התפקיד של ירושלים ומסגד אלאקצא בהנעת אירועי האלימות באוקטובר 2000 ובמאי 2021

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

(תקציר)

רקע

בחודשים אפריל-מאי 2021 החלה שורה של אירועים אלימים בכמה מקומות בירושלים שנמשכו מספר שבועות והגיעו לשיא ב-10 במאי כשארגון חמאס פתח במתקפת פתע של רקטות לעבר צעדת הדגלים בירושלים במהלך “יום שחרור ירושלים” שהייתה אות הפתיחה לסבב הלחימה החדש שיזם חמאס נגד ישראל.


צה”ל הגיב במבצע צבאי שנמשך 11 ימים, במהלך פרק הזמן הזה שטף גל של אלימות והתפרעויות מקומות שונים במדינת ישראל ובערים המעורבות בהם מתגוררים יחדיו יהודים וערבים: יפו,רמלה, לוד, עכו, חיפה ועוד.
האירועים האלימים בתוך שטח ישראל הזכירו לרבים את גל האלימות של ערביי ישראל באירועי אוקטובר 2000.

המכנה המשותף לאירועי האלימות ב-2000 וב-2021

א.במבחן התוצאה, אירועי אוקטובר 2000 היו חמורים יותר מאירועי האלימות בשנת 2021 , נהרגו בהם 13 אזרחים ישראלים( 12 ערבים ויהודי אחד).


ב. הלכי הרוח היום במגזר הערבי ובערים המעורבות הם שגל האלימות בחודש מאי האחרון עלול לחזור על עצמו אף בעוצמה גדולה יותר מכיוון שהסיבות שהובילו אליו לא השתנו עד כה.


ג. ניתן לקבוע באופן די ברור את המכנה המשותף של שני גלי האלימות הנוראיים האלה, הנפץ שהביא להתפרצות שני הגלים היה מה שהתרחש במזרח ירושלים ובהר הבית.


ד. מבחינת ערביי ישראל התפרצות האלימות בחודש מאי 2021 הייתה התפרצות ספונטנית למחות על הקיפוח וחוסר השיויון בחברה הישראלית ולהדגיש כי זהותם הלאומית היא פלסטינית ולא ישראלית ,למרות תופעות ישראליזציה בחברה הערבית, וגם להדגיש את הקשר הבלתי נפרד שלהם לעם הפלסטיני, כדבריהם, ולמסגד אל-אקצא, גורמי ביטחון בישראל מייחסים זאת גם להיענות ערביי ישראל להסתה של ארגון חמאס.

מוקדי חיכוך חדשים במאי 2021 שלא היו באירועי אוקטובר 2000


א.מאז אירועי אוקטובר 2000 חלו שינויים גדולים בשטח ובמאזן הכוחות בין ישראל לפלסטינים שמשפיעים גם על ערביי ישראל, תנועת חמאס השתלטה על רצועת עזה והפכה ,בגלל ההתעצמות הצבאית שלה, לגורם אזורי חשוב המשפיע על היציבות האזורית, גם כוחה המדיני התחזק ושאיפותיה להשתלט בהדרגה על כל “פלסטין” “מהים עד הנהר” התגברו.

ב. 4 סבבי הלחימה בין ישראל לחמאס מאז 2007 ועד היום לא השיגו הכרעה צבאית ברורה, דבר שמגביר את הביטחון העצמי והתעוזה של התנועה ומכרסם בכושר ההרתעה של ישראל.

ג.נוסחת “עזה ירושלים”- ב-10 במאי 2021, קבע ארגון חמאס נוסחה חדשה לעימות עם ישראל שאותה הוא כינה נוסחת “עזה ירושלים”, בשם הנוסחה הזו הוא יצא למלחמה נגד ישראל שנמשכה 11 ימים.
חמאס מציג את עצמו כ”מגן ירושלים ומסגד אלאקצא” ומאז ועד היום פועל חמאס לקבע ולנסות לשמר את הנוסחה שהוא קבע, כל אימת שמתגלעות בעיות במזרח ירושלים או בהר הבית הוא מעביר אזהרות לישראל כי הוא לא יאפשר פגיעה באינטרסים הלאומיים של הפלסטינים בירושלים.

ד. בירושלים נוצרו מוקדי חיכוך חדשים בין יהודים לערבים כמו רחבת שער שכם, הכפר סילוואן ובשכונת שיח’ ג’ראח שיש לתת עליהם את הדעת אחרת הם יתפוצצו וישפיעו על הנעשה בתוך הקו הירוק

ה. אינתיפאדת הדור הצעיר במזרח ירושלים- הדור הפלסטיני הצעיר במזרח העיר החל ליזום אירועים אלימים באופן עצמאי מבלי להישמע להנחיות הרש”פ או חמאס.

גל האלימות של הדור הצעיר נובע בעיקר מסיבות סוציו-אוקנומיות אך הוא מושפע מההסתה הדתית של תנועת חמאס.

ו. עליית יהודים להר הבית- המגמה נמצאת בעלייה מתמדת ומהווה מוקד חיכוך ומתיחות קבוע בין יהודים לערבים.
חמאס רואה בהתססת המגזר הערבי בישראל חשיבות גדולה במאבק


א.המטרה של ארגון חמאס היא למחוק את הריבונות הישראלית והכרזת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל באמצעות אינתיפאדה במזרח ירושלים, בשטחי הגדה ובקרב המגזר הערבי בישראל.

ב. חמאס רואה בהשתתפות ערביי ישראל במאבק על ירושלים ומסגד אל-אקצא התפתחות חשובה ביותר, בכיר בחמאס אומר : “הצלחנו לשבור במבצע “חרב ירושלים” את הדו קיום בין יהודים לערבים בתחומי 48″.

ג.חמאס פועל להתססת המגזר הערבי בישראל במטרה להביא למרי אזרחי אלים שיחליש את ישראל מבפנים.

ד. אחת המטרות של חמאס היא להעסיק את כוחות הביטחון של ישראל באינתיפאדה שבה יפתחו ערביי ישראל במקביל לאינתיפאדה בגדה וירי רקטות מרצועת עזה.

ה.מבחינת חמאס, אפשר להשתמש במהומות של ערביי ישראל כמנוף לחץ מצויין על ממשלת ישראל בנושא ירושלים והר הבית.


זרעי הפורענות עדיין קיימים


א.בקרב הדור הצעיר של ערביי ישראל נמשכות תופעות של אפליה, קיפוח, שנאה וגזענות,מחסור בתקציבים לפיתוח בתחום הפלילי והחברתי, קיים עדיין זעם גדול מהמלחמה של הממסד הישראלי בתופעות הבניה הבלתי חוקית והזנחת הטיפול בתופעות האלימות והפשיעה והמלחמה בנשק הבלתי חוקי.

ב. נמשך הקונפליקט החד בחברה הערבית בין הזהות הלאומית הפלסטינית לבין הזהות הישראלית והנאמנות למדינת ישראל.

ג. המצב בשטח-יותר מחצי שנה חלפו מאז אירועי מאי 2021, השתרר שקט במגזר הערבי אך הוא מדומה, הגחלים רוחשות מתחת לפני השטח ומאיימות להתלקח מחדש, במיוחד בערים המעורבות שבהן החיכוך היומי בין יהודים לערבים הוא גדול יותר
האם יש תקווה לעתיד?


עדיין לא אבדה התקווה לדו קיום בין יהודים וערבים במדינת ישראל, בשטח החלו תהליכים חיובים אך הדרך עדיין ארוכה מאוד.

א. מפלגה ערבית (רע”מ) הצטרפה לקואליציה לשותפות פוליטית עם מפלגות ציוניות-יהודיות.

ב.אישור תוכנית כלכלית לסגירת פערים בחברה הערבית לחמש שנים(2022-2026) בהיקף של 30 מיליארד ש”ח במסגרתה יקודמו שורה של מהלכים לצמצום פערים בתחומי הדיור ושיכון, שירותי בריאות, פיתוח התעסוקה, חדשנות והיי טק.

ג.אישור תוכנית רב שנתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לשנים 2022-2026, התוכנית תתוקצב ב-2.5 מיליארד ש”ח ומטרותיה:פירוק ארגוני הפשיעה, הפחתת תופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית,הקטנת הנשק הבלתי חוקי, העלאת תחושת הביטחון העצמי של האזרחים הערבים והיהודים כאחד, הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק ועוד.

ד. אישור חוק החשמל-ישובים רבים בישראל, רובם ישובים ערבים, סבלו במשך שנים מהיעדר תכנון, עקב כך נבצר מהתושבים בישובים אלה להוציא היתרי בניה, דבר שגם לכך שהם לא יוכלו להתחבר לרשת החשמל, המים או הטלפון,העברת החוק בכנסת תביא פתרון לעשרות אלפי בתים שנבנו ללא היתר בניה ואינם מחוברים לתשתית ראויה אשר מאפשרת רמת חיים נאותה.

מסקנות והמלצות


א. במזרח ירושלים ובהר הבית נוצרו מוקדי חיכוך קבועים שיש למצוא את הדרך הנאותה לנטרל אותם או לפרק אותם, מדובר במקומות שהם בריבונות ישראל ותחת שליטה מלאה של גורמי הביטחון שלה.
במקומות כמו שיח’ ג’ראח, הכפר סילוואן, רחבת שער שכם בעיר העתיקה ובאירועים היום יומיים של עליית יהודים בהר הבית חייבת להיות נוכחות מוגברת של משטרת ישראל שתמנע את החיכוך בין יהודים לערבים במיוחד בימי אזכור ולקראת החגים היהודים והחגים המוסלמים עם דגש על תקופת חודש רמאדאן ועיד אלפיטר.

ב. משטרת ישראל צריכה להקים כוח קבוע מיוחד שיטפל במקומות האלה שאנשיו מכירים היטב את השטח ואת הרגישויות שבו ליהודים ולמוסלמים

ג. יש לוודא את יישומן המלא של התוכניות הממשלתיות החדשות למגזר הערבי ולעודד את ההדברות והשיח בין המגזר היהודי והערבי בכל הרמות.

ד. תגבור הנוכחות המשטרתית במגזר הערבי ובערים המעורבות והקמת כוח התערבות מיוחד של המשטרה ומשמר הגבול לטיפול בהפרות סדר בהיקף נרחב.

ה. יש להחמיר את הענישה על “פשעי שנאה” משני הצדדים.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי