הרש"פ וחמאס מודאגות מאוד מהחלטת תשע מדינות בעולם ,ובראשן ארה"ב, להפסיק את המימון לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם אונר"א.
הן רואות בכך היענות של אותן מדינות למדיניות של ישראל לחסל את בעיית הפליטים הפלסטינים ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובפזורה הפלסטינית שמספרם מוערך בכ-6 מיליון.
חוסיין א-שיח', מזכ"ל הועד הפועל של אש"פ קרא ב-27 בינואר לאותן המדינות לחזור בהן מהחלטתן.
ההחלטה של המדינות האלה שבאה לאחר פירסום החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג היא מכה קשה לפלסטינים ונחשבת בעיניהם להכרזת מלחמה על אונר"א.
גורם בכיר ברש"פ אומר כי אונר"א מנהל קרב הישרדות על המשך קיומו.
ארגון אונר"א הוקם ב-1949 על פי החלטה של העצרת הכללית של האו"ם לטפל בבעיות של הפליטים הפלסטינים כתוצאה ממה שהפלסטינים קוראים לו "הנכבה הגדולה" של 1948, דהיינו מלחמת העצמאות של ישראל.
מאז הקמתו ועד היום הוא פועל להנצחת בעית הפליטים ומשמש ברצועת עזה, הלכה כמעשה, כזרוע אזרחית של חמאס.
סוהיל אלהידני, בכיר בהנהגת חמאס ברצועת עזה, שימש בתפקיד יו"ר ועד העובדים של אונר"א וגם כמנהל בית ספר של הארגון.
העובדה ש-12 עובדים פלסטינים של אונר"א מעורבים ישירות בטבח הנורא בישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר היא חמורה מאוד.
במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה בשלושת החודשים האחרונים אספו גורמי הביטחון הוכחות לשימוש שעושה חמאס במוסדות אונר"א לצרכי טרור.
בתוך כמה בתי ספר של אונר"א אותרו פירים של מנהרות של חמאס, כמו כן בכמה בתי ספר של הסוכנות הזו הוסתרו אמצעי לחימה של חמאס ונמצאו חומרי הסתה נגד ישראל שנלמדו בבתי הספר האלה.
בקבוצת הטלגרם של כ-3000 מורים המלמדים במוסדות אונר"א נכתבו דברי שבח לטבח שעשה חמאס בישובים הישראלים ב-7 באוקטובר, המחבלים הרוצחים כונו במילה "גיבורים" והופצו בה תמונות של הנרצחים והחטופים הישראלים.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי אין ספק שאונר"א חורג מהמנדט שלו ומשתף פעולה עם חמאס ברצועת עזה נגד ישראל, במערכת הביטחון יש הסבורים כי הגיעה העת לפרק את אונר"א ברצועת עזה בתום המלחמה ולא לאפשר לו לפעול יותר ברצועה ולהעביר את הטיפול בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד והתעסוקה לשלטון המקומי שאמור לקום ברצועה, אבל הדבר נתון להכרעת הדרג המדיני.
ישראל בירכה רשמית על החלטת הממשל האמריקני ומדינות נוספות להפסיק את המימון לאונר"א, שר החוץ ישראל כץ הודיע כי ישראל תפעל כדי לגבש תמיכה דו-מפלגתית בארה"ב , באיחוד האירופי ובמדינות נוספות בעולם כדי להפסקת פעילות הארגון בעזה.
הוא גם דרש מהאו"ם לנקוט צעדים אישיים מידיים נגד ראשי אונר"א.
אין זו הפעם הראשונה שארה"ב מפסיקה את הסיוע הכספי לאונר"א, בשנת 2018 החליט הנשיא טראמפ על קיצוץ הסיוע הכספי האמריקני לאונר"א בסך 300 מיליון דולר, אולם הנשיא ביידן ביטל את החלטתו לאחר שנכנס לבית הלבן.
ברש"פ ובחמאס רואים בהחלטת הפסקת המימון של אונר"א חלק מהמדיניות המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית וביטול זכות השיבה של הפליטים על פי החלטה 194 של האו"ם.
נושא הפליטים נחשב ללב הבעיה הפלסטינית, יותר מ-90 אחוזים מתושבי הרצועה הם פליטים והנושא הזה של הפליטות הוא אחד הנושאים המרכזיים שהיו במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים על הסדר הקבע מאז הסכמי אוסלו.
הפלסטינים רואים בהפסקת המימון לאונר"א מהלך שמטרתו לעודד את "יישוב" הפליטים הפלסטינים במקומות מגוריהם בארצות ערב ולצמצם את מספרם מ-6 מיליון לכמה מאות אלפים בלבד.
כלומר שההגדרה של "פליט" תחול רק על מי שנולד ב"פלסטין" עד לשנת 1948.
במהלך מלחמת העצמאות עזבו את הערים והכפרים הערביים במה שנקרא אז פלשתינה-א"י בין 500 אלף ל-700 אלף פלסטינים בגלל המלחמה.
מאז ועד היום האו"ם ואש"פ פועלים להנציח אותם ואת צאצאיהם "כפליטים", דבר שאיננו מקובל על ישראל, כך הגענו למספר של כביכול 6 מיליון פליטים פלסטינים בעולם.
אין ספק שאונר"א נכשלה בתפקידה בכל הקשור לפליטים הפלסטינים, ההחלטה הבאה צריכה להיות סגירת כל מוסדות אנר"א ברצועת עזה והעברת סמכויות הארגון בתחומי הבריאות, החינוך, הסעד והתעסוקה לשלטון הפלסטיני שאמור לקום ברצועה אחרי המלחמה.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
