הקרבות בסודאן נמשכים לא הכרעה יותר משבוע בבירה ח'רטום, הקרבות פרצו ב-15 באפריל על רקע חילוקי דעות עמוקים בעניין שילוב כוחות "התמיכה המהירה" של מוחמד חמדאן דקלו המכונה "חמדתי" בצבא הסודאני ,כפי שקובע הסכם החירום שעליו חתמו שני הצדדים עם הכוחות הפוליטיים במדינה, כדי לסיים את המשבר שפרץ בעקבות ההפיכה של צבא סודאן וכוחות "התמיכה המהירה" נגד השלטון האזרחי בחודש אוקטובר 2021.
סודאן נכנסה למצב של כאוס ביטחוני והמערכה הצבאית משתוללת בין כוחות הגנרל עבד אלפתאח אלבורהאן, מפקד הצבא והשליט בפועל של סודאן מאז ההפיכה ב-2021, לבין האיש השני בשלטון, מוחמד חמדאן דקלו חמדתי, מפקד כוחות "התמיכה המהירה", המערכה ביניהם היא במגמה של הסלמה.
אלבורהאן הינו ראש מועצת השלטון הזמנית, חמדתי שימש כסגנו של אלבורהאן במועצה הזמנית ושיתף עמו פעולה בהפלת משטרו של הרודן עומר אלבשיר בהפיכה ב-2019.
הקרבות מתפשטים במהירות לחלקים חדשים בבירה ולאזורים חדשים בסודאן ובדרפור.
מיליוני אזרחים נתונים במצור וחסרים להם מוצרי מזון בסיסיים, המלחמה הופכת למסוכנת והיא עלולה להתפשט למדינות שסמוכות לסודאן כמו צ'אד, דרום סודאן ואתיופיה.
מצרים תומכת באלבורהאן, ואילו איחוד האמירויות תומכת בחמדתי, שני הצדדים שנלחמים ביניהם פועלים להשיג נשק וסיוע צבאי מגורמים שונים.
המשך הקרבות רק יסבך עוד יותר את המצב החברתי בסודאן, מדינות זרות מתערבות בסכסוך הפנימי וזה עלול להביא להתמשכות הקרבות.
עד כה נמלטו כ-20 אלף סודאנים מאזורי הקרבות אל צ'אד הסמוכה שכבר מארחת בשטחה כ-400 אלף סודאנים.
לפי נתונים של האו"ם, יותר משליש מתושבי סודאן זקוקים לשירותים הומניטאריים וסובלים מרעב, ההערכה היא שברגע שתושג הפסקת אש בקרבות תתחיל בריחה המונית של סודאנים מהמדינה.
חוסר היציבות בסודאן מדאיג את המדינות השכנות אליה והמשך המלחמה עלול להביא להתפרקותה למדינת קטנות, היא כבר התפרקה בעבר לסודאן ולדרום סודאן.
האו"ם ניסה מאז תחילת החודש ללחוץ על שני הצדדים היריבים אלבורהאן וחמדתי להגיע להסכם מסגרת על החזרה לשלטון אזרחי ללא הצלחה, גם המאמצים הבינלאומיים להביא להפסקת אש נכשלו.
ישראל עוקבת מקרוב אחר המתרחש בסודאן ומודאגת מההתפתחויות שם, משרד החוץ הישראלי פירסם ב-18 באפריל הודעה שבה נאמר כי " ישראל עוקבת בדאגה אחר האירועים בסודאן, ישראל רוצה ביציבותה וביטחונה של סודאן, ישראל קוראת לכל הצדדים להימנע מאלימות ולחזור למסלול הפיוס הפנימי על מנת לסיים את תהליך העברת השלטון בהסכמה רחבה."
שני הצדדים, הגנרל עבד אלפתאלח אלבורהאן ומוחמד חמדאן דקלו חמדתי תמכו בתהליך הנורמליזציה עם ישראל, לכן ישראל איננה לוקחת צד בסכסוך ביניהם, היא רוצה ששניהם יגיעו להסכמה ופיוס כדי לשמר את תהליך הנורמליזציה עם סודאן.
שר החוץ אלי כהן ביקר בחודש פברואר שעבר בח'רטום ונפגש עם הגנרל עבד אל־פתח אל־בורהאן ועם הצמרת המדינית במדינה, במטרה להביא לחתימה על הסכם שלום עם סודן בעוד כמה חודשים. הצדדים סיכמו את נוסח הסכם השלום במהלך הביקור, שקיבל את ברכת ארצות הברית.
גורמים במשרד החוץ הישראלי אמרו אז כי טקס החתימה צפוי להתקיים לאחר העברת השלטון בסודן לממשלה אזרחית, שתוקם במסגרת תהליך המעבר המתנהל במדינה.
המלחמה כעת בסודאן מסכנת את האפשרות של ישראל להגיע להסכם שלום היסטורי עם מדינה ערבית ומוסלמית בעלת חשיבות אסטרטגית, הסכם כזה יפתח פתח לכינון יחסים בין ישראל לבין מדינות נוספות ביבשת אפריקה.
סודאן הצטרפה להסכמי אברהם כבר בתקופת ממשל טראמפ ב-2021 אך מאז לא נחתם הסכם כלשהו בין ישראל לסודאן, גם מצרים, מדינות המפרץ ומרוקו הידקו את היחסים עם סודאן באופן שחיזק את משטרו של הגנרל אלבורהאן.
מי שבוודאי מרוצה ממה שקורה כעת בסודאן הינן איראן ותנועת חמאס, סודאן ששוכנת לחופי ים סוף הייתה בעבר מוקד פעילות של איראן וחמאס, האיראנים הקימו על אדמתה מפעל לייצור רקטות ומחסני תחמושת והעבירה דרכה את אמצעי הלחימה לרצועת עזה.
ישראל תקפה מספר פעמים מטרות של איראן וחמאס על אדמת סודאן אשר ניתקה את יחסיה עם איראן והטילה סנקציות על תנועת חמאס כדי להתקרב למערב.
באיראן ובחמאס מרוצים כעת מההתפתחויות בסודאן בתקווה שהן יהיו לרעתה של ישראל.
