ישראל חייבת רוויזיה עמוקה במערכת איסוף והערכת המודיעין שלה

מערכות האיסוף והמחקר באמ"ן ובשב"כ נחלו כישלון אסטרטגי ולא התריעו על המתקפה האכזרית של חמאס על הישובים הישראלים הסמוכים לגבול רצועת עזה. הכישלון הגדול מחייב הפקת לקחים ורוויזיה עמוקה במערכת האיסוף והערכת המודיעין, אמ"ן והשב"כ חייבים לעבור ניתוח חד ועמוק להסרת כל החוליים שפשו בהם.

ישראל לא החלימה מאחת המחלות הקשות שאייפינו את מערכת המודיעין שלה ב-1973 והיא מחלת הקונספציה המודיעינית המוטעית שהביאה לכך שהיא הופתעה במלחמת יום הכיפורים.

הפעם, 50 שנה אחרי, ישראל הופתעה שוב על ידי ארגון חמאס גם בגלל קונספציה מוטעית כי חמאס מורתע מישראל, אבל נראה שהפעם לא הייתה זו רק בעיה של הערכה מודיעינית מוטעית אלא גם בעיה של כישלון גדול במערכת האיסוף המודיעיני על כל יחידותיה.

ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליווה הודה בפה מלא בכישלון המודיעיני, בטקס סיום של קציני מודיעין ב-29 באוקטובר הוא אמר:

"אמ"ן תחת פיקודי כשל ולא עמד במשימה החשובה ביותר שלו של מתן התראה למלחמה, כעומד בראש הארגון אני הוא הנושא באחריות העליונה לכך כפי שהדגשתי החל מיומה הראשון של המלחמה."

גם ראש השב"כ רונן בר הודה באחריותו לכישלון המודיעיני.

השאננות והיהירות בצמרת המדינית-ביטחונית השפיעה ללא ספק גם על המערכת המודיעינית והיא חלחלה עד לדרגים הנמוכים ביותר באמ"ן ובשב"כ שעוסקים באיסוף המודיעין ומשם היא זרמה גם לאנסליסטים שעוסקים בהערכת המודיעין הגולמי, אט אט נבנתה הקונספציה כי "חמאס הוא מורתע" וכי יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה ,הוא "מתון" כביכול לעומת שאר חברי הנהגת חמאס.

אמ"ן ושב"כ התעלמו מהאסטרטגיה ההתקפית של חמאס כפי שבאה לידי ביטוי בהתקפת הרקטות שיזם מוחמד דף,  המפקד,העליון של הזרוע הצבאית של חמאס, על ירושלים במאי 2021 שהביאה למבצע "שומר החומות".זה היה הסימן הראשון למה שצפוי לישראל בהמשך.

הכישלון המודיעיני של ישראל הוא בשני התחומים המרכזיים שבהם עוסק המודיעין: האיסוף וההערכה, לכן המצב החמור במערכת המודיעין הישראלית מחייב עריכת רוויזיה רצינית בשני התחומים האלה, לא רק הענשת האחראים לכישלון, אלא שידוד מערכות עמוק ומקיף.

הכישלון בתחום האיסוף המודיעיני ברצועת עזה על כוונות חמאס החל  עוד הרבה שנים אחרונה, מאז חטיפתו של חייל צה"ל גלעד שליט והמלחמה ברצועת עזה  ב-2014.

מערכת המודיעין הישראלית ידעה שיש לה בעיה גדולה באיסוף המודיעין על החמאס ברצועת עזה, לכן ישראל ניסתה לחדור בנובמבר 2018 למערכת התקשורת המיוחדת של הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה,  המבצע הסודי של סיירת מטכ"ל בח'אן יונס שנועד למטרה הזו נכשל וחמאס גילה את נקודת התורפה של המודיעין הישראלי ואת הקשיים שיש לו לאסוף מודיעין איכותי על היכולות והתכנונים של הזרוע הצבאית שלו.

הניסיונות של השב"כ ושל יחידה 504 לגייס סוכנים בזרוע הצבאית של חמאס נכשלו,והמודיעין החזותי הביא בסופו של דבר מודיעין אמין על ההכנות של חמאס להתקפה.

כמה שבועות לפני ההתקפה של חמאס על הישובים הישראלים, כשהתצפיתניות של צה"ל איתרו פעילות חריגה בקו הגבול ברצועת עזה, מערכת המודיעין התעלמה מהסימנים המעידים על ההכנות להתקפה ולא עשתה שום דבר.

ההצלחה של הזרוע הצבאית של חמאס למנוע השגת מודיעין איכותי מישראל על פעילותה ומבצע ההונאה  המתוחכם שבו היא נקטה,ושבזכותו  היא הפתיעה את ישראל, הינה הצלחה אסטרטגית שאיפשרה את התקפת הפתע על ישראל, חמאס הינו אויב מסוכן ומתוחכם  שהצליח  להתגבר על המודיעין הישראלי שנחשב למודיעין הטוב ביותר במזרח התיכון.

מודיעין השדה הישראלי סיפק סימנים מעידים על ההתקפה הצפויה של חמאס באמצעות התצפיות לאורך הגבול, בדיוק כפי שהוא סיפק ב-1973 מודיעין על ההכנות של הצבא המצרי לחצות את תעלת סואץ, אבל הדרגים שמעליו סירבו להאמין לעובדות.

יחידה 8200 המהוללת. הגדולה ביותר ביחידות המודיעין הישראלי, כשלה במתן ההתראה על כוונות התקיפה של חמאס, כך גם השב"כ ויחידה 504.

לא היה להם שום סוכן בצמרת של  חמאס שיספק מידע מקדים על תוכנית ההתקפה של חמאס ועיתויה.

ומה שחשוב ביותר לבדוק הוא כיצד חטיבת המחקר באמ"ן ואגף המחקר בשב"כ בנו את הקונספציה השגויה כי "חמאס מורתע מישראל" וכי פניו לרגיעה ושיקום הרצועה ולא להסלמה.

מייד עם סיום המלחמה, שר הביטחון יואב גלנט חייב למנות פרוייקטור מיוחד, רצוי שיהיה ראש אמ"ן או ראש שב"כ לשעבר, להפקת לקחים מיידית בתחום המודיעין, אסור להמתין עד לתוצאות והמלצת ועדת החקירה שאמורה לקום ולחקור את מחדלי המלחמה, זה אמור לקחת זמן רב ובינתיים  מערכת המודיעין חייבת להתאושש מהכישלון ולהמשיך בעבודתה, האיומים על ישראל מצד ציר ההתנגדות בראשות איראן אינם הולכים להיעלם אלא להתגבר וצה"ל אינו יכול להרשות לעצמו כישלון מודיעיני נוסף.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי