השבוע תתקיים בפאריז פסגה בהשתתפות בכירים מישראל, מארה"ב וממצרים וקטאר שמתווכות בין ישראל חמאס כדי לקדם עסקה לשחרור החטופים הישראלים, זוהי פסגה חשובה אבל בישראל הציפיות הן נמוכות מאוד נוכח העמדות הנוקשות של חמאס.
ניהול משא ומתן מוצלח על שחרור שבויים או בני ערובה איננו הצד החזק של ישראל, היא מערבת בו אמוציות, מגלה לאויב מראש את נקודות התורפה שלה ואת ה"קווים האדומים", עוד לפני המשא ומתן, והיא מגיעה אליו מתוך עמדת חולשה.
קחו למשל את "עסקת שליט" המחפירה שגרמה נזק אדיר לישראל, בעבור חייל אחד של צה"ל יותר מאלף מחבלים ובהם עשרות מחבלים רוצחים שחזרו לעשות פעולות טרור נגד ישראל, הדבר החמור ביותר באותה עסקה היה שחרורו של הרוצח יחיא סינוואר ש-13 שנה לאחר שחרורו הפך לאדריכל ההתקפה והטבח של ה-7 באוקטובר בישובי עוטף עזה.
עכשיו ניצב הדרג המדיני בפני משא ומתן על שחרור 136 חטופים ישראלים שמוחזקים במנהרות של חמאס ברצועת עזה, אין שום ודאות שישראל תדע גם הפעם לנהל משא ומתן ומוצלח, להיפך, בגלל הלחץ הבינלאומי עליה ובגלל הלחץ של משפחות החטופים וחלק נכבד של אמצעי התקשורת גובר החשש ששוב היא תעשה עסקה גרועה מאוד לביטחון ישראל בשנים הקרובות.
ישראל זקוקה להנהגה אמיצה שיודעת לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה ולא מתקפלת משיקולים פוליטיים, הנהגה שיודעת להיות ערמומית ולשמור קלפי מיקוח חזקים מול האויב האכזר שעמו היא מנהלת משא ומתן.
תנועת חמאס הודיעה מראש על הקווים האדומים שלה: הפסקת המלחמה ברצועת עזה ונסיגה מלאה של כוחות צה"ל ממנה,שחרור אלפי מחבלים מבתי הכלא בישראל ובהם כ-400 רוצחים וערבויות להמשך שלטונה ברצועת עזה.
יחיא סינוואר משוכנע שהוא יצליח שוב לקפל את מדינת ישראל ולאחר שתיכנע לדרישותיו הוא יגיח מהבונקר שלו ויכריז על ניצחון.
הפסקת הלחימה ברצועת עזה, אפילו לזמן קצר, לפני ההשתלטות המלאה על מרחב ח'אן יונס, מרכז הכובד העיקרי של חמאס ברצועת עזה תהייה טעות גדולה.
גם ההשתלטות על אזור רפיח וסגירת ברז הברחות הנשק דרך "ציר פילדלפי" היא הכרחית ביותר.
למרות ההזדהות המלאה עם כאב משפחות החטופים , ישראל אינה יכולה הפעם לחצות שוב את הקווים האדומים שלה וליצור לה סכנות גדולות בעתיד, בין המחבלים שיחיא סינוואר מבקש לשחרר נמצאים רבי מרצחים של החמאס כמו עבדאללה ברגותי ואברהים חאמד וגם בכיר פת"ח מרוואן ברגותי, אדריכל הטרור של האינתיפאדה השניה.
הוא גם דורש את שחרור כל מחבלי הנוח'בה שרצחו, אנסו, שחטו וערפו ראשיהם של ילדים בישובי עוטף עזה.
הקווים האדומים שהציג חמאס לפני תחילת המשא ומתן, פירושם כניעה מוחלטת של ישראל לחמאס.
לדבר הזה יש השלכות חמורות על מעמדה הביטחוני של ישראל במזרח התיכון ופירושו שחיקה טוטלית של ההרתעה הישראלית.
אויביה של ישראל, איראן וחזבאללה, המליציות השיעיות והחות'ים בתימן, כולם ישאבו עידוד מהכניעה של ישראל והם ינסו לעשות, תוך זמן קצר, מעשי טבח וחטיפה נוספים של ישראלים.
יחיא סינוואר אינו מתכוון להגמיש את הדרישות שלו במשא ומתן ולכן חשוב מאוד שהלחץ הצבאי של ישראל עליו יתגבר באופן משמעותי עוד לפני המשא ומתן, עד אז ישראל חייבת לייצר מנופי לחץ נוספים על חמאס, למשל, בתחום הכנסת הדלק לרצועה ורעיונות יצירתיים אחרים.
כניעה של ישראל לחמאס תחזק את מעמדה של התנועה ברחבי המזרח התיכון, היא תמחוק את אופציית פתרון שתי המדינות ותעודד את רעיון "פלסטין מן הים עד הנהר".
ישראל תתקשה להתאושש מהכניעה לחמאס, תושבי העוטף לא ירצו לחזור לבתיהם וגם לא התושבים בגבול הצפון, הממשלה חייבת להעדיף את הביטחון הלאומי של ישראל ולגלות סבלנות, השחיקה של חמאס בשטח נמשכת ויגיע הרגע שהלחץ הצבאי יעשה את שלו ולא תהייה לו ברירה אלא להתגמש בעמדותיו.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
