעות עורכת דינו, כי הוא וחברו נעצרו בעקבות הלשנה של ערבים ישראלים שבהם הם נתקלו במהלך הבריחה וכי שמותיהם וזהותם ידועה לו.


לא נראה גם כי לכידת המחבלים תביא בזמן הקרוב להפסקת ניסיונות הבריחה של האסירים הביטחוניים מבתי הכלא בישראל,המחבל יעקוב קאדרי אמר כי הוא ינסה לברוח פעם נוספת מבית הכלא “כדי לזכות בחופש מכיוון שאין דבר יפה יותר מהחופש”.


עורכי הדין של 4 המחבלים שנמלטו מכלא גלבוע ונלכדו אחרי 5 ימים על ידי כוחות הביטחון הורשו להיפגש עם מרשיהם במתקן המעצר בג’למה ושמעו מהם פרטים על נסיבות הבריחה והמעצר מחדש.


עו”ד רסלאן מחאג’נה, המייצג את המחבל מחמוד אל-עארדה, אמר לאמצעי התקשורת הפלסטינים כי מרשו הינו “מפקד נוקשה בעל מורל גבוה” וכי הוא ואחיו מוחמד עוברים חקירה קשה בידי השב”כ במתקן המעצר בג’למה.


מחמוד אלעארדה סיפר באמצעות עורך דינו את גירסתו לאירוע הבריחה:
“התחלנו לבנות את המנהרה בחודש דצמבר 2020, עקבנו אחר האירועים לאחר בריחתנו באמצעות מכשיר רדיו קטן.
אני הוא זה שתכנן את מבצע בריחה מכלא גלבוע, אף אחד מתושבי נצרת לא הלשין עלינו, נעצרנו במקרה כאשר סיור משטרה עבר וראה אותנו, מאז המעצר אני נחקר 7 שעות ביום.”
“צעדנו כמה ק”מ לכפר נאעורה, הגענו למסגד ושם התפצלנו ל-3 קבוצות של שניים, ניסינו להיכנס לאזורים שונים של הגדה אך היו שם כוחות גדולים.


נמנענו מלהיכנס לכפרים של ערביי ישראל כדי שלא יגרמו להם בעיות, אכלנו אוכל מהשדות והעצים כמו סברס ותאנים.”
עורך דינו של מחבל הפת”ח זכריה זביידי סיפר מפי מרשו כי לזכריה זביידי נודע על דבר בריחה ימים ספורים בלבד לפני מועדה וכי הוא לא ביקש שום עזרה מחוץ לכלא גלבוע.”


מטה האסירים הביטחוניים טוען כי זכריא זבייידי סובל משבר בלסת ועוד 2 שברים בצלעות וכי הוא הוכה בידי כוח הימ”מ שעצר אותו.הוא הועבר לבית חולים ישראלי וקיבל טיפול.


זביידי אמר לעורך דינו כי לא השתתף בפעולת חפירת המנהרה וכי הצטרף לנמלטים ערב אחד לפני מועד הבריחה המתוכנן.
הפרקליטות מתכוונת להגיש כתבי אישום נגד 4 המחבלים שנלכדו מחדש בגין בריחה ממאסר חוקי וניסיון לשבש חקירות אחרות.

התקפלות ישראלית

מטה האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל הודיע על השעיית שביתת הרעב שתוכננה בבתי הכלא החל מיום ה-17 בספטמבר לאחר ששב”ס הודיע לאסירים הביטחוניים על החזרת המצב לקדמותו בבתי הכלא כפי שהיה לפני אירוע הבריחה מכלא גלבוע, לדבריו, אסירי הג’יהאד האסלאמי ישובו להתגורר בתאים מיוחדים של הארגון באגפים של הארגונים האחרים.


נראה כי ישראל התקפלה מהסנקציות שנקטה נגד אסירי הג’יהאד האסלאמי בעקבות הבריחה מכלא גלבוע, כ-400 אסירים של הג’יהאד האסלאמי פוזרו בבתי הכלא השונים ונערכו בדיקות יסודיות בבתי הכלא כדי לנסות ולאתר מנהרות נוספות או הכנות לבריחת אסירים ביטחוניים.


גורמים ביטחוניים מאשרים כי ישראל התקפלה מתוך חשש ששביתת הרעב בבתי הכלא תביא להסלמה גדולה בשטחי הגדה ובגבול הרצועה בעקבות איומים של ארגוני הטרור.


גורמים פלסטינים בכירים טוענים כי ישראל התקפלה בעקבות בקשתו של נשיא מצרים א-סיסי מראש הממשלה בנט לפעול להפחתת המתיחות בשטחים.


זיאד נח’אלה, מנהיג ארגון הג’יהאד האסלאמי העביר ב-16 בספטמבר מסר לאסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל שבו אמר : “אנו עוקבים אחרי כל מה שקורה לאסירים, לא נהסס אפילו לרגע אחד מלהגן עליהם ולהסתמך על אופציית העימות (עם ישראל) כחלק מהמערכה שיכנסו אליה”.


ארגון הג’יהאד האסלאמי פירסם הודעה כי “כל האופציות פתוחות וכי ההיענות של שב”ס לדרישות האסירים הינה חלקית בלבד”.


עד היום היו בבתי הכלא בישראל יותר מ-20 שביתות רעב של האסירים הביטחוניים שהציגו דרישות שונות לגבי תנאי מאסרם.
בשנים האחרונות הפסיקה ישראל את מדיניות “היד הקשה” בבתי הכלא נגד האסירים ביטחוניים כשהמגמה היא לשמור על “שקט תעשייתי” במקביל ל”מדיניות ההכלה” בגבול רצועת עזה.


נראה כי המבחן הגדול יהייה ישום מסקנות ועדת החקירה הממשלתית, שאותה יזם השר לביטחון פנים עומר בר-לב, בנסיבות בריחתם של 6 המחבלים מכלא גלבוע.


ההערכה היא כי ייקח לוועדה כחצי שנה לסיים את עבודתה ולהגיש את המלצותיה ואז יצטרך הקבינט הביטחוני לדון בהן ולאשר לפחות כמה מהן.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי